פרשת דרכים קל

מובן כלל שיאמר הר"ם ב' דינים סמוכים זה לזה סותרים זה את זה ונאמר שהדין האחד מיירי בסמוכים והשני מיירי בשאינם סמוכים, וכבר דחה הל"מ דברים הללו יע"ש. וגם דברי הרב ב"ח בדינים אלו נפלאים ממני. והנכון מ"ש בעל ל"מ דודאי מקרא דואתה פה עמוד עמדי למדנו שיהיו הרב והתלמיד שוים, והיינו דוקא לענין שלא ישב הרב ע"ג כסא ותלמידיו על הקרקע, משום דזה מורה מעלה לרב ופחיתות לתלמידים ועל זה הקפיד הכתוב באומרו ואתה פה עמוד עמדי שיהיו הרב והתלמיד שוים בשעה שלומדים, ואפ"ה התלמידים מעומד והרב מיושב דמה שהוא יושב אינו למעלתו אלא מפני שצריך להבין להם ואין דעתו מיושבת לערוך הדברים ולהבינם אא"כ הוא יושב וא"כ אין זו מעלה לו ע"כ. והוקשה לו דמאין הוציא הר"ם חילוק זה דאימא דהקפדת הכתוב הוא ג"כ שלא יהיה הרב יושב ותלמידים עומדים אלא שניהם יהיו שוים בשעה שלומדים, ותירץ דנפיק ליה ממאי דאמרינן בגמרא כתוב אחד אומר ואשב בהר וכתוב אחד אומר ואנכי עמדתי בהר ותירץ אמר רב עומד ולומד יושב ושונה ע"כ. וכתב שהר"ם מפרש כך עומד ולומד כשהוא לומד מהקב"ה היה בעמידה אבל כשהוא שונה לתלמידיו היה יושב, א"כ למדנו דכשאמרו בברייתא בתחלה היו לומדין מעומד ר"ל שתלמידים היו מעומד והרב יושב

ואני תמיה בפירוש זה, דאיך יתכן לומר דמה שאמר רב יושב ושונה מיירי כשהוא שונה לתלמידיו שהרי בגמ' באו ליישב הכתוב שאמר ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה דאיך יתכן שהיה יושב, ותירצו יושב ושונה ובאותם מ' יום לא היה משה שונה לתלמידיו אלא לומד מפי הגבורה ולא ירד משם אפי' רגע כמימרי'. אלא ודאי שפירוש הנכון במ"ש יושב ושונה הוא מה שפירש רש"י דכשהיה לומד ההלכה מפי הגבורה היה מעומד וכשהיה חוזר ושונה שנית ההלכה לבדו מה שלמד היה מיושב, וא"כ הדרא קושיין לדוכתא דמהיכן ראה הר"ם דבתחלה היה הרב יושב והתלמידים עומדים אימא שכולם הרב והתלמידים היו עומדים משום דבעינן שיהיו הרב והתלמיד שוים בשעה שלומדים

והנראה אצלי דהרמב"ם ז"ל הוציא דין זה מדאמרינן בפ"ה דעירובין (דף נ"ד) ת"ר כיצד סדר משנה, משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן ושנה לו משה פרקו, נסתלק אהרן וישב משמאל משה, נכנסו בניו ושנה להם משה פרקן נסתלקו בניו אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן ג"כ. והשתא אי אמרת בשלמא דבתחלה ג"כ שהיו לומדין מעומד היה הרב יושב ניחא, דודאי משה היה יושב ואהרן כששנה לו משה פרקו היה מעומד ולאחר ששנה לו משה פרקו נסתלק וישב לו לשמאל משה משום דכבר למד ההלכה מעומד ואח"כ ישב, ובניו ג"כ בתחלה למדו ההלכה מפי משה בהיותם מעומד ואח"כ חזרו וישבו להם זה ישב לימין משה וזה לשמאל אהרן. אלא אי אמרת דבתחלה אף הרב היה לומד לתלמידים מעומד נמצא דמשה היה מעומד, ואיך יתכן דמשה יהיה מעומד ואהרן ובניו אף שכבר למדו ההלכה יהיו יושבים

ועוד נראה להביא ראיה לדברי הר"ם ממאי דאמרי' בגמרא הקורא את המגילה עומד ויושב ואמרינן תנא מה שאין כן בתורה, מנא הני מילי א"ר אבהו דאמר קרא ואתה פה עמוד עמדי, וא"ר אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול אף הקב"ה בעמידה ע"כ. ויש לדקדק דמהיכן למדו חז"ל דבקריאת התורה אין קורין בתורה בצבור מיושב מקרא דואתה פה עמוד עמדי, דאף דנימא דבאותם הימים שהיה משה לומד מפי הגבורה היה לו דין דקריאת התורה בצבור אי ממשה אימא דשאני משה משום דכך הוא הדין שהתלמיד עומד בשעה שהוא לומד, וכמו שאמרו בתחלה היו לומדין מעומד, אבל קריאת התורה בצבור מנא לן שצריך מעומד, ואי ממה שכתוב עמדי דמשמע דאף הקב"ה בעמידה הא ניחא אי אמרינן דמה שאמרו בתחלה היו לומדין מעומד דלא קאי כי אם לתלמידים אבל הרב יושב א"כ ע"כ לומר דמה שהיה אף הקב"ה בעמידה אינו מדין הרב השונה לתלמיד אלא מדין קריאת התורה בצבור דצריך שיהיה מעומד, אלא אי אמרת דבתחלה היו התלמיד והרב