פרשת דרכים קעח

ופירש"י שאם אליהו היה נשבע שלא יהיה מטר ואתה נשבעת שאין אתה זז עד שירדו גשמים נמצא שם שמים מתחלל דזה או זה באים לידי שבועת שוא ע"כ. ויש לדקדק דזה אינו נקרא חילול שם שמים ולא היל"ל אלא נמצא שאחד מכם בא לידי שבועת שוא. עוד יש לדקדק בדברי שמעון בן שטח דאמר אילו הוו שנים כשני אליהו דמה ענין השנים לכאן לא הול"ל אלא אילו אדם כאליהו היה נשבע לא נמצא שם שמים מתחלל. אך כפי דרכנו אתי שפיר דאליהו המפתח של גשמים שלקח לא היה מאוצר טוב לפי שמפתח של אוצר טוב לא נמסר לשליח וא"כ אפשר היה למקום לקיים שבועת שניהם וישלח בשביל חוני גשמים מאוצר טוב שעל אותו אוצר לא היה יכול אליהו לישבע לפי שאותו מפתח לא נמסר לשליח. אך טענת שמעון בן שטח היא אילו היו שנים כשני אליהו שהיה ויכוח בין אחאב ואליהו דאחאב היה רוצה להכריח דלטותא דמשה לא נתקיימה מטענת ריבוי הגשמים והיה רוצה לומר שהגשמים שבזמנו היו מאוצר טוב וכמו שאמרנו ואליהו סכל מחשבתו ואמר שנתקיימה קללת משה והגשמים שבזמנו לא היו מאוצר טוב והכריח הדבר ממה שלקח מפתח של גשמים וא"כ אם היה מוריד גשמים מאוצר טוב בשביל שבועתו של חוני נמצא שם שמים מתחלל שיחזיק אחאב בסברתו שיאמר דקללתו של משה רבינו לא נתקיימה ואותם הגשמים שבזמנו הם מאוצר טוב וראיה לדבר שלא הועילה שבועת אליהו לפי שהיו מאוצר טוב ואותו המפתח לא נמסר לשליח, ואין לך חילול ה' גדול מזה

או נאמר באופן אחר על פי דרכו של רש"י שפירש דנמצא שם שמים מתחלל הוא שאחד מהם היה בא לידי שבועת שוא, ונדקדק עוד במה שאמר שמעון בן שטח אבל מה אעשה שאתה כבן המתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו, דאם חוני המעגל היה חייב נדוי למה בשביל תוארים הללו נמנע מלנדותו ואם כונתו היא דלפי שהיה אדם גדול לא רצה לנדותו וכדאיתא בפרק אלו מגלחין אמר ר"ל ת"ח שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא שנאמר וכשל וכו' לא היה לו לומר אלא אבל מה אעשה שאתה אדם גדול בתורה וכדאמרינן נהירי לן הני שמעתתי כבשני חוני המעגל, ועוד דבצנעא אומרים לו הכבד ושב בביתך וכמו שכתבו הפוסקים ז"ל. אבל נראה שכונתו של שמעון בן שטח הוא לפי שמצינו שכשישראל אינם עושים רצונו של מקום אין הגשמים יורדים מאוצר טוב ולזה אמר אילו היו שנים כשני אליהו שנמנעו הגשמים מאוצר טוב ומפתח של אוצר אחר הוא ביד אליהו לא נמצא שאחד מכם בא לידי שבועת שוא, דאי אמרת בשלמא שלא היו השנים כשני אליהו שנמנעו הגשמים מאוצר טוב היו יכולים להתקיים ב' השבועות דבשביל חוני היה מוריד גשמים מאוצר טוב אבל אילו היו שנים כשני אליהו אחד מכם בא לידי שבועת שוא, אבל מה אעשה שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן המתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו שכל מה ששואל מאביו נותן לו הוליכני לרחוץ בחמין ועושה לו שוטפני בצונן ועושה לו תן לי אגוזים ונותן לו וגם אתה לפני המקום כל מה שאתה רוצה נותן לך שאפילו היו שנים כשני אליהו והיית רוצה שירדו גשמים מאוצר טוב היית מורידם וכיון שאתה יודע בעצמך שיש לך מעלה כזו שכל מה שאתה רוצה המקום מקיים דבריך נמצא שאתה בטוח כשנשבעת שאפילו שנים כשני אליהו לא היה שום אחד מכם בא לידי שבועת שוא. ושמעון בן שטח ידע כל זה מהמעשה שאירע שבתחלה נענה חוני והתחילו הגשמים מנטפין ואמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות והתחילו לירד בזעף וחזר ואמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה שהם גשמים מאוצר טוב. הרי שאף שבתחלה לא ירדו גשמים מאוצר טוב מ"מ היה חוני כבן המתחטא לפני אביו שכל מה שרוצה נותן לו אף חוני לא רצה בגשמים שאינם מאוצר טוב אלא בגשמים שהם מאוצר טוב שהם גשמי רצון ברכה ונדבה ועשה המקום רצונו, נמצא שחוני הוא בטוח שאפילו שנים כשני אליהו אין אחד מהם בא לידי שבועת שוא. וזהו ששלחו לו בני לשכת הגזית עליך נאמר ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור ע"כ. ומצינו שהגשמים נקראו אור כדאמרינן בפ"ק דתעניות א"ר אמי אין הגשמים