פרדס יוסף ויקרא פז

ומחצה אבד אע"פ שהם מצוה אחד מ"מ אינו מעכב, וכמו ק"ש שחרית וערבית לרמב"ם מצוה אחד, ואם לא קרא בבוקר צריך לקרוא ערבית ע"ש

ותוספתא מפורש במנחות פ"ו כ"ג שלא קרב חצי' בבוקר תקרב כולו בין ערבים חובת ב"ע, וי"ל דתוספתא קאי לר"ש דגם בקטרת בלא הקטיר בבקר יקטיר כולו ב"ע, אבל לת"ק דרק מחצית מקטיר י"ל כן בחביתין, אך בחינוך מ' ק"ג כ' בפירוש אם לא הקטיר בבוקר יקטיר כולו בין ערבים כר"ש, וא"כ ג"כ בחביתין כן

יד) מרבכת, רש"י חליטה ברותחין כל צרכה והוא מת"כ, במנחות (נ':) פי' שמטיל מים רותחין על הסלת, אבל הטלת סלת לרותחין אינו נקרא חליטה אלא מעיסה, וכ"כ בפסחים (ל"ז:) ור"מ פ"א מ"ו דחלה, ובירושלמי חלה פ"א ה"ד בהיפך, מעיסה חמין לקמח וחליטה קמח לחמין ועלח"מ פי"ג ה"ז ממעה"ק - ובא"ע מרבכת רכה וכמו מרכבת וכ"ף נתחלפה בבי"ת, ובגיטין (נ"ו:) אל תקרא וישתכחו אלא וישתבחו, ומ"ש מרבכת אין לו אח, הלא מצינו עוד לקמן (ז' מ"ב) ודהי"א (כ"ג כ"ט), ובס' הדו"ע כ' שאין לו אח בענין אחר רק בענין מנחות, ובס' תוספת ברכה כ' ג"כ דכ' מתחלפת בק' שהם ממוצא א' גיכ"ק מחיך ובאה תחת מרבקת, עולה מרבק (מלאכי ה' כ'), ועמוס (ו' ז') ועגלים מתוך מרבק, ממקום שמפטמים ומשמנין, ובפסחים (כ"ו.) הכניסה לרבקה ודשה, ואפ"ל במקום שמפטמים אותה - וחילוף כ' עם ק' מצינו כובע קובע (ש"א י"ז ח') כובע נחושת, ושם (ל"ח) קובע נחשת, ויחזקאל (כ"ג כ"ד) ומגן לקובע - יכרסמנה (תהלים פ' י"ד), ופאה פ"ד מ"ב קרסמוהו נמלים

טו) והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה חק עולם, רש"י המשיח מבניו אחריו ועשפ"ח ובס' מאורי אור יומא (ה':), וק' למה מסורס, ונר' דבמנחות (נ"א:) כ"ג שמת ולא מינו אחר, מנחתו לר"י משל יורשין ולר"ש משל צבור דכ' בסיפא חק עולם, א"כ לר"י ניחא שהסמיך להורות מבניו יעשה עשייתו בכהן שמת השלמה בבניו, ולר"ש אי כ' תחתיו אצל יעשה קס"ד שאין השלמה כלל באותו יום עד שימנו כ"ג אחר, הוא שתחתיו יעשה דוקא לכך הרחיק תחתיו מן יעשה, להסמיך יעשה אצל חק עולם משל צבור מיד

ובהדוה"ע חקר בענין משיחה מי משח אותו, ובר"מ פ"א ה"א וה"ט מכלי מקדש, ובפ"ד הט"ו כ' סתם מושחין, ונ' דהמשיחה של כ"ג הי' ע"י ראש הסנהדרין הנקרא נשיא, כמו שמשח משה את אהרן ער"מ פ"א ה"ג מסנהד', ועי' תוס' יומא (י"ג:) ד"ה כ"ג, וכן במלך אין מפורש מי משח אותו, וער"מ פ"א ה"ו ממלכים שכ' מושחין אותו וכן הוא בפ"א ה"ט מכלי המקדש, ומסתברא דג"כ נמשח על ראש הסנהדרין, ועי' אסתר רבה פ"א סי"ט שמואל ראש למושחים, והי' ראש הסנהדרין, וכעירובין (מ"ה.) הרי ב"ד של שמואל קיים, וכן בב"ק (ס"א. ומכות כ"ג:) ומצינו שאול ודוד נמשחו ע"י שמואל, ועוד נמשחו רק ג' מלכים שלמה יואש ויהואחז כמ"ש בר"מ פ"א הי"א ממלכים, שלמה נמשח ע"י צדוק הכהן (מ"א א' ל"ט), יואש ע"י יהוידע הכהן, ובמ"ב (י"א י"ב) כ' סתם וימשחוהו, אמנם בדהי"ב (כ"ג י"א) נאמר וימשחוהו יהוידע ובניו, אבל ביהואחז נאמר סתם (מ"כ כ"ג ל') וימשחו אותו, וחידוש שבדהי"ב (ל"ו א') נאמר רק וימלכוהו ולא מוזכר כלל שמשחוהו, ובמ"א (י"ט ט"ו) שה' אמר לאליהו שימשח את אלישע בודאי בשמן המשחה, דלא משחו רק כ"ג ומלכים רק משיחה בשמן אפרסמון, ועי' הוריות (י"א:) וגם ל' משיחה כינוי למינוי עי' רד"ק שם

שם) חק עולם, עשו"ת נובי"ת או"ח סי' פ"ז שכ' דדריש ר"י במנחות (נ"א.) חקה לעולם תהי' איצטריך משום דכ' והכהן המשיח תחתיו וה"א רק עד שיגנז שמן המשחה קמ"ל חק עולם אפי' מרובה בבגדים ע"ש עוד, ובכל"ח בקונ' מיד ולדורות אות ז' הק' עלי' דמנ"מ בין כ"ג משיח למרובה בגדים, וי"ל דהנה ר"י ס"ל דאם מת הכ"ג קריבה משל יורשין, ע"ז דריש ר"י חק עולם חוקה זו לעולם תהי' דה"א דוקא במשיח בשה"מ, דקיי"ל דקדושת שה"מ לא בטיל, ועי' במדרש שמואל פכ"ג ולא שכיבה הוא מיתה אלא דוד ע"י שנמשח בשה"מ כ' בו שכיבה, ויואב שלא נמשח כ' בו מיתה, מבואר דקדושת שה"מ מקדשת אפי' לאח"מ, ועי' ת"כ צו פי"ח דאהרן ובניו לעת"ל לא יהי' צריכין עוד שה"מ דקדושה ראשונה קיימת, וה"א דוקא בכ"ג בשה"מ קריבה משל יורשין משא"כ לדורות לאחר שנגנז שה"מ ורק מרובה בגדים, א"כ כשמת נסתלקה הכהונה ממנו ואינה קריבה קמ"ל חק עולם דקריבה משל יורשין: