פרשת דרכים קסז

דינו קיים ופירש"י דמידי דאיסור והיתר לא משייל באורים ותומים ע"כ. וא"כ ע"כ דשאלת דוד היתה אי מצלח אי לא מצלח וא"כ הדרא קושיין לדוכתה דאיך שאל שני דברים והשיבוהו על שניהם, אלא על כרחין לומר דכיון דהיתה עיר הסמוכה לספר חשיב כשעה נחוצה דומיא דעובדא דצקלג דהשיבוהו על שניהם לפי שהיתה השעה נחוצה ששבו עמלקים הנשים והטף והיו בסכנה ומש"ה השיבוהו על שניהם ה"נ גבי קעילה כיון שהיתה עיר הסמוכה לספר אע"פ שלא באו כי אם על עסקי תבן וקש חשיב כאילו באו על עסקי נפשות והרי השעה צריכה לכך ומש"ה השיבוהו על שניהם

וזהו שסיים בגמרא דיקא נמי דכתיב לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה ש"מ, כלומר אי אמרת בשלמא דמה שהשיבוהו על שני דברים הוא מפני שהשעה צריכה לכך דומיא דצקלג ניחא דאמרו לו והושעת את קעילה מפני דכשהשעה צריכה לכך מלבד שמשיבין על שני דברים עוד משיבין לו אפילו על מה שלא שאל, ואמרו לו והושעת את קעילה דומיא דצקלג דשאל דוד ארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו והשיבו לו רדוף כי השג תשיג והצל תציל הרי דמלבד שהשיבוהו על שני דברים עוד השיבוהו אפילו על מה שלא שאל שאמרו לו והצל תציל, אלא אי אמרת דמה ששאל שני דברים חשוב דבר אחד משום דהכל היא שאלה אחת דהיינו אם יחלל שבת ומש"ה השיבוהו לך והכית למה אמרו לו והושעת את קעילה הרי דבר זה אין לו שום שייכות ואפילו שדוד היה שואל גם על זה לא היו משיבין לו כ"ש שדוד לא שאל על זה, אלא ודאי שמה שהשיבוהו על שני דברים הוא משום דחשיב השעה צריכה לכך מש"ה אמרו לו ג"כ והושעת את קעילה וכיון דחשיב השעה צריכה לכך מניה ילפינן דמחללין את השבת דחשיב פקוח נפש וכמו שכתבנו

ובזה נבא לכונת הכתוב ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלהים גם לדוד גם לאבשלום, ועיין מה שכתבתי בדרך המלך (דרוש ב') אך כפי דרכנו יאמר נא באופן אחר, שידוע הוא מה שאמרו המפרשים ז"ל כשאמר אבשלום לאחיתופל הבו לכם עצה מה נעשה שאבשלום לא היה לבו בטוח בישראל שילכו אחריו לפי שאפשר שיעלה בלבם של ישראל דלעולם אבשלום לבו שלם עם דוד ועשה זאת התחבולה לבחון אם לב ישראל ישר עם דוד ולזה ייראו מלמרוד בדוד. ועוד שאל שאלה אחרת מה יעשה להרוג את דוד ועל שניהם השיב אחיתופל, על הראשונה אמר לו בוא אל פלגשי אביך וכשיראו ישראל הפעל המגונה מאבשלום כנגד אביו אז יתבאר להם כי נבאש את דוד ויתחזק ידי כל ישראל עם אבשלום. ועל השנית השיבו אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה וגו' והכיתי את המלך לבדו. באופן ששתי העצות הללו האחת היתה כנגד דוד דהיינו להרוג את דוד והשנית כנגד אבשלום שיתחזק במלכותו ויהיו ידי כל ישראל עמו

וזהו שאמר הכתוב ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלהים ומדה יתירה היתה באחיתופל מה שלא היה באורים ותומים דאילו באורים ותומים לא היו משיבים על שני דברים כאחד ואילו עצת אחיתופל היתה גם לדוד גם לאבשלום דהיינו שני דברים, לדוד להרוג את דוד ולאבשלום שיהיה לב כל ישראל אחרי אבשלום ועל שני הדברים היתה עצתו כאשר ישאל איש בדבר האלהים. ובזה יובן מאי דאמרינן בירושלמי פרק חלק ועצת אחיתופל כד הוה בר נש אזל מימלך ביה הוה אמר ליה זיל עביד כן וכן אי לית את מהימן לי אזל ושאל באורים ותומים והוה אזיל ושאיל ומשכח ליה כן, הה"ד ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלהים ע"כ. ויש לדקדק במאמר זה שאמרו שהיה אומר אחיתופל זיל עביד כן וכן דכפל זה דכן וכן לאיזה תכלית הוא. אך הן הן הדברים שאמרנו שכונת בעל המאמר הוא שהכתוב בא להגיד גדולת אחיתופל בעצותיו שנמצא בו מעלה יתירה מה שלא נמצא באורים ותומים דהיינו שהיה אומר עביד כן וכן דהיינו שני דברים כאחד ואילו באורים ותומים לא היו משיבים על שני דברים כאחד וכמו שכתבנו