פרשת דרכים קא

עם מאי דאמרינן בירושלמי פ"ק דראש השנה וברות רבתי עלה דקרא דויאמר לה בועז לעת האוכל גשי הלום אמר רב הונא כל אותם ששה חדשים שהיה בורח דוד מאבשלום לא עלו לדוד ממנין שני מלכותו שהיה מתכפר בשעירה כהדיוט ע"כ. הרי דס"ל לדוד דאף שהוא היה משוח מפי ה' וכבר התחיל במלכותו מ"מ כיון שנטו כל ישראל אחרי אבשלום אין לו דין מלך, וכן כתב רד"ק עלה דקרא דכי יואב נטה אחרי אדניהו ואחרי אבשלום לא נטה וז"ל, כי אילו נטה אחרי אבשלום ולא נטה אחרי אדניהו לא היה לו לפחוד שכיון שכל ישראל היו רוצים להמליכו לא היה מורד שיתחייב מיתה שא"כ היה עמשא חייב מיתה והנה דוד אמר לו לשומו שר צבא ובקש עתה את דמו מיד יואב ע"כ. ואפשר דמטעם זה לא רצה דוד להרוג את שמעי כשבזהו דהא קי"ל דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, אלא דסבר דוד דמאחר שכל ישראל נטו אחרי אבשלום אין לו דין מלך דומיא דמה שהיה מתכפר בשעירה כהדיוט

ובזה יובנו קצת פסוקים בשמואל ב' (סי' י"ט) וזה תארם, ויען אבישי בן צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שמעי כי קלל את משיח ה', ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשטן היום יומת איש בישראל כי הלא ידעתי כי היום אני מלך על ישראל ע"כ. וכבר כתבתי בכונת פסוקים אלו בדרך דוד יע"ש, וע"ע בדרוש שאחר זה אך כפי דרכנו נאמר באופן אחר דיש לדקדק במאמר אבישי באומרו התחת זאת לא יומת שמעי כי קלל את משיח ה' דלאיזה תכלית תאר את דוד בתאר זה דמשיח ה', דלא היה לו לומר אלא כי קלל את המלך שהיא הסיבה העצמית לחייב מיתה לשמעי מדין מורד במלכות ועוד יש לדקדק בתשובתו של דוד שאמר מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשטן מה היתה כונתו, ואיך אבישי הוא לשטן לדוד ואדרבה כונת אבישי היתה לכבוד דוד, ועוד יש לדקדק במה שחזר דוד ואמר כי הלא ידעתי כי היום אני מלך איך הוא נתינת טעם למה שאמר כי תהיו לי היום לשטן. אך עם מה שכתבנו ידוקדק הכל, כי אבישי היה סבור דאף שכל ישראל נטו אחרי אבשלום מ"מ עדין יש לו לדוד דין מלך מאחר שדוד נמשח על פי ה' ע"י שמואל, אך דוד היה סבור דכיון דנטו כל ישראל אחר אבשלום אין לו דין מלך ומשום הכי היה מתכפר בשעירה כהדיוט וא"כ אין לשמעי דין מורד במלכות. והנה כפי סברת אבישי שיש לדוד דין מלך אף שנטו כל ישראל אחרי אבשלום מאחר שכבר נמשח ע"י שמואל א"כ היה נבל חייב מיתה מדין מורד במלכות, ואף ששאול עדין היה קיים מ"מ כיון שכבר נמשח יש לו דין מלך וכמו שהיה סבור דוד בתחלה, ולפ"ז נמצא שדוד מחל על כבודו במה שלא הרג את נבל, וכבר נתבאר למעלה בתחלת דברינו מאמר רז"ל דמפני מה נענש שאול מפני שמחל על כבודו ומפני זה ניטלה ממנו מלכותו

ועל פי זה נבא לכונת הכתובים שאמר אבישי התחת זאת לא יומת שמעי כי קלל את משיח ה' כלו' דהן לו יהי דכל ישראל נטו אחרי אבשלום מ"מ כיון שאתה משיח ה' יש לך דין מלך וא"כ מן הדין הוא שיומת שמעי כדין מורד במלכות מאחר שקלל את משיח ה'. והשיב להם דוד ואמר מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשטן, כלומר כפי סברתכם שאני היה לי דין מלך בברחי מפני בני אבשלום נמצא שאף בהיות שאול קיים היה לי דין מלך וא"כ מחלתי על כבודי באותו מעשה דנבל ואין לך שטן גדול מזה, שהרי עונש המלך שמחל על כבודו הוא שתסתלק ממנו מלכותו, אבל האמת הוא כי היום אני מלך על ישראל אבל קודם לכן לא היה לי דין מלך וכדין עשיתי במה שלא הרגתי את נבל

הכלל העולה מדברינו הוא שדוד סבור שאף שהיה משוח ע"י שמואל וכבר מלך, כיון שנטו כל ישראל אחרי אבשלום שוב לא היה לו דין מלך, ומש"ה לא הרגו לשמעי והיה מתכפר בשעירה כהדיוט וא"כ כ"ש וק"ו בהיות שאול קיים שעדין לא מלך דאף שכבר נמשח ע"י שמואל לא היה לו דין מלך. וזהו כונת אביגיל באמרה והיה כי יעשה ה' וגו' כלומר נהי דעכשיו אם אתה הורג את נבל אינו לפוקה ולמכשול משום שתאמר אני