פרדס יוסף ויקרא שמט

תנינא ח"ב סי' פ"ו - ובמהרי"ט קידושין הק' משבועות (ל"ט.) דורות הבאין וגרים מניין ת"ל ואת אשר איננו פה, וכיון דגרים בכלל שבועה ה"ה בכלל ערבות, וי"ל דגרים אין ערבין עלינו אלא הוי דומי' דטף ונשים, שאנו חייבים עליהם והם אין חייבים עלינו דאין בידם סיפק למחות ע"ש, ועי' ברכי או"ח סי' קכ"ד סק"ז שהאריך מאד בזה וכ' רק מחויבים לשמור ולעשות אבל לא ערבות ע"ש, וע"ע ברביד הזהב, ואמרי בינה או"ח ה' שבת סי' י"א בענין ערבות נשים, ובשו"ת בית יצחק יו"ד סי' ד' אות ז', ושו"ת מנחת שמואל או"ח סי' כ"א, ובס' מתן שכרן של מצות חקירה ד' ובפרד"י בא (דף ס"ז:) הארכתי בזה ע"ש חדשות בענינים הללו

לו) בלבבם פרש"י שמדרך אות מ' להשמט לפעמים, וכ"כ בשופטים (ה' י"ד) מני אפרים תחת ממני, ואיוב (ט"ז ו') מה מני יהלך תחת מה ממני, ובפ' בשלח (ט"ו י"א) מי כמוך באלים ה' מי כמוך באלמים, בגיטין (נ"ו:)

מ) והתודו את עונם וגו' אף אני אלך עמם בקרי, וק' אם יתוודו למה יענשו, רק חז"ל אמרו שודוי בלי תשובה כטובל ושרץ בידו, וז"ש אפי' והתודו אבל יהי' במעלם אשר מעלו בי בתוך החטאים, לא יעזבו החטאים רק יתודו ויחטאו בחזרה, ודוי זו אינה כלום ולפיכך אני אלך עמם בקרי, עי' בינה לעתים דרוש נ', וזה פי' המפו' על חטא שחטאנו לפניך בודוי פה, אם רק בפה בלי עזיבת חטא, זה חטא חדש

מא) איביהם ערמב"ן וספורני, ובס' הלכות ארץ ישראל (דף ה'.) מ"ש הכלי חמדה ז"ל בזה, ובס' ארצות השלום דרוש ה', ותולדות נח דרוש ג' וי'

מב) וזכרתי את בריתי יעקוב רש"י בה' מקומות יעקוב מלא, ובכל ה' מקומות נרמז ישועות ישורון. א) כאן. ב) הנני שב שבות אהלי יעקוב, ירמי' ל' י"ח. ג) גם זרע יעקוב, שם ל"ג כ"ה. ד) ישב יעקוב ושקט ושאנן, שם מ"ו כ"ז. ה) לא כאלה חלק יעקוב וגו' ושבט נחלתו ה' צבאות שמו, שם נ"ג י"ט, ועי' ס' פרי חיים, ותולדות אפרים, ועולת חודש תמוז דרוש ח', ופרד"י לך (דף ע"ב: וע"ה.) מ"ש בשם המגיד מדובנא ז"ל, ובפ' שמות כ"ו) - ובשל"ה כאן מי שנולד ממשפחה מיוחסת וחטא למלך חטאו גדול מאכר פשוט שחטא למלך, ובס' שער בת רבים האריך בזה - וגם כ' אדוניה בן חגית ולא עצבו אביו מימיו לאמור מדוע ככה עשית, (מ"א א', ו') ופי' הגר"א ז"ל "אביו" מה שהי' לו אב גדול כדוד "לא עצבו" שיהי' לו שברות הלב מזה, "לאמור" שיאמר לעצמו "מדוע ככה עשית" לכן לא הי' ראוי למלוכה, לפי אם הי' לו אב דוד הי' לפעול על התנהגות שלו שיהי' מובחרת - ישראל צועקים ומתפללים שיזכור זכות אבות ואמר ה' וזכרתי וכו', אנכי רוצה לזכור זכות אבות אבל מה אעשה, "והארץ אזכור" הנני צריך ג"כ לזכור מה שהארץ צועק ובוכה שחללתם אותה והארץ תעזב מהם עי' בזה באלשך, וז"פ הזהרו בבני עניים (עני בדעת) והבן צדיק צריכין לכבדו ביותר - ובר"ה (ל"ב:) ספרי מתים וספרי חיים פתוחים לפניו, וק' למה לי ספרי מתים, ורק כל המשפטים נידונים לפי המעמד ומקור מחצבתו, ובאיזה סביבה הי' מגודל, מי שהי' נולד בסביבות רשעים אין אשמו גדול כל כך דנתגדל כך, והי' ג"כ רשע, וז"פ ספרי מתים מי הי' אבותיו ואיזה ירושה רוחניות ירש מהם, ועפרד"י שמות (כ"ו.)

ובתוספות ברכה כ' על מה שכ' רש"י למה אחורנית וכו', וק' מי בכח להבדיל ערך מעלות האבות וזכותם לומר זה כדאי וזה אינו כדאי, וגם איך אפשר להקטין מעלת יעקב לגבי אבותיו, והלא מפורש יעקב אשר פדה את אברהם (ישעי' כ"ט א'), ופרש"י שבזכות יעקב ניצל אברהם מכבשן אש, וקראו לו בחירו ועבדו (שם מ"ה ד'), ואל תירא עבדי יעקב (ירמי' ל' י'), וי"ל כי כוונת הזכירה כאן לגאול ישראל, ומצינו הרבה פעמים בפ' וארא וגאלתי אתכם, אשר גאלם מיד צר (תהלים ק"ז ב'), ובחמלתו הוא גואלם (ישעי' ס"ג ט') ועוד, ומצינו ג"כ שתלה הגאולה ביעקב, כי גאל ה' את יעקב (שם מ"ד כ"ג), וגאלך אביר יעקב (שם מ"ט כ"ו), כי פדה ה' את יעקב וגאלו (ירמי' ל"א י') ועוד - ובהחוב לגאול הנמכר לעכו"ם כ' בבהר (כ"ה מ"ט) או דודו או בן דודו יגאלנו, ובקידושין (כ"א:) הקרוב קרוב קודם, ויעקב הי' יותר קרוב למשפחת ישראל מאברהם ויצחק, כי הי' האחרון וקרוב ראשון והוא נחשב לאב, ויצחק לאבי אב, ואברהם לאבי אבי האב, ולכן עליו החיוב להשתדל בגאולתם, וא"ש רש"י בשם מד' שבא יעקוב מלא בו', ואליה חסר ו' שנטל יעקב אות לערבון, ולמה לא עשו כן אברהם ויצחק ורק הוא הקריב ראשון