פרשת דרכים יא

יצאו מכלל ב"נ עד סיני, והשיבו לו המלאכים הן דחייב מיתה משום דיצאו מכלל ב"נ, ועשה מעשה על פיהם והרג את המצרי, וא"כ משה הוא יקרבך דכיון דנפשט לו הספק וגזר אומר דיצאו מכלל ב"נ א"כ אין לראובן עון אשר חטא במעשה בלהה, ומש"ה אמר משה יחי ראובן

וראיתי להרא"ם פרשת קדושים על פסוק איש אשר יקח את אחותו חסד הוא שכתב רש"י ז"ל וז"ל, ומדרשו אם תאמר קין נשא אחותו חסד עשה המקום לבנות עולמו שנאמר עולם חסד יבנה. וכתב הרא"ם וז"ל, ויש לתמוה על המדרש הזה שממנו נראה שאילו לא היה שם חסד העולם לא היה מניחו הבורא יתברך לישא את אחותו וא"כ איך הניח את השבטים שישאו אחיותיהם אליבא דר"י דאמר תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום ועמרם איך נשא את דודתו ויעקב איך נשא שתי אחיות, וליכא למימר שיעקב אבינו גיירן וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי דא"כ למה אמר יעקב איני מברך שנשאתי שתי אחיות כשאמרו לו טול ברוך, אבל ממ"ש הרמב"ן בפרשת תולדות ששמירת המצות ששמרו האבות אינו אלא בא"י לבד ויעקב בח"ל נשא האחיות וכן עמרם את דודתו כי המצות משפט אלהי הארץ הם אע"פ שהוזהרנו בחובת הגוף בכל מקום, הנה זה הטעם יספיק גם לשבטים שנשאו אחיותיהם מפני שהשבטים לא היו יושבים אז בארץ רק דרך עראי כי כבר נגזר עליהם גזירת כי גר יהיה זרעך, אבל קין היה מקום דירתו בארץ כי משם הוצבר העפר שממנו נברא אביו כו' ושם נולד קין ונשאה שם עכ"ל

ודברי הרא"ם הללו נפלאו ממני, חדא במה שהוקשה לו מאגדה זו דחסד הוא דנלמד ממנה דלב"נ אסירי האחיות דאיך נשא יעקב שתי אחיות, דנראה דס"ל דהא בהא תליא דמאן דאסר האחות לבני נח אסר נמי שתי אחיות. ולא ידעתי היכן רמיזא דהא ר' אליעזר דסבר דאחותו אסירא ליה ומ"מ שתי אחיות אינם ערוה לבני נח, והרי הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהלכות מלכים דין ה' פסק דהאחות אסורה לבן נח ואפ"ה לא מנה אלא שש עריות דאסורות להם אלמא דשתי אחיות לא אסירי לבני נח, וכ"כ רש"י בפרק ד' מיתות בסוגיא זו דר"א יעוי"ש. גם מה שהקשה הרא"ם דאיך השבטים נשאו אחיותיהם אליבא דר"י, גם בזה לא ידעתי כוונתו דאף דנימא דחסד עשה המקום עם עולמו במה שהניח לקין לישא את אחותו היינו לפי שהיתה אחותו מן האם דאף מאן דאסר אחותו לבני נח היינו דוקא אחותו מאמו אבל אחותו מאביו שריא דאין אבות לעכו"ם כדאמרן לעיל, ואם כן אפשר שבני לאה נשאו תאומות השבטים של שאר האמהות והשבטים של שאר האמהות נשאו תאומות השבטים של בני לאה שאין אבות לעכו"ם. ואי קשיא לא קשיא אלא לאותה אגדה שדרשו על פסוק ושאול בן הכנענית בן דינה שנבעלה לכנעני דשמעון איך נשא את דינה שהיא אחותו מאב ואם, אבל לאגדה זו דר"י דאמר תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום ל"ק כלל אהך דרשה דחסד הוא, וכ"כ הרא"ם עצמו בפרשת ויגש יעוי"ש. גם מה שהקשה דעמרם איך נשא דודתו ה"נ ל"ק כלל משום דיוכבד היתה אחות קהת מן האב ולא מן האם, וזו שריא לבני נח כל שלא היתה אחות קהת מן האם, והכי איתא בפירוש בפרק ד' מיתות שהקשו למאן דאמר דאחות אביו אסורה לבני נח מדכתיב ויקח עמרם את יוכבד דודתו מאי לאו דודתו מן האם ותירצו לא דודתו מן האב. ומה שדרשו הכא חסד הוא על מה שנשא קין את אחותו היינו משום שהיתה אחותו אף מאמו אבל קורבה דמצד האב לא אסיר לבני נח דאין אבות לעכו"ם. עוד אני תמיה בדברי הרב דאף דנימא דגם ב' אחיות אסירי לבן נח היינו באחיות מן האם אבל באחיות מן האב ולא מן האם פשיטא דשרי דומיא דאחותו ואחות אביו דאסירי לבני נח ואפי' הכי לא אסירי אלא בשאר דמצד האם אבל בשאר דמצד האב ולא מן האם לא אסירי, וא"כ אף את"ל דב' אחיות אסירי לבני נח היינו דוקא באחיות מן האם, וא"כ מאן אמר לן דרחל ולאה היו מאם אחת אימא דשתי נשים נשא לבן

והנה לתרץ כל זה סבור הייתי לומר דהרא"ם ס"ל כסברת התוס' דאית להו דר"א דדרש