פרשת דרכים קעד

דהא דלא חשיב פורענותם של רשעים משום דאשכחן פורענותם של רשעים ע"י שליח כדכתיב ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו', והא דכתיב פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו לכלותם קאמר ואפשר שאין כלותם ע"י שליח כי אם ביד הבורא כי אז יהיה המשפט חזק ונ"ל לפי שאינם אלא ליום הדין ואינו תמיד מש"ה לא חשיב ליה עכ"ד, ועיין מה שכתבנו בזה בדרך עצב

באופן שלמדנו שכל דבר שהוא ע"י הקב"ה בעצמו הוא בתכלית מה שאפשר, הנה כי כן לענין הגשם שאמרנו לידע המבחן אם הגשמים הם מאוצר טוב או מאוצר אחר הוא ג"כ בזה האופן, דאם הגשמים הם מרובים ויש שפע גדול אז ודאי שהם מאוצר טוב וכיון דהם מאוצר טוב הוא בתכלית מה שאפשר אבל כשהגשמים אינם מרובים אז הם ע"י שליח. וכבר ביארנו שמפתח של גשמים שאינם מאוצר טוב נמסר לשליח

ובזה נבא לכוונת המאמר. והנה דבר ידוע הוא שאחאב היה חכם גדול וכדאיתא בפרק חלק שהיה שונה פ"ה פנים בתורת כהנים. והנה אם היה מכריע אחאב דלטותא דמשה לא נתקיימה משום דאנו רואים דאיכא גשמים בעולם ומשה אמר דבזמן דעובדים ע"ז ועצר את השמים, כבר ידע אחאב שאליהו היה דוחה קושיא זו בנקל משום דכבר ידע שיש שני מיני גשמים האחד מאוצר טוב והשני מאוצר שאינו טוב ומה שאמר משה רבינו ועצר את השמים היינו שלא ירדו גשמים מאוצר טוב והגשמים שהיו בזמן אחאב לא היו מאוצר טוב. ולזה בא אחאב והבליע תירוץ זה בתוך קושיתו ואמר לטותא דמשה לא נתקיימה דאילו משה אמר וסרתם ועבדתם אלהים אחרים ועצר את השמים ולא יהיה מטר וההוא גברא אוקים על כל תלם ותלם ע"ז ולא שביק ליה מטרא למיזל מיסגד לה כלומר מריבוי הגשמים שהיו בתכלית הריבוי וכמו שפירש"י. ורבוי גשמים כאלו ע"כ הם ע"י של הקב"ה דכל דבר שהוא על ידו הוא בשפע גדול וכיון שהוא על ידו הם מאוצר טוב ומש"ה משקה על ידו לפי שמפתח זה דאוצר טוב לא נמסר לשליח, ואם כן נמצא דקללת משה לא נתקיימה שהרי אנו רואים שאפי' בזמן שעובדים ע"ז יורדין הגשמים מאוצר טוב. ואליהו זכור לטוב הבין כונתו של אחאב ואמר לו חי ה' אלהי ישראל אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי וא"כ ע"כ שלא בטובתך צריך אתה להודות שגשמים הללו אינם מאוצר טוב שהגשמים של אוצר טוב כבר נעצרו מפני קללתו של משה דאי אמרת בשלמא דגשמים הללו אינם מאוצר טוב ניחא שאני עוצר אותם ולוקח המפתח בידי וכמו שאמרו יהבו ליה אקלידא דמטרא לפי שגשמים שאינם מאוצר טוב מפתח שלהם נמסר לשליח אבל כפי דבריך שאתה רוצה להכריח מצד רבוי הגשמים שגשמים הללו הם מאוצר טוב איך אני עוצר אותם ולוקח המפתח בידי והלא מפתח דגשמים דאוצר טוב לא נמסר לשליח כדכתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. באופן שקושית הראב"ד ודברי אליהו זכור לטוב הם שפה אחת ודברים אחדים

ועל פי הקדמה זו יובן מאי דאמרינן בס"פ חלק דרש ההוא גלילאה קמיה דרב חסדא משל דאליהו למה הדבר דומה לגברא דטרקיה לגליה ואבדיה למפתחיה ע"כ. ופירש רש"י דטרקיה לגליה שסגר שער שלו ואבדיה למפתחיה כך עשה אליהו נטל מפתח של גשמים שהיה השער ולבסוף אבד מפתח של גשמים שלא נפתח השער על ידו דכתיב לך הראה אל אחאב ואתנה מטר ולא כתיב ותן מטר ע"פ. ויש לדקדק דמה הפרש יש כ אומרו ואתנה מטר לאומרו ותן מטר והלא אפי' אם היה אומר ותן מטר הנותן מטר על פני ארץ הוא הקב"ה דאליהו אין לו אוצרות מטר, ועוד דע"כ הוצרך המקום לאליהו שיהיה הדבר ברצונו כדי שתתקיים שבועתו שאמר חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי ואם לא היה הדבר ברצון אליהו נמצא שח"ו היה בא לידי שבועת שקר וא"כ נמצא שהשער נפתח על ידו דאליהו וא"כ הול"ל לך הראה אל אחאב ותן מטר. אך עם מה שאמרנו ניחא דמה שעצר אליהו היינו מפתח של גשמים שאינם מאוצר טוב לפי שהגשמים