פרשת דרכים קב

סבור שיש לי דין מלך אף ששאול קיים כיון שכבר נמשחתי ע"י שמואל, אך כשיעשה ה' לאדוני כו' אז למפרע תהיה לפוקה ולמכשול ולשפוך דם חנם, לפי שיאמרו לך מאחר שאתה סבור דכיון דנטו כל ישראל אחר אבשלום אין לך דין מלך ומש"ה אתה מתכפר בשעירה כהדיוט ומטעם זה לא הרגת את שמעי, נמצא דלמפרע נעשה דמו של נבל לפוקה ולמכשול לשפוך דם חנם. והנה הדבר ידוע שאותה הבריחה שברח מפני אבשלום היתה מפני עון דבת שבע, וכמאמר נתן הנביא הנני מקים וגו'. ולזה אמרה ולא תהיה זאת לך לפוקה, זאת מכלל דאיכא אחריתי והיינו דבת שבע, כלו' דייך מה שעומד לנגדך באותו זמן דהיינו עון דבת שבע, לא יעמוד כנגדך נמי עון דש"ד, ויפה למדו רז"ל מפסוק זה דאביגיל היתה נביאה שהרי ראתה את הנולד. ואשה יראת ה' היא תתהלל

דרך המלך דרוש שנים עשר

פרק חלק דרש רבא מ"ד ובצלעי שמחו ונאספו וגו' אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאם היו קורעין את בשרי לא היה דמי שותת וכו' עד אבל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעוה"ב

מודעת זאת לפני כל יודעי דת מעלתו של מלך, ואמרינן בירושלמי פ"ק דבכורים וז"ל חכם חתן ונשיא מוחלין להם כל עונותיהם וכו', נשיא מנ"ל דכתיב בן שנה שאול במלכו וכי בן שנה היה אלא שנמחלו לו כל עונותיו כתינוק בן שנה ע"כ. ובזה נבין מאמר אביגיל לדוד והיה כי יעשה ה' לאדוני וגו' ולא תהיה זאת לך לפוקה, וכבר הארכנו לעיל ליישב המשך פסוקים אלו של ויכוח אביגיל עם דוד כמו שיע"ש. אך ע"פ הקדמתנו נאמר כונה אחרת בפסוק הנזכר והנה כבר כתבנו לעיל שדוד היה סבור דכיון דנמשח מאותה שעה יש לו דין מלך והוה ס"ל דמשוח דמלוכה הוא כמשוח דכהונה שבמשיחה הדבר תלוי וכדתנן כהן משיח שעבר מכהונתו מביא פר הבא על כל המצות משום דמשעלה לא ירד ואף הוא נמשח ע"פ נביא ויש לו דין מלך מאותה שעה. אך הדין הוא דגבי מלך בעינן שאין על גביו אלא ה' אלהיו ומטעם זה נשיא שעבר מנשיאותו הרי הוא כהדיוט דגבי מלך לאו במשיחה תליא מלתא אלא במלכות תליא מלתא. וכבר האריך מוהרימ"ט בדרשותיו פ' חיי שרה וכתב שאביגיל ודוד היו חלוקים בזה שדוד היה סבור שאף שאינו מלך דינו כמלך מכיון שנמשח כמשוח דכהונה, ואביגיל היתה סבורה דגבי מלך אין הדבר תלוי במשיחה כי אם במלכות: והנה ממחלוקת זה נמשך עוד מחלוקת אחר והיינו בזמן שלטו ישראל אחרי אבשלום אם יש לדוד דין מלך או לא דלסברת דוד שהכל תלוי במשיחה דומיא דכהונה א"כ אף בזמן שהיה בורח מפני אבשלום יש לו דין מלך וכדתנן כהן משיח שעבר מביא פר הבא על כל המצות אך לסברת אביגיל אין לדוד דין מלך באותו זמן משום דמלך כיון שעבר מנשיאותו הרי' הוא כהדיוט. ותו איכא בינייהו דלסברת אביגיל דאית לה דמלך אינו תלוי במשיחה אלא במלכות וא"כ בזמן שהיה נרדף מפני אבשלום נסתלק ממלכותו וכשנהרג אבשלום וחזרו כל ישראל והמליכו אותו נעשה מלך מחדש וא"כ נמחלו לו כל עונותיו כדין מי שמולך שמוחלין לו כל עונותיו וא"כ נמחל לדוד עון דבת שבע. אך כפי סברת דוד שהכל תלוי במשיחה אפי' בזמן שאינו מולך דינו כמלך נמצא שאף בזמן שברח מפני אבשלום לא נסתלק ממלכותו וא"כ אף לאחר שנהרג אבשלום אין כאן דבר חדש לומר שמוחלין לו על כל עונותיו שהרי מעיקרא נמי מלך הוה

ובזה נבא לכונת הפסוק שכתבנו, והיה כי יעשה ה' לאדוני ככל אשר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישראל ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדוני ודרשו רז"ל זאת מכלל דאיכא אחריתי ומאי ניהו דבת שבע. והן הן הדברים שכתבנו שבתחלה אמרה לדוד שאין לו דין מלך, ואל יעלה בדעתך דכפי זה שאני אומרת לך שאין לך דין מלך ימשך