פרדס יוסף ויקרא מו

שהאחד עיקר במעלה, או שהוא המתחיל יבא בל' יחיד, אילת השחר סי' קס"ז

יח) יסוד, ערש"י ולח"מ פ"ה הי"א ממעשי הקרבנות, ועתו"ס מגילה (ו':) ד"ה מסתבר דמטעם אין מעבירין לא חזינן אלא דכל מערבו של מזבח כשר, אבל יסוד לא חזינן, משו"ה איצטריך קרא לאשמעי' יסוד, ותמה בטורי אבן דא"כ קרא דאל פתח אהל מועד למ"ל להורות לשפוך היסוד המערבי, והא כבר שמעי' לה מהא דאין מעבירין על המצות וזה דבעי יסוד דוקא כבר שמעי' מדכ' על יסוד מזבח העולה, וא"כ למ"ל פתח אה"מ, ובס' שארית יעקב מהגאבד"ק פראשקי ז"ל בסוגי' דאין מעבירין עה"מ (דף ק"מ.) תירץ ע"פ מזרחי דבאמת הטעם דשופכין על היסוד המערבי הוא משום דא"מ על המצות, וג"כ צריך קרא דאל פתח אה"מ למעט מזבח הפנימי ולק"מ

כ) כאשר עשה לפר החטאת, ובפסוק כ"א כאשר שרף, וק' מי יימר דעשה או שרף, שמא לא קרה כך שיחטא כהן משיח דהוא מילתא דלא שכיח הול"ל כאשר נאמר, ואולי קאי על הכתוב כאשר צוה ועשית, כמ"ש בשמות (ל"ו י"א) והלאה ויעש ויעש הרבה פעמים, וכי בצלאל הכל עשה, אלא מה דצוה מעלה עליו הכתוב כאלו בעצמו עשה, אף כאן הוי כאלו הכתוב עשה, וכדכ' הרלב"ג במלכים א' (י"ט ט"ו) ומשחת את חזאל למלך ואת יהוא בן נמשי תמשח, וק' דאלי' לא משח את יהוא, אלא אלישע שלח למשחו ולחזאל לא משחו כלל, אלא כן אמר לו אלישע הראני ה' אותך מלך (מ"ב ח' י"ג), ופי' רלב"ג דא"ל ה' לאלי' דמפני שלמד חוב על ישראל הוא סיבת המשח חזאל ויהוא, לנקום בחוטאים ולה"ק לי' ומשחת, דהוי כאלו הוא משחם, וגם כאן יאמר שעשה הכתוב דדברי תורה כמעשה הם, כן כתב לי הר"ר ישעי' ביעזונסקי נ"י מראדום

כב) אשר נשיא יחטא, ערש"י ומהרש"א עה"ת ובהוריות (י'.) יכול גזרה ת"ל אם הכהן המשיח יחטא, מה התם לכשיחטא אף הכא כשיחטא, ובתורה תמימה כתב הא דאשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן כדי שילמדו ההמון ממנו להביא קרבן, והו"א שמודיע הקב"ה שיהי' כן בהחלט וכמו בפ' מצורע בבית בשורה הוא לכם, ומשני שא"א לומר כן שכ' בכהן משיח "אם" והא דרך בכהן גדול שהוא גדול האומה לכתוב ג"כ בלשון חיוב, ומדכ' ל' תנאי "אם" ש"מ שגם כאן תנאי - ובזהר כ"ד. אשר נשיא יחטא ודאי יחטא והפשט י"ל כמ"ש הר"ם בפי' המשניות אבות פ"א מ"ט ושנא את הרבנות שיתקנאו בו ויחלקו עליו יפסיד אמונתו כמ"ש כיון שנתמנה פרנס על הצבור מלמטה נעשה רשע מלמעלה, ובהגהות הגרי"ב כ' שלא מצא זאת בש"ס, ובבעל הטורים במדבר (א' ז') כ' מסורה הפקד את הלוים, והפקד עליו רשע (תהלים ק"ט ו') ז"ש אין אדם נעשה שוטר מלמטה אא"כ נעשה רשע מלמעלה, וי"ל מקורו בסנהדרין (ק"ג:) כיון שנעשה רש מלמטה נעשה רש מלמעלה, ומפרש רש מלשון ראש, ומצינו ראש בחיסור א', בפ' עקב (י"א י"ב) מרשית השנה, ובאיוב (ח' ח') שאל נא לדור רשון, ובס' תוספת ברכה הביא ג"כ זהר הנ"ל אשר נשיא יחטא ודאי יחטא, וי"ל אשר מלשון אושר מענין טובה וברכה, באשרי (ויצא ל' י"ג). ותומכיה מאושר (משלי ג' י"ח), ואם חיי הנשיא משופע בטובה עלול לחטוא, וכמ"ש בעקב (ח' י"ב) פן תאכל ושבעת, וילך (ל"א כ') ואכל ושבע ודשן ופנה וגו', האזינו (ל"ב ס"ו) וישמן ישורון ויבעט, ועי' ברכות (ל"ב.) וזה הפי' אשר נשיא יחטא שאשרו בודאי יגרום לו לחטוא, אבל גמ' דידן לא ס"ל כזהר, בהוריות (י'.) יכול גזרה ת"ל כו', והפי' י"ל עפמ"ש בע"ז (ד':) לא הי' דוד ראוי לאותה מעשה רק להורות שתשובה מועיל ע"ש, וזה"פ יכול גזרה שיחטא הנשיא שהוא גדול האומה כדי שילמדו ממנו אנשים שאם יחטאו לא יתייאשו מתשובה ורק יביאו קרבן ונסלח להם

ובס' פתחי שערים בשלח כ' כמו שיש לחלק דבר גוש לחלקים, כן מדת איש, למשל אהבת אב לבנים אם יש לו בן יחיד כל אהבתו אליו, אבל אם יש לו כמה בנים, יחולק אהבתו על כולם, וכן הוא במדת פחד אם יש לו אדון אחד גדול פחדו מאד, אכן מי שיש לו ליפחד מרבים אימתו נחלקת לחלקים רבים, וז"פ אשר נשיא יחטא וגו' אחר שהוא נשיא ואין עליו מושל רק ה' ולאיש כזה חטא אחד לרב יחשב "אשם" כאלו האשים בכל מצות ה', וז"פ ובכן תן פחדך כו' ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך שאנו מתפללים שיתן ה' פחד לבד, ולא יהי' לנו מניעים מפחד בנ"א ואז נעבוד לה' באין מעצור

שם) בשגגה ואשם, ובהוריות (ה'.) השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו וכו', ועי' תוס' שבת (צ"ג:) ד"ה ששגג, שהק' על רש"י דהזיד בכלי חייב חטאת על האוכלין