פרדס יוסף ויקרא נה

א"י בטלה, בדיקות אפי' ב' אומרים א"י קיימת, מכדי אידי ואידי דאו', א"ל חקירות הוי עשאאי"ל נמצא בדיקות אף מדאו' צריך לבדקם שמא יכחישו, אבל בא"י קיימת, וכן בחקירות מטעם וחקרת הי' א"י קיימת רק דעשאאי"ל, וא"ש מה שהק' הר"ן על רז"ה, באם אמר אתמול וא"י כמה בחודש קיימת דבגמ' אי' אף באמש צריך ז' חקירות, ולהנ"ל דבאמת מדאו' אף באמש צריך ז' חקירות, רק בא"י דדמי לבדיקות רק משום עשאאי"ל ובאמש שייך הזמה (נב"י היתר א' בהג"ה, ומנ"ח מ' תס"ג)

בנוב"י שם הביא ראי' דבממון ל"ב ילה"ז, דהק' תוס' דמיוחדת כשר בד"מ לילף ממשפט א', ותי' דא' מועיל לשבועה כשר אף מיוחדת, וע"א לשבועה ל"ב י"ל, ואף אינו לוקה דלא הרשיע כלום, עי' מלחמות סנהד' (מ"ו), וא"כ עשאאי"ל בממון מועיל לשבועה לא קאי משפט א' ול"ב י"ל אבל דו"ח צריך אף בא' שייך משפט א', ועחה"ר ל' סקכ"ה שדחה זה, - חה"ר סוסי' ל' הביא נמ"י דלפטור ל"ב י"ל וראי' מעדי הכחשה לאביי דהכחשה לאו תחלת הזמה והוי עשאי"ל, וכן עדי לא הרג ל"ש הזמה, אע"כ אף באין י"ל עכ"פ ספק הוי ורק לפטור מהני ועשו"ת רע"א קע"ו לפסול אי בעי דו"ח ענבי"ק אה"ע נ"ז דבעי דל"ש נע"ד, ובחה"ר ל"ד סק"כ דל"ב דו"ח, ועחה"ר ל"ד סק"ד ול"א סק"ד וב"ש אחרון סי' י"ז דלפסול ל"ב י"ל דהוי כממון דלא יוכל לישבע ושכנגדו יטול והוי כממון, ותומים סק"ו גם בע"א בעי דו"ח, וע' עטרת חכמים חו"מ סי' י"ז

נה"מ העידו בניסן ודו"ח הי' באייר והוכחשו בטל העדות, ולא אמרי' כבר נתקבל העדות דאל"כ לבעי' דו"ח בתוכ"ד, והטעם כמו בד"נ יכול להיות דו"ח אחר כ"ד דהדו"ח מגוף העדות, ובאמצע עדות יכולין להפסיק, כן ד"מ מה"ת דמי לד"נ, וכן העידו בניסן ודו"ח באייר והוזמו נפסלין מניסן. בנה"מ סק"ב דכ"ז בנצטרפו יחד להעיד שאמרו שראו כאחד וגם הגידו בתוכ"ד נתבטל בהכחשה, אבל אם כת ב' אומרים המלוה או הלוה הי' עמנו בניסן רק באייר הי' הלואה, וכת א' אמרו באייר הי' המלוה או הלוה עמנו רק בניסן הי' הלואה, גובין הלואה ממ"נ כת א' אמת וכן ע"א גבי ע"א לשבועה כיון דלא הגידו יחד תוכ"ד ל"ה עדות א' לבטל העדות, ובד"נ אי אמרו בניסן לא הרג רק באייר וכת א' לא באייר רק בניסן נהרג ממ"נ, אך דהוי עשאאי"ל דא"י על איזה כת הי' גמ"ד אבל בממון ל"ב י"ל

רמ"א א' מנה שחור וא' מנה לבן הכחשה בבדיקות כשרה וצריך לתובעו שניהם, וכן א' ק' וא' ר' יש בכלל ר' ק'. וצריך לתבוע ב', מנה שחור ולבן ל"ב לתבוע ב', ובא' ק', ור' בעי שיתבע ב', וסמ"ע סקי"א אף בא' ק' וא' ר' ל"צ ליתבע ב', ועסמ"ע ל"א א' אף לרמ"א מ"מ בב' כתי עדים א' ק' וא' ר' ל"ב שיתבע ב', ותמהו המפו' ק' ור' ל"ה הכחשה ולמה בעי שיתבע שניהם ואל"כ הוי הכחשה בע"ד ובטל, וכ' בנה"מ דל"א בעד שטעה והי' רק ק', דאם טעה מק' לר' אפשר הי' פחות וטעה על ר', אלא העד ק' טעה והי' ר' והוא לא ראה יותר וא"כ ל"צ ליתבע ק' ור' רק ר', ואם יתבע ק' ועדים מעידים על ר' הוי הכחשת בע"ד, מ"מ איכא ש"ד דאף דאמרי' כמו דטעה מק' לר' אפשר דהי' פחות מ"מ עכ"פ מוב"ק ע"פ עדים הוי, וכ"כ בחי' הר"ן סנהדרין, ועחה"ר סקי"ג, ואהבת דוד דמ"ה. דא"כ בב' כתי עדים א' ק' וא' ר' יגבה ר' דק' טעה - ובכנה"ג אות כ"ט הסביר הא דא' ק' וא' ר' אמרי' דב' הלואות הי' לכן ל"ה הכחשה, ותמה באה"ד דמ"ה ע"ג דא"כ בב' כתי עדים א' ק' וא' ר' יגבה ג' מאות. ופי' דלעולם דהוכחשו רק דכל א' הוכחש רק מא', אי ק' שקר א"כ ר' אמת, ואי ר' שקר א"כ ק' אמת ואין נפק"מ לב' עדים לב' כתי עדים דממנ"פ ק' - כ' בקצה"ח סק"ו הא דא' ק' וא' ר' צריך שיתבע ב' דאל"כ הוי הכחשה, זה רק ספק הכחשה, דשמא לא דייק אחד, לפ"ז בפקדון א' ק' פרע וא' ר' ומלוה כחש שניהם ל"ה הכחשה דספק פטור לשלם

בסי' כ"ט ס"ג אומר פלוני הי' עמו ולא הי' אין זה הכחשה דאין אדם מדקדק מי הי' עמו, וענה"מ ל"ו סק"ד דבד"נ בטיל דלא גרע מהכחשה בבדיקות

תבעי אלף ת"ק והי' ה' עדים אחד ק' ר' ש' ת' ת"ק אם העידו על זמן א' חייב ר' דכולם מודים על ר', ועד של ק' הוי ע"א במקום רבים, ואם אמרו סתם, מסתמא אמרו על זמן א' והוי הכחשה וגובין רק ר', וכ' בתומים סק"י דבפרעון אמרי' דעל זמן א' ופטור לשלם ת"ש דספק ממון לקולא, אבל בעדות מיוחדת חייב ת"ש וישבעו על ק' ומצרפין ר' עם ש' וחייב ר', ת' ות"ק וחייב ת', וש' ות' חייב ק' ועד של ק' מחייב ש"ד, אבל לצרף ק' וש' ויחייב ק', ות"ק יחייב ש"ד על הק' שלא