פרשת דרכים קלז

הדין למדה"ר וסד"א דאין נזק נמשך ממנו אם יש לו גאוה לזה באו לומר דהא ליתא משום דהגאוה היא מאוסה מצד עצמה לא ינקה כל הנוגע בחתא בה

או נאמר בדרך אחר ונדקדק עוד במ"ש אפילו הקנהו להקב"ה שמים וארץ כאברהם וכו' דמאי שיאטיה דשבח זה כאן במה שתאר לאברהם שהקנה להקב"ה שמים וארץ. והענין הוא עם הא דאמרינן בב"ר (פ"ח סי' ז') אמר רשב"ן בשם ר"י בשעה שהיה משה כותב את התורה היה כותב מעשה כל יום, כיון שהגיע לפסוק זה שנאמר ויאמר אלהים נעשה אמר לפניו רבש"ע כו' כמו שהובא לעיל (בדרך ענוים דרוש יע"ש. נמצינו למדין ממאמר נעשה אדם מדת הענוה שיהיה הגדול נמלך בקטן ומי שיש בו גסות הרוח הוא נותן פתחון פה למינים שיאמרו שתי רשויות הם והיינו דכתיב נעשה אדם. והנה דבר ידוע הוא שאברהם אבינו הודיע לכל באי עולם אלהותו יתברך ואחדותו וכמ"ש רז"ל וז"ל, ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ולמעלה אמר ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ, א"ל עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ שהרגלתיו בפי הבריות אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ שלא היו באי עולם מכירים בו ע"כ. ואם כן היה עולה על הדעת שהטעם שהרחיק ה' מדת הגאוה הוא כדי שלא יהא פתחון פה למינים במאמר הכתוב נעשה אדם לומר שיש שתי רשויות, וא"כ מי שהוא כאברהם שהודיע לכל באי עולם אלהותו יתברך ואחדותו והקנה לו שמים וארץ דהיינו שנקרא אלהי השמים ואלהי הארץ שהודיע אחדותו לעיני כל ישראל א"כ לאיש אשר אלה לו לא ימשך שום נזק אם יהיה בו מדת הגאוה שהרי לא יהיה פתחון פה למינים לומר שיש שתי רשויות, לזה אמר כל מי שיש בו גסות הרוח אפי' הקנהו להקב"ה שמים וארץ כאברהם ואין שום פתחון פה למינים לומר שום דבר אפ"ה לא ינקה מדינה של גיהנם לפי שהגאוה מאוסה היא מצד עצמה

עוד לאלוה מילין בדברי ר"י שאמר אפי' עושה צדקה בסתר דכתיב מתן בסתר יכפה אף וגו', ונדקדק עוד דלאיזה תכלית הביא ר"י פסוק זה דבשלמא רב דאמר כל מי שיש בו גסות הרוח אפי' הקנהו להקב"ה שמים וארץ כאברהם דכתיב הרימותי ידי הוצרך להביא האי קרא משום דליכא שום רמז בקרא דיד ליד דמיירי באברהם אם לא עם קרא דהרימותי ידי והיינו יד ליד אפי' דומה לאברהם שאמר הרימותי ידי וכמו שפירש"י. וכן דבי ר' שילא דאמר אפילו קבל תורה כמשה דכתיב מימינו אש דת כו' הוצרך לאתויי האי קרא משום דליכא שום רמז בקרא דיד ליד דמיירי במשה אם לא עם פסוק דמימינו אש דת דמצינו שהקב"ה בידו נתן התורה והשתא הוי פירוש יד ליד אפילו הוא כמשה שקבל התורה מיד הקב"ה לידו לא ינקה רע וכמ"ש רש"י. אך לר"י דאמר אפילו עושה צדקה בסתר דלדידיה פשטיה דקרא הכי הוי אפי' נותן צדקה מידו ליד העני לא ינקה וכמ"ש רש"י א"כ לאיזה תכלית הביא פסוק מתן בסתר, ורש"י נרגש מזה וכתב וז"ל דכתיב מתן בסתר לאו דשייך האי קרא בקרא דלעיל אלא רבותא היא שאע"פ שכופה אף ותמה אינו מכפר על גסות הרוח ע"כ. ולא נתקררה דעתי בזה דאם בא לומר מעלת הצדקה הול"ל שמארכת ימיו של אדם ומצלת ממיתה משונה ומקרבת הגאולה וכאלה רבות מתועלותיה ומ"ש דנקט אף וחמה. עוד י"ב במ"ש רש"י דלר"י העושה צדקה בסתר כופה אף וחמה מי הכניסו בתגר זה מאחר שדבר זה הוא מחלוקת אם העושה צדקה כופה אף וחמה או אינו כופה כי אם אף לבדו וכדאיתא בפ"ק דבתרא אמר ר"א גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו דאילו במשה כתיב כי יגורתי מפני האף והחמה ואילו בעושה צדקה כתיב מתן בסתר יכפה אף, ופליגא דר' יצחק דא"ר יצחק אף כופה חמה אינו כופה. ופרש"י דר"א סבר דהאי ושחד בחיק ארישא קאי יכפה חמה עזה. וא"כ מר"ל דר' יוחנן אית ליה כר' אלעזר דאמר דהעושה צדקה כופה אף וחמה אימא דס"ל כר' יצחק דאמר אף דוקא כופה וה"ק אפי' עושה צדקה דכופה אף אפילו הכי לא ינקה. וסבור הייתי לומר דטעמיה דרש"י הוא משום דאם ר' יוחנן ס"ל כר' יצחק דהעושה צדקה בסתר אינו כופה כ"א אף ובא ללמדנו דמי שיש בו גסות הרוח אפילו עושה