פרדס יוסף ויקרא פט

וראיתי בירחון קול תורה ש"ב סי' כ"ו מהכל"ח ז"ל ספק באכילת קדשים לכהנים אם היו חייבין לאכול בסוכה, ומקרא מלא בנחמי' (ח' ט"ז) שעשו סוכה בחצרות בית אלקים, ובעיקר הדבר בפנים יפות שופטים (ט"ז כ"א) כ' לתרץ הסתירה בילקוט, שם איתא בית אפילו סוכה, ובילקוט ראה והוא מספרי מבואר דאף לגבוה חייב לעשות סוכה, וכ' לחלק בין קדשי קדשים דהיינו שיורי מנחות דנאכלין רק בעזרה אי אפשר לעשות סוכה משום לא תטע לך כל עץ, וקק"ל דנאכלין בכל העיר שפיר חייבין בסוכה - והכל"ח כ' דגם מטעם אחר א"א לקיים מצות סוכה בחצר עזרה דהוא מקום שאינו ראוי לשינה, כתוס' סוכה (מ"ג:) ד"ה תשבו, וכ' במרדכי הובא ברמ"א סי' תר"מ ס"ה דסוכה שאינה ראוי' לשינה גם מצות אכילה אינו מקיים, ואפי' להחכ"צ סי' צ"ד והובא שם בשע"ת סק"ה שחולק על המרדכי, אבל מודה דצריך שיהי' ראוי לאכילה, וכיון דאסור לאכול חולין בעזרה וא"ר לאכילה לכל מילי כי אם לקדשים שוב גם לענין אכילה אין לה שם סוכה, ועוד דלא משכחת לה סוכה בחצרות העזרה כיון דהיא של גבוה ונתקדש בקדושת הגוף לגבוה ואינו בכלל לך ע"ש אריכות

ובעיקר הדבר אי קדשים חייבים בסוכה עשו"ת בית יצחק או"ח סי' ה' ואה"ע סי' קכ"ה באורך, וכ' דאסור לעשות סוכה בעזרה דאסור להוסיף על הבנין, ורק בחג הסוכות הי' עושין לז' ימים דזה לא הוי מוסיף דהוי בנין לשעה ע"ש, וכמ"ש הירושלמי סו"פ כ"ג ורשב"א שבת (ק"ב:) הביאו ג"כ, ועשו"ת חת"ס או"ח סי' ע"ב לענין פאראסאל לישא בשבת, ועי' זבחים (ל"ג.) תד"ה. ולעבור, אבל צ"ע מסוכה (נ"א:) והיכי עביד הכי והא כ' הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל ומשני קרא אשכח ודרש ע"ש, וקו' הגמ' הי' משום דאסור להוסיף על הבנין, ומבואר דגם בכה"ג שהי' רק בנין לז' ימים וכמו שפרש"י דבכל שנה הי' מסדרין הגזוזטראות, וע"ע באר שבע סוף פ"א דתמיד ובכל זה חשוב מוסיף על הבנין, וע"ע בזה בקול תורה סי' ס"ז ובמג"א סי' תרל"ז סק"ג כ' דאין לעשות סוכה ברה"ר דהוי סוכה גזולה, ובס' החיים שם הק' מנחמי' שם שעשו סוכות ברחובות שהן רה"ר, ובס' הדרוש ועיון פ' אמור מאמר רנ"ג כ' ע"פ פמ"ג שם דאם השיג רשיון משר העיר רשאי, וכמו בשיתופי מבואות לענין עירוב שמהני שכירות מן השר באו"ח סי' שצ"א ס"א, וה"נ שבני הגולה עם עזרא עלו לא"י ברשות כורש שהי' אז מושל בארץ, והי' רשאים לעשות סוכות גם ברחוב אר אי יהי' אמרי' קדושה ראשונה קדשה לשעתה וק' לעת"ל, לפ"ז גם לאחר כבישת הארץ לא פקעי' קדושתי', א"כ לא נכנסה לגמרי ברשות המושלים החדשים ולא נעשה קנין גמור, וממילא לא הוי רשאים לעשות סוכות ברחובות, ועשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' קי"ג שכ' דלא זכו הכובשים רק בפירות הארץ אבל גוף הארץ נשארה בחזקת ישראל, ולכן לא פקעה קדושתי', ומאן דס"ל ק"ר ק"ל ולא קידשה לעת"ל משום דס"ל שהכובשים הארץ זכו גם בגוף הארץ, ויצאה איפוא מחזקת ישראל ולכן בטלי' קדושתי'

ועי' בס' הרוקח, הל' סוכה הק' אמ"ש שם וישבו בסוכות והרי אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד (יומא כ"ה. וסוטה מ':) ע"ש, ותמוה דהרי בשעת אכילת קדשים הי' הכהנים יושבים גם בעזרה, וכתוס' יומא (כ"ה.) ד"ה אין דכ' למשחה לגדולה כדרך שמלכים אוכלים והיינו מיושב, ולפ"ז לא לבד שרשאים לאכול בישיבה רק הי' מחויבים, ואסורים לאכול מעומד כאשר מורה לשון גמרא חולין (קל"ב:) דאין נאכלות רק בגדולה ולא באופן אחר

ועי' טו"ז תרמ"ג סק"ב מ"ש בסוכות תשבו הפי' ישיבה ממש או תשבו תתעכבו ע"ש, ואם נאמר שלשון עכבה בלא"ה ל"ק קו' רוקח די"ל וישבו בסוכות שהתעכבו, וע"ע שם בבית יצחק שכ' שהיו יכולים לעשות סוכה בלשכות הבנויה בחול ופתיחות לקודש שהי' אוכלין בהם קדשים כזבחים (נ"ו.), וע"ע בס' ברכת אהרן סי' קצ"ז אריכות בענינים הנ"ל

שם) במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת, עי' כלי יקר וז"ל המפו' אמרו כדי לכסות על החוטאים כי יאמרו שעולה הוא מקריב וזה טעם חלוש וכו'. ותמוה דאי' בסוטה (ל"ב:) מפ"מ תיקנו תפלה בלחש שלא לבייש עוברי עבירה שהרי לא חלק הכתוב מקום בין חטאת לעולה וצע"ג - ועי' מג"א תר"ז סק"ב ומ"ש בפנים יפות, וכ"ה בירושלמי יבמות פ"ח ה"ו תשחט החטאת ולמה כן שלא לפרסם את החטאים

יט) המחטא רש"י, שהרי נאמר למטה כל זכר, עמ"ש בלח"מ פ"י הט"ו ממעשי הקרבנות

כ) כל אשר יגע בבשרה יקדש, ובזבחים (צ"ז:) עד שיבלע בבשרה, ולא רק נגיעה, ועל יסוד זה קיי"ל ביו"ד סי' ק"ה דחם בחם