פרשת דרכים קפט

עמהם יהושע ברית לעבוד את הקב"ה התם לא קבלו אלא שלא לעבוד ע"ז כדכתיב חלילה לנו מעזוב את ה' וכן משמע כולא ענינא. נמצינו למדין מדבריהם דבע"ז ליכא טענת אונס כלל

ובזה נבא לכוונת הפסוקים של מיכה שישראל היו רוצין לפטור עצמם מקצת עבירות שהיו עושים מטעם שהיו אנוסים ומש"ה לא הזכירו בדבריהם ע"ז לפי שכבר ידעו שבע"ז ליכא טענת אונס שכבר כרת עמהם ברית יהושע בן נון. וזהו שאמר הנביא שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וגו' שאתם עוברים על קצת מצות דהיינו ראשיה בשחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ואתם סבורים שאינכם נענשים על אלו העבירות לפי שאתם הייתם אנוסים בשעת קבלת התורה ואע"פ שלא הרהרתם שום תנאי בשעת קבלת התורה לפי שאתם אומרים הלא ה' בקרבנו כלומר שהוא יודע מה שאנו מהרהרים וא"כ הרי אנו אנוסים במה שאנו מוציאים בפה ובמה שאנו מהרהרים ולפיכך לא תבא עלינו רעה. והשיב אותם הנביא לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער דהיינו מה שהשיב הרשב"א דלמה נענשו קודם אחשורוש שלא נתן להם הארץ אלא בשביל שישמרו מצותיו וכדכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו ומש"ה כיון שחטאו גלו ומש"ה אמר להם הנביא לכן בגללכם ציון שדה תחרש וגו'

ובזה יובנו קצת פסוקים בפרשת וילך וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם וגו' ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים ע"כ. והנה המפרשים כולם נתקשו בפסוקים אלו דהא מאחר שעשה תשובה ואמר הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה שמודה ואומר שבסיבה שסלק ה' השגחתו ממנו מצאוהו הרעות איך אמר אחר זה ואנכי הסתר אסתיר האי דישנא להאי פרדשנא, ובשם הראנ"ח אמרו שהיה מפרש על כי אין אלהי בקרבי על ע"ז שלהם וע"ז אמר ואנכי הסתר וגו' כי פנה אל אלהים אחרים ואל ה' לא דרש. ומהרימ"ט בדרשותיו תמה על זה ואמר חלילה לעשות קדש חול. עוד יש לדקדק במה שאמר אין אלהי בקרבי דמלת בקרבי אין לה מובן ולא הול"ל אלא על כי אין אלהי עמי או עמדי מצאוני הרעות האלה. אך במה שכתבנו יובן הכל, שמה שרואה שמצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה כלומר שיקשה לו דלמה מצאוהו רעות רבות וצרות על שלא קיים המצות שקבל עליו בשבועה והלא אנוס היה וכדאמרינן מכאן מודעא רבה לאורייתא ואמר ביום ההוא על כי אין אלהי בקרבי כלומר דח"ו אינו יודע מה שאני מהרהר בלבי ומש"ה מצאוני הצרות האלה דכיון שאינו יודע מה שבלבי חלה השבועה שנשבעתי על קבלת התורה אע"פ שהייתי אנוס מאחר שלא הרהרתי בלב שום תנאי בעת קבלת התורה דומיא דההיא דנודרין להרגין דבעינן שיהרהר בלבו היום, דאם איתא דאלהי בקרבי שיודע מה שאני מהרהר בלבי למה מעניש אותי על קבלת המצות מאחר שהייתי אנוס בין על מה שהוצאתי בפה בין על הרהור הלב, ולזה סיים הפסוק ואמר ואנכי הסתר אסתיר פני כי פנה אל אלהים אחרים כלו' דהן לו יהי כדבריך דיש לך טענת אונס היינו בשאר המצות אך במה שפנית אל אלהים אחרים אין לך טענת אונס שהרי מדעתך ורצונך הטוב קבלת שלא לעבוד ע"ז וכמו שכתבנו בשם התוס'. ואל זה סובב הולך כונת המקונן באומרו סלה כל אבירי ה' בקרבי קרא עלי מועד לשבור בחורי גת דרך ה' לבתולת בת יהודה. ויש לדקדק דמאחר שאמר סלה כל אבירי דהיינו החסידים ואנשי מעשה מהו זה שחזר ואמר קרא עלי מועד לשבור בחורי. ותו קשה אומרו סלה כל אבירי ה' בקרבי דהיל"ל מקרבי, ועיין מ"ש בדרך עצב. אמנם ע"פ הקדמתנו יאמר נא דה"פ, דאמרינן במדרש באיכה רבתי קרא עלי מועד לשבור בחורי מצינו שסילוקן של בחורים קשה כחורבן בהמ"ק דכתיב גת דרך ה' לבתולת בת יהודה כך קרא עלי מועד לשבור בחורי, וכתב מהר"ש יפה ז"ל שהכונה היא לפי שבית המקדש מתמשכן בעונינו