פרשת דרכים קע

לך הראה אל אחאב ובשרהו שנשלמה שבועתך ויהיה מטר אם יאמר לו ואתנה טל ומטר יחשוב אחאב שאליהו נשבע על טל ומטר ונתבטלה שבועתו כי הטל לא פסק ולא מינכר ליה דשל ברכה פסק ע"כ. ולא הבינותי דברי הרב דמההיא דפרק חלק משמע דכשאמר אליהו חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר היה בפני אחאב ועוד שאם הקב"ה יאמר לאליהו ואתנה טל ומטר מנין היה יודע כל זה אחאב, והדבר צריך תלמוד ודוק

וראיתי בירושלמי פרק אין עומדין שהקשו היכן הותר נדרו של טל אמר ר' תנחומא סברין לומר נדר שהותר מקצתו הותר כולו ואית דבעי מימר בבנה של צרפית שאמר לו הקב"ה לאליהו לך והתר נדרו של טל שאין המתים חיים אלא בטללים שנאמר יחיו מתיך נבלתי יקומון וסמיך ליה כי טל אורות טלך ע"כ. והנה הרא"ש בפ"ג דנדרים אמתניתין דראה אותם אוכלים תאנים ואמר הרי כולכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהם אחרים בש"א הם מותרים ומה שעמהם אסורים ובה"א אלו ואלו מותרים, וטעמייהו דב"ה משום דס"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו. ובגמ' אמר רבה דכ"ע כל היכא דאמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורים חוץ מאבא דכולהו אסורים חוץ מאביו לא נחלקו אלא באומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פ' ופ' אסורים ואבא מותר. וטעמא דרבה משום דס"ל דלא אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו אלא במחליף דבריו אבל במעמיד דבריו לא. ועל זה כתב הרא"ש בפסקיו וז"ל וצ"ע לרבה אדם שנדר משני דברים בשר ויין והזכיר שניהם ומצא חרטה על אחד מהם מי אמרינן הכא מודה דהותר כולו כיון דלא שייך כאן החלפה דדוקא במידי דשייך כולכם וגם זה וזה בהא קאמר רבה דבעי החלפה או דלמא לא אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו אלא היכא דמחליף ע"כ. ולכאורה יש לתמוה על הרא"ש דהא אליהו נדר משני דברים דהיינו טל ומטר דלא שייך החלפה ואפי' הכי אמרי' נדר שהותר מקצתו הותר כולו אלמא היכא דלא שייך החלפה אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו אף שאינו מחליף. ומיהו לזה יש ליישב באחד משני דרכים, דאפשר דס"ל להרא"ש דהני תרי טעמי דיהבו בירושלמי דהיכן הותר נדרו של טל דחד אמר מטעם שנדר שהותר מקצתו הותר כולו וחד אמר שהותר בבנה של צרפית בטל דתחיה, דבהך ספיקא דהרא"ש פליגי, דמ"ד מטעם נדר שהותר מקצתו ס"ל דלא בעינן החלפה אלא היכא דשייך החלפה אבל בנודר משני דברים דלא שייכא החלפה אמרי' נדר שהותר מקצתו אף שאינו מחליף, ואידך ס"ל דאף בנודר משני דברים לא אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו כיון דלא שייך החלפה אלא דמה שהותר נדר הטל הוא בבנה של צרפית דהוצרך לטל דתחיה א"כ הרי שייך החלפה דכל דבר שכולל שני דברים דהיינו טל שמרוה את הארץ וטל דתחיה שייך החלפה דמאי דאמרינן בנדרים קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב אמרו לו הלא הכופרי יפה ללב שמותר בכל הבצלים ואמרינן דמיירי באומר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר בצל פלוני ופלוני אסורין וכופרי מותר, והכא נמי אילו היה יודע אליהו שהיה צריך לטל דתחיה היה אומר טל שמרוה את הארץ לא יהיה וטל דתחיה יהיה, ומש"ה הניח הרא"ש הדבר בצ"ע משום דמספקא ליה הלכתא כמאן: ובזה ניחא קושיא אחרת דאיכא בדברי הירושלמי דהא ודאי טל שיחיו בו המתים דק רוחני שלא מענין טל המרוה את הארץ ואף שכל מיני טל נכללו בשבועת אליהו מכל מקום יש לדקדק איך בהיתר טל דתחיה הותר סתם טל, וכי תימא מטעם נדר שהותר מקצתו הותר כולו א"כ תיפוק ליה דהותר נדרו של טל מטעם שהותר נדר המטר, ואף שמהר"ש יפה כתב דאולי הטל הנוהג בעולם הוא עצמו שיחיו המתים שה' מדקקו ונותן בו שפע וכח להחיות המתים מ"מ הרב בדרך אפשר כתב כן אך בתחלה כתב דודאי טל שיחיו בו המתים אינו מענין טל הנוהג בעולם. והכי משמע בפ"ב דחגיגה דאמרי' ערבות שבו צדק ומשפט כו' וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו את המתים ע"כ. משמע שטל שעתיד הקב"ה להחיות בו את המתים הוא ענין בפני עצמו, וא"כ ע"כ מטעם נדר שהותר מקצתו אתינן ואם כן