פרדס יוסף ויקרא נט

להחזיר הגזלה, ובמחוסר מעשה ל"ה בידו וצריך תחילתו וסופו בכשרות

ובתומים סי' ל"ד סקכ"ה הק' אמאי חתנו פסול הא ג"כ בידו לגרש אשתו, וח"ס תי' דלא מבעי בזווג ראשון אסור לגרש, ואף בב' קשה גירושין ול"ה בידו. ומחנה אפרים ה' עדות סט"ו לפטור מהיסת כשר קרוב ונתרחק, ול"ב תו"ס בכשרות ועפ"ת פ"ז סק"ב, קצה"ח ל"ה סק"ד בפסול עדות דרבנן ל"ב תו"ס בכשרות, דבדרבנן בעי חימוד ממון והוא משום משקר דשמא יש לו נגיעת ממון ובנוגע ל"ב תו"ס בכשרות

קרובי נרצח יכולין להעיד על רוצח דכבר מת דמה נ"מ במיתתו של רוצח. ובמרדכי כ' אף הנרצח כ"ז שחי ואינו טריפה יכול להעיד, וד"מ כ' דאף בד"מ טרפה פסול דעשאאי"ל, ותמה הש"ך דילה"ז בממון, וע' תומים סקי"ד דאפשר דטרפה כמת חשוב ואינו איש כלל ול"ה עד ופסול אף בד"מ ובב"ק (פ"ג.) אלא מעתה זוממי עבד לא יהרוגו ומשני ובערת הרע מקרבך, והק' בדורש לציון דרוש י"ג דבסנהד' (ע"ח.) טרפה שהרג פטור מטעם עשאאי"ל ורק בפני ב"ד אמרי' ובערת כו', ואמאי לא נימא גם בעדים ובערת כו'. וכה"ק בחי' הרי"מ ל"ד סק"ה. וי"ל קצת דבטו"א ר"ה (כ"ו.) ומנ"ח מ' תי"ז הק' הא דטרפה שהרג בפני ב"ד חייב, הא לכ"ע אין עד הרואה נעשה דיין דכ' ושפטו והצילו ול"מ לחזי לי' זכותא, וא"כ לא משכחת להא דטרפה שהרג בפני ב"ד דאין יכולים להיות עדים דהוי עד הרואה ע"ש, ומצאתי לריטב"א מכות (י"ב.) שהק' כן ותי' שא"ה דא"א לדונו בפני עדה אחרת, הלכך דיינו לה אינהו משום ובערת, כוונתו בשלמא בטרפה ל"ש עדים דהוי עשאאי"ל שייך ובערת, אבל בעד הרואה משכחת דיכולים להעיד בפני ב"ד אחר, א"י להיות דיין, ממילא בזוממי עבד דלא משכחת עדים מטעם עשאאי"ל דאינו אחיו, וא"א בענין אחר שייך שפיר ובערת ועי' תומים סי' ז' סק"ז מזה, ואמרי הצבי על ב"ק שם. וחי' הרי"מ סי' ל' סקי"א, ושו"ת בית יצחק יו"ד סי' ל"ט אריכות

