פרשת דרכים קמה

לאברהם מה שהיה רוצה לעשות בסדום לפי שלא נתן לו אלא מה שימצא מארץ כנען באותו זמן של דור רביעי, ועוד דהא קי"ל דהמוכר או הנותן לחברו קרקע לאחר זמן כל שלא זכה בה מעכשיו שניהם יכולים לחזור בהם. וגדולה מזו כתב הר"ן בשם הרשב"א בנדרים (דף ל') דאפי' בקדשי גבוה האומר שור זה עולה לאחר שלשים יום דיכול לחזור בו דאף על גב דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט מ"מ גבי הדיוט נמי כל שאמר קני לאחר ל' יום אף שמסרה לו יכול לחזור בו. והנה אמיתותן של דברים הוא שאברהם זכה בארץ מאותה שעה כמו שיתבאר לך בלכתך בדרך הקדש שהכרחתי מכמה מקומות שזכה אברהם בא"י מיד שנתנה לו כמו שיעו"ש. ובפ' חזקת הבתים (דף ל"ה) אמרינן א"ר יהודה אמר רב ישראל הבא מחמת עו"ג הרי הוא כעו"ג מה עו"ג אין לו חזקה אף ישראל הבא מחמת עו"ג אין לו חזקה. והרמב"ם מפרש האי מימרא לענין קנין דלאלתר ומש"ה פסק (בפ"א מהלכות מכירה דין י"ו) שהעו"ג אינו קונה בחזקה, וכ"כ בפ"א מהלכות זכיה יע"ש. ולפ"ז אי אמרינן דאברהם לא יצא מכלל בני נח א"כ לא זכה בארץ שהרי בני נח אינם קונים בחזקה וכיון שלא זכה בה לא היה צריך ה' להודיעו שהיה רוצה להפוך את סדום. אך אם נאמר דיצא מכלל בני נח: אז קנה בחזקה כדין ישראל שקונה בחזקה וא"כ הוצרך ה' להודיע לאברהם מה שהיה רוצה לעשות בסדום דהיינו להפכה מאחר שכבר זכה בה אברהם

עוד נקדים מה שכתבנו בדרך האתרים (דרוש ב') דמה שהיה אברהם מתירא מהמזל ואמר נסתכלתי באצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן והשיב לו ה' צא מאצטגנינות שלך הוא לפי שישראל אינם תחת המזל אך בני נח הם תחת המזל ואברהם היה סבור שלא יצא מכלל בני נח ואם כן הוא תחת המזל והשיב לו צא מהמזל לפי שאין מזל לישראל ואתה יצאת מכלל בני נח

עוד נתבאר בדרוש הנז' דמדקאמר ליה הקב"ה ונברכו בך מוכרחים אנו לומר שנמחלו לו לאברהם כל עונותיו שחטא קודם שנתגייר ואפילו מדיני אדם פטור וא"כ ע"כ לומר שיצא מכלל בני נח לגמרי ומש"ה פטור מדיני אדם שהרי נשתנה דינו דאי לא יצא מכלל בני נח הרי הוא חייב בדיני אדם שהרי לא נשתנה דינו וכל מי שחייב בדיני אדם אף שפטור בדיני שמים אין מיטיבין לאחרים בשבילו כמו שיעו"ש באורך

ובזה נבא לכונת הפסוקים שה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה והלא כבר זכה אברהם בכל הארצות האל בחזקה שהחזיק שהלך בה לארכה ולרחבה ואם כן צריך אני לימלך עמו בזה שאני רוצה להפוך את הערים הללו. וכי תימא מנ"ל שזכה בערים הללו אימא דאברהם לא יצא מכלל בני נח. ובני נח אינם קונים בחזקה וכיון שלא זכה בה אברהם אין צורך להודיע לאברהם הפיכת הערים הללו. לזה אמר דזה אינו, חדא דאברהם היו יהיה לגוי גדול ואם איתא דלא יצא מכלל בני נח איך יתכן שאברהם יהיה לגוי גדול והלא ב"נ הם תחת המזל ואין ה' משדד המזל בשביל בני נח אלא ע"כ לומר דאברהם יצא מכלל בני נח. וזאת שנית שאמרתי לו ונברכו בך כל גויי הארץ שאני מיטיב לאחרים בשבילו וגם זה הוא הוכחה שיצא מכלל בני נח לגמרי דאם איתא דלא יצא מכלל בני נח א"כ הרי היה חייב אברהם בדיני אדם ממה שחטא קודם שנתגייר שהרי לא נשתנה לא דינו ולא מיתתו וכל שחייב בדיני אדם אף שפטור בדיני שמים אין ה' מיטיב לאחרים בשבילו, וא"כ כיון דונברכו בו כל גויי הארץ ע"פ לומר דיצא אברהם מכלל בני נח, וא"כ מוכרח אני להודיע לאברהם הפיכת סדום שהרי כבר זכה אברהם בארצות הללו בחזקה שהחזיק בהם. וכי תאמר אעיקרא דדינא פירכא דלמה קודם מתן תורה הוצאת את אברהם מכלל בני נח עד ששנית את המזל בעבורו וגם שאתה מטיב לאחרים בשבילו שהם הוראות שיצא מכלל בני נח היה לך להניחו בדין בני נח ויקיים התורה לחומרא בעלמא ולא יצא מכלל בני נח. לזה השיב ה' כי תבלין מצאתי באברהם להוציאו מכלל בני נח ושלמתי לו מדה כנגד מדה והוא כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' ושמרו דרך ה' לעשות צדקה וא"כ מוכרחים אנו לומר דאברהם בצדקה זו