פרשת דרכים קיט

אי לא הוי דרשינן הוא דגבי שחוטי חוץ ואנו למדין ממעילה וטביחה ומכירה לכל התורה כולה דיש שליח לדבר עבירה אז הכתוב הוא כפשוטו ובגנותו דדוד משתעי קרא ואמר ואותו הרגת בחרב בני עמון דחשיב כאילו דוד הרגו והכתוב מאשימו על זה משום דיש שליח לדבר עבירה

ובזה נבא לכונת הכתוב והיה כי יעשה ה' לאדוני ככל אשר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישראל ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדוני ולשפוך דם חנם, שכבר כתבנו שכל כונת אביגיל במאמרה הוא לומר שדוד אין לו דין מלך ומשום הכי לא נתחייב נבל מיתה משום מורד במלכות, אלא דלפ"ז היה לכאורה נמשך נזק גדול לדוד דא"כ דאין לו דין מלך אם כן שלא כדין היה מה ששאל באורים על ידי אחימלך ונענש אחימלך על ידו, ולזה השיבה לו דאף דאין לך דין מלך מ"מ כדין עשית במה ששאלת באורים ותומים משום דהדין הוא דנשאלין למי שצורך הצבור בו, ודין זה נפקא לן מיתורא דהוא דשדינן ליה לסתם מלך ואייתר לן וכל ישראל אתו לרבות מי שצורך הצבור בו כמו שנתבאר לעיל. אך אי לא דרשינן הוא לית לן קרא לרבות דנשאלין למי שצורך הצבור בו. והנה אמרה אביגיל לדוד פן יעלה על לבבך לאמר מי הכניסני בתגר זה לומר שאין לי דין מלך ולסמוך על מה ששאלתי באורים ותומים על דרשת הוא דלמא לא דרשינן הוא ואם כן אין נשאלין למי שצורך הצבור בו ואם אין לי דין מלך נמצא דשלא כדין עשיתי במה ששאלתי באורים אל יעלה בדעתך לומר כן דאם אין אתה דורש הוא והיה כי יעשה ה' לאדוני ככל אשר דבר את הטובה עליך ולא תהיה זאת לך לפוקה ולשפוך דם חנם, כלומר דאם אין אתה דורש הוא נמצא דמ"ש לך הנביא ואותו הרגת בחרב בני עמון הוא כפשוטו ששפכת דם חנם בעצמך, דהא בכל התורה כולה יש שליח לדבר עבירה, ודקדקה לומר זאת לך לפוקה לומר זאת מכלל דאיכא אחריתי והיינו דבת שבע, כלומר דייך מה שעומד לנגדך באותו מעשה דהיינו עון דבת שבע לא תוסיף עליך עון דש"ד, ומכאן למדו רז"ל שהיתה נביאה שנתנבאה כל מה שיארע לדוד באחרית הימים

ובזה נבא ליישב מאמר רז"ל בילקוט תהלים וז"ל: שוחר טוב יבקש רצון ודורש רעה תבואנו שוחר טוב זה דוד שהיה שוחר טובתן של ישראל ונלחם מלחמותיהם, יבקש רצון שבקש שתשרה עליו שכינה ושרתה עליו ובירך את ישראל, ודורש רעה תבואנו זה דואג ע"כ. ויש לדקדק בו דאיך תלי דבשביל שהיה שוחר טובתם של ישראל ונלחם מלחמותיהם שיבקש שתשרה עליו שכינה. ועוד יש לדקדק במה שסיים ודורש רעה תבואנו זה דואג דמה ענין דואג לכאן. אמנם על פי האמור בענין יבא על נכון, דהנה מתוך דברינו לעיל עלה בידינו דאף שנאמר שדוד לא היה לו דין מלך כל זמן שהיה שאול קיים אף שנמשח על ידי שמואל מ"מ כדין עשה במה שנשאל באורים ותומים משום דקי"ל כשם שנשאלין למלך כך נשאלין למי שצורך הצבור בו ואין לך מי שצורך הצבור בו כאדוננו דוד שכל ימיו הוא היה המוציא והמביא את ישראל ונלחם מלחמותיהם ואם כן לא נענש אחימלך על' ידו לפי שהוא עשה כדין ולא שייך בדוד כל שחברו נענש על ידו דנקרא רע ואין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה ואדרבה דואג הוא שנענש אחימלך על ידו לפי שהמרה בסנהדדין ואמר שאין נשאלין אלא למלך בלבד ולא למי שצורך הצבור בו ונמצא שנענש אחימלך על ידי דואג שלא כדין ונקרא רע ואין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה. והנה דוד כדי לקיים סברתו דכדין עשה ולא נענש אחימלך על ידו משום הכי בקש שתשרה עליו שכינה, דפשיטא דמי שאין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה משום דאיקרי רע וכתיב לא יגורך רע אין שכינה שורה עליו. וזהו כונת המאמר שוחר טוב זה דוד שהיה שוחר טובתם של ישראל ונלחם מלחמותיהם ואם כן כדין עשה במה ששאל באורים ותומים וכדי לקיים סברתו זאת יבקש רצון כלומר שתשרה שכינה עליו כדי לבטל סברת דואג וכן היה ששרתה עליו שכינה ובזה בטלה סברת דואג

ובפ"ה דשבת ארשב"ן א"ר יונתן כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה שנאמר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו אפשר חטא בא על ידו ושכינה עמו ואני תמיה דהאי קרא