עדים קרובים לדיינים פסולים דעשאאי"ל דדיינים לא יקבלו הזמה ע"ע, ער"ן סופ"ב דכתו', לרז"ה בעדות שבשטר ל"ש הזמה א"כ בשטר כשר עד קרוב לדיין, ושי' הרי"ף מרובה אף דבשטר ל"ש הזמה דאפשר אחרינהו מ"מ בכתב בזמנו כתבינהו שייך הזמה, ושי' רז"ה אף דכ' בזמנו כתבינהו ל"ש הזמה, וכ' ב"ח סקי"ד רז"ה לא אמר רק לעונש זוממין אבל לבטל עדות ולפסול הגוף שייך הזמה בשטר דנהי דל"ה הזמה מ"מ הוי הכחשה ופסולים. כריב"ש בש"ך סוס"י ל"ח, דאל"כ יהי' רז"ה נגד ש"ס סנהדרין (ל"ב.) דפריך בד"מ אי צריך דו"ח משטר שזמנו בא' בניסן והוזמו י"ל אחרינהו, ואי ס"ד בעי דו"ח היכי חיישינן לאחרינהו, וק' דבשטר ל"ב הזמה. אע"כ דלענוש הגוף בעי דו"ח ועשאי"ל - ותומים ל"ד סק"ט הק' א"כ אמאי כשר עד הקרוב לדיין בשטר לרז"ה דכמו שלא יקבלו על קרוביהם להפסידם ממון, יותר לא יקבלו הזמה על קרוביהם לפסול לעדות ושבועה. וגם מאי נפק"מ לפסול או לענוש, ומהזמה שלא בפניהם אין ראי' דשם עדים כשרים כר"ה, אבל לא לפסול עדים. וכמ"ש רוב פו' לא כריב"ש. אע"כ אף לרז"ה דבשטר ל"ש הזמה, והוי כשרים ורק העדות בטל בהכחשה ושפיר כשר עד קרוב לדיין בשטר, ומסנהד' (ל"ג.) ל"ק דלא מפרש כראב"ן דקאי על עשאאי"ל ובשטר ל"ש הזמה, רק הקו' כרש"י בשלומא אי בד"מ ל"ב דו"ח דאומרים מסתמא קושטא אמר, - ומה דצריך בד"נ דו"ח משום ושפטו והצילו שפיר אמרי' דאחרינהו וכל מה שיכולין לתרץ העדים אמרי'. אבל אי בד"מ צריך דו"ח וחשודין למשקרין וצריך דו"ח לברר האמת. א"כ כשיש כאן הזמה אמאי מתרצין דאחרינהו ול"ה סתמא כמוכחשין, וכ"כ בסי' ל' סק"ב

ויש לרז"ה ראי' מיבמות (ל"א:) מפ"מ לא תקנו זמן בקידושין, ולשי' הפו' דבקידושין בעי דו"ח עב"י חו"מ סי' ל'. הא בעי זמן שיהי' י"ל, וכן בגיטין דזמן שמא יחפה הרי צריך משום דו"ח אע"כ בשטר ל"ב הזמה וכ"כ פנ"י גיטין (י"ז.), וכה"ק נ"ב אה"ע סי' נ"ח, וגם דאין כותבין שעות בגיטין והוא מהחקירות, ותי' נ"ב כתוס' מכות דב"ג וב"ח דלא קאי הזמה ל"צ ילה"ז. כמו כן קידושין וגירושין דל"ש עליהם דין הזמה ל"ב דין הזמה ובמח"כ נעלם ממנו נמ"י פאד"מ דבגט ל"צ זמן משום אפקעינהו והוי פנוי' מה"ת, ועחה"ר סקי"ז. - ובתומים כ' דאף הרמב"ם כרז"ה דבכת"י יוממ"א ל"ש הזמה בשטר, אבל כשאין כת"י יוממ"א. דבעי הרמב"ם שיהי' זוכרין העדות והוי כע"פ וצריך דו"ח. וא"כ ל"ק משטר קידושין וגירושין דל"צ זמן דממ"נ אי כת"י יוממ"א ל"צ הזמה, ואי אין כת"י יוממ"א צריכין להגיד בע"פ ופשיטא דבעי דו"ח - עדים קרובים זל"ז פסולים ותשו' רע"א סי' צ"ד נסתפק איש וחתנו ראו עדות ואח"כ נתרחקו אי הוי תחילתו בפסלות (והג"א פ"ב משבועות סי' ט"ו כ' דהוי בפסלות), או דהוי כשרים משעת ראי' דביד כל אחד להעיד בפ"ע ודינו כע"א ול"ה תחילתו בפסלות, וכל הספק רק בממון דמועיל ע"א לשבועה, ולא באיסור ומרע"א לא משמע כן, ועח"ס חו"מ סי' ל"ז ופ"ת סקי"א: