פרדס יוסף ויקרא ד

של"ה ד"ה ואומר, וכפי הנראה אישתמיט מיני' הב"י מדלא הביאו - ושם ל"א. רבנן עבדו כמתני' כו' ת"ר אין עומדין כו' ועי' שנות אלי' שם שכ' שט"ס הוא וצ"ל כו', ומראש נראה שהי' גרסתו במקום ת"ר דתניא ואין ט"ס - שם נ"ב. תד"ה תיכף, עשו"ת חת"ס חו"מ סי' ר"ה ד"ה והנה שצריך להגיה בתוס', ועי' נשמת אדם כלל ה' סי' י' ד"ה ולפ"ז – פסחים (ו.) המוציא חמץ בביתו ביו"ט כו', עתו"ס כתובות (ז.) ד"ה מתוך, וברדב"ז ח"ה בלשונות הרמב"ם סי' קמ"ב ואישתמיט לרדב"ז תוס' הנ"ל – ביצה (טו.) רש"י ד"ה בקשין כו' ומה שהק' אא"ז מהרש"א בסתירת רש"י ליומא, וקו' זו קדמו הב"י ביו"ד סי' ש"א סד"ה ומ"ש וכן, והמהרש"א עשה עצמו כאלו לא ידע את יוסף - שם (לו:) רש"י ד"ה אין מטפחין, עי' ב"ח או"ח סי' של"ט ד"ה ומ"ש מטפחין, מה שהקשה בסתירת רש"י ולא הביא תוס' מו"ק (כז:) ד"ה טפוח

ורבים התרעמו עלי שבספרי הרביתי לכתוב "עיין בספר פלוני ופלוני" ולא הבאתי כל דבריהם, דעו רבותי! שאם הייתי מביא דבריהם במלואם לא היה מספיק איזה אלפים דפים, ובמקום הנחוץ הבאתי כל התוכן, ובפרט בשו"ת הראשונים אשר אינם שכיחים הבאתי לשונם מלה במלה, אבל ספרים השכיחים ציינתי לעיין בהם, ורב תועלת בזה שאם יביט בספרי באיזה ענין חמור יוכל ללמוד בהספרים אשר ציינתי, ובשדי חמד חלק י"ג ערך ל' הביא ספר מראה הגדול מחזיק רכ"ב דפים מרב אשכנזי על כל הש"ס. רק מראה מקום מחברים שונים לזכות הרבים מי הם המדברים באותו הסוגיא, וגם יש ס' מסלת הברזל ציונים ממפורשי הש"ס, וגם בס' יד דוד, ומאיר נתיבים ועוד, יש מראה מקומות הרבה

ובתקופה הקודמת צצו ופרחו ספרים מספרים שונים בכל מקצועות התורה האמתית, לא כן עתה בזמן הנכחי, ספרותינו העתיקה בת אלפי שנים נחבאה אל כליה, כי הדפסת ספרים חדשים נתמעטה מאד, ולעומתה זרם גדול של ספרים חדשים המלאים כפירה, ורובם בלי שום תוכן וענין, מתרבה במחנה ישראל מדי יום ביומו - ובבואי להדפיס ספרי בימינו אלה, הנני מקיים עצת הלל הזקן ברכות (סג.) "בשעת המכניסים פזר", וכ' במשלי (א' כ') חכמות בחוץ תרונה, כי רק על ידי הוצאות החכמה לחוץ תתעלה ותתרומם תתגדל ותתרחב ותרון את נצחונותיה, ולזאת יעץ הלל כי בשעה שאין חכמי הדור מרביצים תורה לתלמידיהם כמו שפי' רש"י ז"ל שם, אז פזר אתה, כי אולי זה יגרום להעיר גם את חכמי הדור שיפרסמו דברי תורתם ברבים, ועל ידי זה תמלא הארץ דעת ה' ותורתו

על כל איש מוטל חוב לחדש ולברוא חדשות ולהיטיב לזולתו, לא להסתפק במה שיש ברכושו שהשיג מאבותיו, "יוסף" חלם שהשמש משתחוה לו (וישב ל"ו ט') והכונה אביו, והשאלה איך יוסף הענו שהשיב לפרעה "בלעדי" (מקץ מ"א ט"ז) אנכי אינו מבין אף מעט, ואיך חלם לו וברעיוניו לחשוב, שאביו הגדול יעקב יהיה תחת רשותו והתהלכותו וילמוד ממנו? ועי' ברכות (נה:) אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, רק כל דור יש לו ענין לברוא חדשות להדור הבא, וכל דור חיובו להשלים תעודתו והשתלמותו להוביל משאו הרוחני לאחרי. "דור לדור", והדור החדש ישתכלל וישלים וירחיב במדה גדולה את רעיונותיו ואידעאליו, ויצמצם לקבוע האנשים המסוגלים לזה (כמ"ש בסנהדרין ל"ח. דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו להניח יסוד ואבן פנה לגמור ולהשלים הבנין העולמי, "יוסף" ששמו יורה הוספה (עדות ביהוסף, תהלים פ"א ו') ישתוקק לחדש מה, פותח תקופה חדשה בדברי ימי עולם, דברים נפלאים יציאת מצרים, קריעת ים סוף, בלי "יוסף" לא היינו מרכישים כל זה, יוסף יעלה מעלה לדור אביו, עבודת יעקב היחידית ובורא היסתוריה חדשה, זה כונת "השמש משתחוה", אביו ישתחוה לו על ראש המטה, ויביט בהתפעלות והתרגשות של עבודתו הרוממה ויצירתו החדשה

ולעולם יהיה האדם מחבב דברי חברו, ולא לדחות, ובשבועות (מה:) על ר"ל משהי שהי ושתיק לי', איכא דאמרי משתי שתי, וצריך ביאור בשלמא משהי שהי כמ"ש באבות (פ"ה מ"א) ואינו נבהל להשיב, אבל מהו משתי שתי, וראיתי דבעת ששמע ד"ת מר' יוחנן משתי שתי דבריו בתשוקה וחשק, כאיש הצמא למים (באבות פרק א' משנה ד') והוי שותה בצמא את דבריהם, אך אח"כ כששתה דבריו וראה שיש לחלק עליו היה חולק עליו - ובשם הגדולים מע"ס אות נ"ח הביא שהבית יוסף ז"ל זכה שנתקבלו ספריו בעולם, שמעודו לא דיבר בגנות שום מחבר

וכבר אמר נעים זמירות לישראל (תהלים מ"ה ב') אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר יפיפית