פרשת דרכים קפו

אנוסים היינו בקבלת התורה לפי שהיינו יראים שמא לא יכניסנו לארץ. אלא שעדיין אין זה מספיק לומר דחשיב אונס משום דהוי מניעת הטובה דהיינו שלא היה מכניסם לארץ ומניעת הטובה לא חשיבא אונס. לזה הם רוצים לומר דאין זו מניעת הטובה משום דאחד היה אברהם ויירש את הארץ וזכה בה ונתנה לנו הארץ למורשה כלומר שירשנו אותה מאברהם וירושה היא לנו מאבותינו ומוחזקת היא בידינו מאותה שעה שניתנה לאברהם ואם כן חשיב אונס, שמי שהוא עושה דבר מפני יראתו שלא יטלו את שלו חשיב אונס וכמ"ש מוהריק"ו ולזה השיב להם הנביא כה אמר ה' אלהים על הדם תאכלו ועיניכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפכו וגו' עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו. כלו' מצות שנצטוו בני נח לא קיימתם ואתם אומרים הארץ נירש כלומר דבשלמא גבי שאר מצות שאינן גזרה כוללת לכל העולם ולא שייך דינא דמלכותא דינא ניחא מה שאתם רוצים לפרוק עול ולומר שמה שקבלתם היה באונס. אבל גבי שבע מצות בני נח שהיא גזרה כוללת לכל העולם מה טענה יש לכם דל מהכא הקבלה והלא אתם מחוייבים לשמור ולקיים גזרת מלך דדינא דמלכותא דינא

ובזה יובן מאי דאמרינן בת"כ פרשת בחקותי וז"ל והבאתי אותם בארץ אויביהם אני בעצמי אביאם זו מדה טובה לישראל שלא יהיו אומרים הואיל וגלינו לבין העכו"ם נעשה כמעשיהם אני איני מניחם אלא מעמיד אני את נביאי ומחזירם לתחת כנפי שנא' והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות אלא חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם, על כרחכם שלא בטובתכם ממליך אני מלכותי עליכם ע"כ. ויש לדקדק במאמר זה טובא חדא דאיך הדבר תלוי במה שיביאם בעצמו והלא אפילו שיביאם ע"י שליח יכול לומר שביד חזקה ימלוך עליהם ועוד במ"ש שלא יהיו אומרים הואיל וגלינו כו' דמהיכא תיתי דבשביל שגלו ולקו על חטאתם שיאמרו שעכשיו שגלו יעשו כמעשה העו"ג והלא עכשיו שגלו ראוי הוא שיתודו את עונם ואת עון אבותם. ועוד יש לדקדק במה שסיים ע"כ שלא בטובתכם ממליך אני מלכותי עליכם דמהיכא תיתי שישראל לא ירצו לקבל מלכותו יתברך, ואם הכונה על קיום המצות הול"ל ע"כ תקיימו המצות

אך על פי האמור יבא לכלל ישוב. ונקדים עוד דאיתא בפרקי ר"א הביאו מהר"ש יפה בב"ר סדר וירא (פרשה מ"ט סי' ב') וז"ל בשעה שהפיץ ה' את העמים בדור הפלגה הביא שבעים שרים של מעלה ונתן לכל שר ושר אומה אחת שתהיה תחת השר וישראל נפלו בחלקו של הקב"ה שנא' בהנחל עליון גוים וגו' כי חלק ה' עמו ע"כ. וכבר ביאר כל זה הרמב"ן בקצת מקומות שכל העו"ג הם תחת שרים אך ישראל אינם תחת שום שר אלא ה' אלהיהם הוא מלכם ושרם. והנה כבר כתבנו בשם הרשב"א דכל זמן שהיו ישראל בארץ לא היה להם שום טענת מודעא כלל אלא כיון שגלו חזרה המודעא למקומה ומש"ה הדור קבלוה בימי אחשורוש, והנה כל טענת ישראל לומר דלא שייך טענת דינא דמלכותא דינא הוא משום ההיא דר"ת דכל שאינו משוה גזרותיו על כל מלכותו לא שייך דינא דמלכותא וטעם זה היה צודק אם היו ישראל ג"כ תחת שר ככל העו"ג ולא היה הפרש ביניהם כלל אז היו צודקים בטענתם דמה ראה ה' לגזור דוקא על ישראל ולא על שאר האומות. אבל מאחר שכל העו"ג מסרם ה' תחת השרים וישראל דוקא הם תחת מלכותו יתברך אינם צודקים בטענה זו כלל שהרי לכל בני מלכותו הוא גוזר גזרה כוללת והעו"ג מסרם לשרים. וזהו כונת הברייתא והבאתי אותם ר"ל אני בעצמי, אל תהיו סבורים שאני מוסר אתכם לשליח כמו שאני עושה לעו"ג שמסרתים לשרים. ואמרה הברייתא זו מדה טובה לישראל שלא יהו אומרים הואיל וגלינו לבין העכו"ם נעשה כמעשיהם כלומר דבשלמא כשהיינו בארצנו לא היה לנו שום טענת אונס משום דלא נתן לנו הארץ אלא בעבור נשמור חוקיו וכמו שכתב הרשב"א אבל עכשיו שגלינו חזרה המודעא למקומה, מה תאמר תיפוק ליה דדינא דמלכותא דינא לזה אמרו נעשה כמעשיהם דוקא אבל לא שיגזור עלינו גזרות חדשות לא עשה כן לכל גוי.