פרשת דרכים קעג

בעצמו ישקה לעו"א המרקדים בהיכלו וכיון דישראל שרויין על אדמתם ועושים רצונו של מקום הגשמים הם מאוצר טוב ומש"ה הקב"ה משקה בעצמו משום דמפתח זה דאוצר טוב לא נמסר לשליח אבל כשהוא משקה לכל העולם דאינם מאוצר טוב אפילו בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כדכתיב ארצך דהיינו ארץ ישראל משקה ע"י שליח משום דגשמים הללו שאינם מאוצר טוב מפתח שלהם נמסר לשליח. ובסוף פ"ג דתעניות אמרינן אמר רבה לדידי חזי לי האי רידיא כו' ופירש"י האי רידיא מלאך הממונה על הגשמים כך שמו. הרי' מבואר שיש מלאך ממונה על הגשמים. וכן בפ"ק דיומא אמרינן ויש אומרים אף רידיא ופירש"י מלאך הממונה על השקאת הארץ כו' יע"ש

וראיתי לתוס' בפ"ב דנדה שהביאו אגדה זו דשלשה מפתחות לא נמסרו לשליח וכתבו בסוף דבריהם ואף ברי שהוא שר מטרא אינו עושה אלא ברשות הקב"ה. ודבריהם תמוהים הם בעיני דאטו ירקומי שר של ברד וגבריאל שר של אש הם עושים דבר שלא ברשות חלילה שיעשה דבר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת בלתי רשות אדון הכל וא"כ מה הפרש יש בין ברי שר המטר לשאר השרים. אך לפי מה שאמרנו ניחא דמאי דאמרינן דמפתח של גשמים לא נמסר לשליח הוא מפתח דאוצר טוב אבל גשמים דשאר אוצרות נמסרו לשליח ואפשר דאותו השליח ברי שמו או רידיא ומאי דאמרינן דלכל העולם חוץ מארץ ישראל משקה ע"י שליח הוא ע"י אלו דהיינו ברי או רידיא. ובגמרא פ"ק דתעניות תניא ר' אליעזר אומר כל העולם כולו ממי אוקיינוס שותה שנאמר ואד יעלה מן הארץ א"ל ר' יהושע והלא מימי אוקיינוס מלוחים הם א"ל מתמתקים הם בעבים ר' יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה שנאמר למטר השמים תשתה מים ע"כ. ולפי מה שאמרנו אלו ואלו דברי אלהים חיים שהגשמים שהם מאוצר טוב שהם ע"י הקב"ה הם ממים העליונים שאינם צריכים תיקון שהם מתוקים מעצמם והגשמים שאינם מאוצר טוב שהם ע"י שליח הם ממימי אוקיינוס והם מלוחים ומתמתקים בעבים. וראיתי בילקוט פ' בראשית עלה דקרא דואד יעלה מן הארץ דבזמן שישראל עושים רצונו של מקום הם שותים ממים העליונים אך בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום הם שותים ממי אוקיינוס והן הן הדברים שאמרנו

והנה לפי מה שאמרנו שיש שני מיני גשמים האחד הוא מאוצר טוב ומפתח זה לא נמסר לשליח אלא הוא ביד הקב"ה והב' מאוצר שאינו טוב ומפתח זה נמסר לשליח מה שהקשה אחאב השתא לווטא דמשה לא מיקיימא כו' קושיא מעיקרא ליתא דמה שאמר משה רבינו דבהיותם עובדי ע"ז ועצר את השמים היינו שלא ירדו גשמים מאוצר טוב דה"ק ועצר את השמים דומיא דמה שהבטיח דבהיותנו עושים רש"מ יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לזה בא ואמר דבהיותם עובדי ע"ז ועצר את השמים אבל לעולם דאפשר שירדו גשמים אך יהיו מאוצר אחר שאינו אוצר טוב והגשמים שהיו בזמנו לא היו מאוצר טוב כי אם מאוצר אחר. ובזה ניחא מה שאמר אליהו חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר משום דאליהו הכריח דע"כ גשמים הללו אינם מאוצר טוב שהרי עובדי ע"ז היו וכתיב ועצר את השמים אלא ודאי דאינם מאוצר טוב ומש"ה אמר חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר משום דגשמים הללו שאינם מאוצר טוב נמסרו לשליח ומש"ה לקח מפתח ., של גשמים הללו בידו ובזה נתיישבה קושית הראב"ד וכמבואר

והנה בזמן שהגשמים יורדין ואין אנו יודעין אם הם מאוצר טוב או לא צריך לידע מה הוא . המבחן, והנה בזמן שישראל עושין רצונו של מקום אז מלתא דפשיטא היא דהגשמים הם מאוצר טוב וכן להפך, אך בזמן שאין אנו יודעין אם עושין רצונו או לא ואנו רואין גשמים יורדין המבחן לידע אם גשמים הללו הם מאוצר טוב או לא דבר זה מתורתו של הראב"ד למדנו אותו, שהקשה עלה דמימרא דרבי יוחנן דג' מפתחות לא נמסרו לשליח אמאי לא חשיב פורענותן של רשעים דכתיב פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו, ותירץ