פרשת דרכים קפה

והנה חוץ מדרכנו אפשר ליישב. וקודם כל דבר נדקדק במאי דאמרינן מכאן מודעא רבה לאורייתא דהא לא שייכא מודעא אלא במי שאנס את חברו לעשות איזה דבר שלא כרצונו אבל מלך שמצוה לעבדיו שיעשו כך וכך הרי הם מחוייבים לעשותו ואין כאן טענת אונס דהא קי"ל דדינא דמלכותא דינא וכ"ש דינא דמלך מלכי המלכים יתברך שמו ואם כן אם ה' אנס את ישראל שיקבלו לשמור ולקיים תרי"ג מצות מה מודעא יש כאן שהרי מחוייבים הם לשמור מצות מלכם, והרשב"א כתבנו דבריו לעיל הרגיש בזה וז"ל ואם נאמר שנענשו מפני שעברו על מצות מלכם אם כן בטלה מודעא זו ע"כ דבריו, ולא ידעתי למה לא יקשה לפי האמת דבטלה מודעא זו משום דהם נענשים על מה שעברו על גזרת מלכם וקי"ל דינא דמלכותא דינא

ונראה דזה יובן עם מה שכתב הר"ן בפ' ג' דנדרים (דף כ"ח) עלה דההיא דשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא וז"ל וכתבו התוספות דדוקא במלכי האומות אמרינן דינא דמלכותא דינא מפני שהארץ שלו ויכול לומר להם אם לא תעשו מצותי אגרש אתכם מן הארץ אבל במלכי ישראל לא לפי שארץ ישראל כל ישראל שותפים בה ע"כ. והנה אם ארץ ישראל לא היתה מוחזקת בידינו מכח מתנת אברהם אלא שעכשיו היה ה' נותנה לנו פשיטא דלא היה מועיל לנו טענת אונס דתיפוק ליה שאנו מחוייבים לשמור ולעשות כל מה שצונו משום דדינא דמלכותא דינא אך אם מה שאנו זוכים בא"י הוא מכח שזכה בה אברהם ואנחנו באים מכח ירושה א"כ לא שייך דינא דמלכותא דינא דומיא דמלכי ישראל שהרי לא נתן ה' עכשיו שום דבר מחדש ולא נשאר לנו חיוב לקיים את התורה אלא מצד קבלתנו ולזה יש טענת אונס

וזהו כונת הכתובים בן אדם יושבי החרבות האלה על אדמת ישראל אומרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ולנו נתנה הארץ למורשה כלומר שישראל כבר היו יודעים שהם היו אנוסים בקבלת התורה ואינן נענשים מצד שלא קיימו מה שכבר קבלו שיש להם מודעא אלא שהיו יראים פן יבא עליהם מטעם דינא דמלכותא דינא ויענישם, לזה אמרו אחד היה אברהם ויירש את הארץ כלו' שלאברהם נתנה במתנה ולנו נתנה הארץ למורשה מכח אברהם אבינו ואם כן לא נתן לנו שום דבר מחדש ואם כן הוי ליה כמלכי ישראל דלא אמרי' בהו דינא דמלכותא דינא, מה תאמר בשביל הקבלה אנוסים היינו. לזה השיב הנביא דהתינח על מה שקבלו מחדש בסיני אך במה שלא קיימו שבע מצות בני נח איך יעלה על הדעת דמאחר שאינם מקיימים אותם שיירשו את הארץ מאחר דבשביל אלו הז' מצות קאה את הגוי אשר לפניהם וגרש אותם מהארץ. וזהו מה שאמרו בספרי ז' מצות שנצטוו בני נח לא עשיתם ואתם אומרים נירש את הארץ

ולפי דברי מהריק"ו ז"ל נאמר באופן אחר אך נקדים עוד טעם אחר למה גבי שבע מצות בני נח לא שייך טעמא דאונס. והוא עם מ"ש הרא"ש בפסקיו עלה דההיא דאמר שמואל דינא דמלכותא דינא שכתב בשם ר"ת ז"ל דהיינו כשהמלך משוה גזרותיו על כל בני מלכותו, והביא ראיה מהא דתנן בגיטין לא היו סיקריקון ביהודה כו' ואף שהרא"ש שם דחה ראיה זו מ"מ לענין דינא ס"ל כר"ת דאמרינן דינא דמלכותא דינא בדבר הכולל לכל בני מלכותו וכמו שנראה מדברי הטור (סי' שס"ט) יע"ש. א"כ אפוא גבי שבע מצות בני נח שהיא גזרה כוללת לכל העולם פשיטא דלא מהני טעמא דאנוסים היינו דתיפוק ליה משום דינא דמלכותא ואם לא היו מקבלים עליהם היו מחוייבים לשמור ולקיים שבע מצות בני נח משום גזרת מלך אבל לא גבי שאר מצות שאינם אלא לישראל, ואם כן אין לנו חיוב אלא מצד הקבלה שקבלנו בערבות מואב והתם היינו אנוסים שלא היה מכניסם לארץ ולא חשיב אונס זה מניעת הטובה לפי שארץ ישראל מוחזקת היא כמו שכתב מהריק"ו

וזהו כונת הכתובים יושבי החרבות וגו' אומרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה. כלומר שישראל היו רוצים לפרוק עול ולומר