פרשת דרכים קנא

עשאוני כעוברי על דת דאילו בסדום כתיב וה' המטיר על סדום ואילו בירושלים כתיב ממרום שלח אש בעצמותי וכתיב ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום וכי משוא פנים יש בדבר אמר רבא אמר רבי יוחנן מדה יתירה היתה בירושלים שלא היתה בסדום דאילו בסדום כתיב הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם וגו' ויד עני ואביון לא החזיקה ואילו בירושלים כתיב ידי נשים רחמניות וגו' ע"כ. ופירש"י וכי משוא פנים יש בדבר הואיל וישראל רעים יותר מסדום כדכתיב ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום למה משוא פנים יש בדבר דהתם כתיב וה' המטיר הוא עצמו והכא ממרום שלח אש על ידי שליח ע"כ. ויש לדקדק מה זו הרעש שהרעיש הקב"ה את עולמו שאמר עשאוני כעוברי על דת בשביל דבסדום נפרע מהם הקב"ה בעצמו ואילו בירושלים נפרע מהם על ידי שליח, וכן במה שהקשו וכי משוא פנים יש בדבר דמה משוא פנים שייך מאחר שכבר נפרע מהם מה לי ע"י הקב"ה מה לי על ידי שליח

תו יש להקשות במה שתירצו מדה יתירה היתה בירושלים שלא היתה בסדום דאילו בסדום כתיב יד עני ואביון לא החזיקה ואילו בירושלים כתיב ידי נשים רחמניות ופירש"י מדה יתירה לטובה דבירושלים כתיב ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו שהיתה מזמנת חברתה ואוכלת בנה אלמא רחמניות היו ואילו בסדום כתיב יד עני ואביון לא החזיקה ע"כ. ואני תמיה בזה טובא שהרי אין רבוי העונות ומיעוטם מורה על שזה רשע מזה שהרי לפעמים מי שיש בידו עונות מרובים הוא צדיק גמור לפי שבשיקול אל דעות זכיותיו מרובים מעונותיו ואותו שעונותיו מועטים הוא רשע גמור לפי שבשיקול אל דעות עונותיו מרובים מזכיותיו והוא רשע גמור, ואין הפרש בזה בין אדם פרטי למדינה כוללת או לכל העולם שהכל תלוי אם העונות יתירות על הזכיות הרי אותו האיש או אותה המדינה חייבת ואם הזכיות יתירות על העונות הרי אותו האיש או אותה המדינה צדקת. וכמו שביאר כל זה הרמב"ם (ברפ"ג הלכות תשובה) יע"ש

והשתא איכא לעיוני כשאמר הכתוב ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום, מה היא הכונה, אם לומר שעונות ירושלים היו מרובים מחטאת סדום זה לא יתכן כלל לפי שעדין אפשר שאף שאנשי ירושלים עונותיהם מרובים הם צדיקים גמורים לפי שזכיותיהם מרובים בשקול אל דעות ואנשי סדום אף שאין להם כל כך עונות הם רשעים גמורים. ואם כן מהו זה שתמה הכתוב ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום. אלא ע"כ לומר שכונת הכתוב באומרו ויגדל עון בת עמי הוא ששקל ה' עונות ירושלים עם זכיותיה ועונות סדום עם זכיותיה וגדלה הכרעת עונות ירושלים נגד זכיותיה יותר מהכרעת עונות סדום נגד זכיותיה ועל זה תמה הכתוב ואמר ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום. וא"כ ע"כ לומר כששקלו עונות סדום היה בכלל מה שלא החזיקה יד עני ואביון, וכששקלו זכיות ירושלים היה בכלל מצות הצדקה, ואם כן מה תשובה השיב ר' יוחנן מדה אחרת היתה בירושלים שלא היתה בסדום דאילו בסדום כתיב יד עני ואביון לא החזיקה ואילו בירושלים כתיב ידי נשים רחמניות והלא כל זה היה בכף מאזנים בשקול אל דעות ועם כל זה צווח קרא ואמר ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום

אמנם על פי הקדמתנו יאמר נא דשלשה המאמרים הללו כונה אחת להם. שכבר נתבאר גודל מעלת הצדקה שמהפכת מדת הדין למדת הרחמים. וכבר הראת לדעת שכל שהעונש הוא ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו הוא בתכלית מה שאפשר לפי שבא במשפט חזק וכמ"ש בספרי לי נקם ושלם אמר הקב"ה אל תהיו סבורים שאפרע מכם ע"י שליח כשם שנפרעתי מפרעה ע"י משה ומסנחריב ע"י מלאך אבל לעתיד אני נפרע מכם שנאמר לי נקם ושלם ע"כ, וכמו שנאריך בפרט זה (בדרך עצב) יע"ש

וזהו כונת המאמר לא אליכם כל עוברי דרך עשאוני בני כעוברי על דת דכתיב ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום דאילו בסדום כתיב וה' המטיר על סדום הוא בעצמו אלמא