פרשת דרכים קכה

בהנאה, לזה סיים הפסוק לא תעשון כן לה' אלהיכם כלומר זה שהתרתי ההרים הוא דוקא לכם לצרכיכם אבל לא תעשון כן לה', משום דיש נעבד במחובר אצל גבוה והמשתחוה להר אבניו אסורים למזבח וכדכתיבנא. מכאן אני תמיה על מ"ש הר"ש יפה פ' ויחי עלה דאותה אגדה שכתבנו שנפסלו תבור וכרמל מפני שנעשו ע"ז, שהקשה הרב ז"ל וז"ל ואע"ג דקרקע עולם אינה נאסרת, לענין שכינה גנאי הדבר שתשרה שכינה במקום שנעשה ע"ז, או לפי שלא יטעו עובדי ע"ז לומר שמשפע הע"ז שרתה שם שכינה ע"כ, ולא ידעתי מה הוקשה לו לרב שהרי כבר כתבנו לעיל דיש נעבד במחובר אצל גבוה ואין לך דבר גבוה כירידת ה' על הר סיני

עוד תנן התם בפ"ג דע"ז על ההרים הרמים ועל הגבעות הנשאות א"ר עקיבא אני אובין ואדון כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה דע שיש שם ע"ז ע"כ. למדנו מכאן שהיותו הר גבוה או גבעה נשאה הוא סיבה להיות שם ע"ז. ובירושלמי עלה דהך מתני' דר' עקיבא דכל מקום שאתה מוצא הר גבוה בידוע שיש שם ע"ז הקשו ולא כך סברינן מימר דבר שיש בו רוח חיים אע"פ שאינו אסור להדיוט אסור לגבוה בית הבחירה היאך נבנה, ותירצו על פי נביא, שנאמר ויעל דוד כדבר גד כאשר צוה ה' ע"כ. והכוונה דרצו ללמוד דכי היכי דנעבד דבעלי החיים מותר להדיוט מדאסר רחמנא נעבד לגבוה מדכתיב מן הבקר להוציא את הנעבד ואי איתא דאסור להדיוט למה לי קרא לאוסרו לגבוה תיפוק ליה ממשקה ישראל, אלא ודאי דשרי להדיוט ואעפ"כ אסור לגבוה וא"כ ה"נ במחובר אית לן למימר דאע"ג דאינו נאסר להדיוט אפ"ה אסור לגבוה וא"כ איך נבנה בית הבחירה בהר המוריה שהוא הר גבוה ואיכא לתא דע"ז, ותירצו דעל פי נביא נבנה שם. וכבר הביאו התוספות דברי הירושלמי הללו בגמרין

ובזה נבא לכוונת המאמר, דה' פסל לתבור וכרמל מצד גבהותם משום דכיון דהם גבוהים איכא לתא דע"ז וכדברי ר' עקיבא כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה בידוע שיש שם ע"ז, ואף שהוא מחובר יש נעבד במחובר אצל גבוה, אך הר סיני חמד אלהים לשבתו משום היותו נמוך ושפל ואין בו לתא דע"ז. לזה סיים בעל המאמר וקאמר דאם כן דאמרת דתבור וכרמל מצד גבהותם נפסלו משום לתא דע"ז אם כן סבירא לך דיש נעבד במחובר אצל גבוה אם כן הר המוריה פסול לבנין בית הבחירה שהרי הוא הר גבוה ואיכא ביה לתא דע"ז ויש נעבד במחובר אצל גבוה. לזה אמר אעפ"כ אף ה' ישכון לנצח בבית הבחירה אף שהוא הר גבוה משום דעל פי נביא נבנה שם וכדאיתא בירושלמי הכלל העולה דכל האגדות ס"ל דמה שנפסלו תבור וכרמל הוא מפני גבהותם, אלא דהאגדה דפ' ויחי ס"ל דמה שנפסלו מפני גבהותם הוא מפני שהגבהות הוא אות ומופת להיות שם לתא דע"ז ושאר האגדות סוברים דמה שנפסלו מצד גבהותם הוא כדי ללמד דעת את האדם שהקב"ה מחבב מדת הענוה, וכמו שאמרו לעולם ילמוד אדם מדעת קונו שהרי הניח הקב"ה כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני

ובזה יובנו קצת פסוקים בישעיה (סי' ב') והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ע"כ. ויש לדקדק דאיך תלה הטעם דנהרו אליו כל הגוים והלכו עמים רבים משום דנכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים והלא נבואה זו לימי המשיח היא וכמו שפירשו המפרשים ולעתיד לבוא כל העו"א הם גרים גרורים, כדכתיב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' לעבדו שכם אחד וכדאיתא בפ"ב דפ"ו, ואם כן מוכרחים הם לבוא כדי ללמוד מעשה המצות לקיימן. עוד יש לדקדק בכפל הדברים שאומרים העמים ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו דלמאי איצטריך כפל זה. עוד יש לדקדק במה שאומרים ויורנו מדרכיו דלמאי איצטריכו שה' יורה אותם הדרך לא הוה להו למימר אלא ונלמוד מאורחותיו. עוד