פרשת דרכים קפד

חשיב אונס מה שלא היה מכניסם לארץ אם לא היו מקבלים את התורה. אלא שכפי זה חזרה קושית הרשב"א למקומה דקודם אחשורוש למה נענשו וגלו ישראל מאדמתם והרי אנוסים היו שלא היה מכניסם לארץ. ונראה דאף לסברת מהריק"ו שמתנת הארץ היתה החלטית בלתי שום תנאי היינו דוקא במה שחידש ה' לישראל יותר משבע מצות בני נח אבל בז' מצות בני נח פשיטא שלא נתן להם הארץ אלא בתנאי שישמרו אותם שהרי מה שגירש ז' עממין מארץ ישראל הוא משום דלא קיימו ז' מצות וכמו שמצינו בפר' עריות דכתיב כי בכל אלה נטמאו הגוים ואפקוד עונה עליה ותקיא הארץ את יושביה וגבי ע"א ואביזרייהו כתיב בפרשת שופטים ובגלל התועבות האלה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך. וא"כ מאחר שה' גירש ז' עממין בשביל אלו התועבות מהיכא תיתי שישראל יעשו אותם וישבו על הארץ

וזהו כונת הכתוב בפרשת עקב, והיה אם שכח תשכח את ה' אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים וגו' העדותי בכם היום כי אבוד תאבדון כגוים אשר ה' מאביד מפניכם כן תאבדון ע"כ. ויש לדקדק דלמה איצטריך לומר שיאבדו כגוים אשר ה' מאביד מפניהם. ונראה שהכתוב בא לשלול שלא יעלו דברים אלו על לבם לומר שהם אנוסים ולפיכך לא תבא עליהם רעה, לזה בא הכתוב לשלול סברא זו הנפסדת משום דבז' מצות לא שייך טעם זה ומשום הכי אמר העדותי בכם היום כי אבוד תאבדון כגוים אשר ה' מאביד מפניכם בשביל מה שעשו ואף שהם לא קבלו שום דבר בערבות מואב והטעם שז' מצות הם מחוייבים בהם מזמן ראשון שקבלו אותם עליהם ועל זרעם. ואם כן לדעת מהריק"ו מה שנענשו ישראל קודם אחשורוש הוא לפי שעברו על ז' מצות ומבואר הוא בכתוב בכמה מקומות ובדברי רז"ל שאמרו שמקדש ראשון נחרב בשביל ע"ז וג"ע ושפיכות דמים שהיה בהם ואלו הם ממצות בני נח ולעולם דעל שאר המצות יש להם טענת אונס שהיו יראים שלא יכניסם לארץ

ובזה יובנו קצת פסוקים ביחזקאל (סי' ל"ג) בן אדם יושבי החרבות האלה על אדמת ישראל אומרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה לכן אמור אליהם כה אמר ה' אלהים על הדם תאכלו ועיניכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו ע"כ. ויש לדקדק דמה עלה בדעתם של ישראל דבשביל שאברהם ירש את הארץ שנתנה להם הארץ למורשה אף בהיותם רשעים והלא המחזיק בדרכי אברהם יורש את הארץ שנתנה לאברהם ומי שאינו מחזיק בדרכיו פשיטא שאינו יורש את הארץ. ואם נאמר שישראל טעו בזה והיו סבורים שאף שהם רשעים הם יורשים את הארץ שזכה אברהם אביהם א"כ מה השיב להם ה' על הדם תאכלו ועיניכם תשאו אל גלוליכם וגו' והארץ תירשו והלא לא נעלם מישראל אלו העבירות שהיו עושים ואעפ"כ היו סבורים שעכ"ז להם נתנה הארץ למורשה מכח אברהם אביהם. עוד יש לדקדק במה שהשיב להם הנביא על הדם תאכלו וגו' ואמרי' בילקוט וז"ל כה אמר ה' על הדם תאכלו זה אבר מן החי ועיניכם תשאו אל גלוליכם זו ע"ז ודם תשפכו כמשמעו עמדתם על חרבכם זה הדין והגזל עשיתן תועבה זה משכב זכור ואיש את אשת רעהו טמאתם זה גלוי עריות, ומה מצות שנצטוו בני נח לא עשיתם ואתם אומרים נירש את הארץ ע"כ. וסיום דברי המאמר הזה לכאורה אין לו מובן דלמאי אצטריך לנביא להוכיח לישראל על שעברו על המצות שנצטוו בני נח תיפוק ליה משום דנצטוו עליהם בסיני, ועוד דלמה העניש אותם דוקא על ז' מצות ולא על שאר המצות ומדברי אגדה הלזו נראה דדוקא על ז' מצות הענישם וכן הוא דעת המתרגם שתרגם על הדם תאכלו על דם זכאי אתון אכלין וכן פירש"י וז"ל מאכלים תפנוקים אתם אוכלים על ידי רציחה שהורגין את בעלי ממון ונוטלין את ממונם ע"כ. ויש לדקדק דלמה לא פירשו הפסוק כפשוטו על הדם תאכלו שהיו עוברים על מה שכתוב בתורה לא תאכלו על הדם וכמו שפירש רד"ק, דנראה דס"ל דהנביא אינו מענישם אלא דוקא על ז' מצות שנצטוו בני נח ומשום הכי הוציאו הכתוב מפשוטו לפי שבני נח לא הוזהרו על לא תאכלו על הדם ואם כן יש לדקדק דלמה ויתר להם הנביא על שאר העבירות שלא הוזהרו בני נח: