פרדס יוסף ויקרא שמח

לז) וכשלו ערש"י וסנהד' (כ"ז:) איש בעון אחיו כולן ערבין זל"ז, ועי' מהרש"א עה"ת, וכל א' צריך לקיים כל תרי"ג מצות, ואי אפשר מצות מילה רק מי שיש לו בן, ומצות התלוית בארץ ג"כ אינה מקוימת רק ע"י כללית האומה, וז"ש בשמות (י"ט ח') ויענו כל העם יחדיו ויאמר כל אשר דבר ה' נעשה, ורק כל העם יחדיו האומה בכללותי' תוכל לקיים כל התורה, ובקבלת התורה נשתתפו ונתחייבו לקיים ביחד התורה, ודומה לשותפים שלקחו מקח ביחד שנעשו ערבים זל"ז אע"פ שלא פירשו, בחו"מ סי' ע"ז ס"א, עפרד"י ויחי (דף שמ"ה.) ובס' הדרוש ועיון, וא"ש תוס' קידושין ד"ה קשים, שגרים אינם בכלל ערבות דלא נתערבו ישראל בשביל הגרים, ולהנ"ל הטעם דהוי כשותפים, וערבות לא מהני רק אם הוא בשעת מתן מעות או חיתום שטרות, אבל אח"כ אין להערבות שום תוקף חיוב כחו"מ סי' קכ"ט סעיף א' וד', ושפיר בגרים שלא עמדו בהר סיני הוי כערבות לאחר מתן תורה דל"מ ובישראל אף על אחר שנולדו אח"כ מ"מ כל נשמות ישראל הי' כלולות עד סוף הדורות כדברים (כ"ט י"ג), ולא אתכם בלבד אנכי כורת הברית וגו' ואת שר איננו פה ולא בגרים - אך הא אי' בשבועות (ל"ט.) גרים מנין וכו', אך יש לחלק בין נשמות ישראל לגרים, דנשמות ישראל היו אז בגד החיוב אבל גרים לא הוי אז בגדר חיוב, וחיוב שלהם בשמירת מצות התחיל אח"כ כשנתגיירו, והוי ערבות לאחר חיתום שטרות ומתן דמים: ועתו"ס ר"ה (ל"ג.) ד"ה הא דלכן אשה במ"ע שמז"ג פטורה אפי' מדרבנן וסומא חייב מדרבנן, דאשה ל"ה כלל מינא דבר חיובא, והכי נמי נשמות ישראל בשעת מ"ת הוי מינא דבר חיובא, והוי כערבות בשעת מתן מעות, ולא גרים דרק נכנסו בחיוב אח"כ - ועצל"ח ברכות (כ':) דכהנים ולוים אינם בכלל ערבות דערבות קבלו בהר גריזים ועיבל, והם ל"ה בזה דהשבועה הי' רק מפאת שהפרו הברית ע"י עגל, לכן נכנסו בברית חדשה והם לא חטאו ע"ש, ולהנ"ל יש לדון בזה דערבות עצמה חלה מיד בקבלת התורה כדין שותפים, רק שחיזק הערבות בשבועה הי' אח"כ לפ"ז גם כהנים ולוים בכלל ערבות ובה' ברכת אהרן מאמר קע"ב כ' ענין ערבות דקיי"ל ניחא לאינש למיעבד מצוה בממוני', ורשאי ליקח טלית חבירו שלא מדעתו ולברך באו"ח סי' י"ד ס"ד, שהסברא מצד ערבות בודאי ניחא לי' שחבירו יעשה מצוה בממוני' במקום שאין לו הפסד, אחרי שגם לו יש זכות במה שחבירו מקיים מצוה, ובגרים שכ' תוס' דל"ש ערבות ול"ש הכלל ניחא למיעבד מצוה בממוני', וא"כ לפ"ז גם לכהנים ולוים לא אמרי' ניחא כו' וזה קשה לומר כן, אך להנ"ל באמת גם כהנים ולוים בכלל ערבות ושייך גם ניחא כו', אבל גרים אה"נ שי"ל דל"א ניחא כו' דל"ה בכלל ערבות

וע"ע בסוטה (ל"ז:) דכל א' מישראל ת"ר אלף וג' אלפים תק"נ בריתות שכולם נתערבו זב"ז, ועתו"ס יבמות (מ"ז:, ונדה י"ג:) כ' דלא ידע חשבונם ע"ש, וברש"י שם דעל הגרים אינם ערבין, וערא"ש ברכות פ"ג סוס"י י"ג דאשה אינה בכלל ערבות, ועי' פמ"ג בפתיחה כוללת ח"ב אות ט"ז, ובתבת גמא נצבים כ', דקטן שהגיע לחינוך דחייב במצות דרבנן, אינו מוצא לגדול במצות דרבנן אם כבר יצא הקטן דאינו בכלל ערבות, ועי' או"ח סי' קפ"ו ס"ב, ונשים אין מוציאין בהמ"ז לאנשים דספק הוא שמא אין חייבין מה"ת, אבל אי הי' חייבין מה"ת מוציאות - ואדרוגינס אי מוציא אנשים דיעבד הוי ס"ס שמא זכר ושמא נשים בבהמ"ז ד"ת, ולכתחילה אין לעשות ס"ס בידים עי' או"ח סי' תס"ז במג"א, (ועי' גט פשוט אה"ע סי' קכ"ט ס"ק קי"ג בשם רא"ם וסמ"ג מגילה, דספ"ס לכתחילה אסור לעשות, ועשו"ת מהרשד"ם אה"ע סי' נ', שו"ת נוב"י קמא יו"ד סי' מ"ג, ושו"ת שיבת ציון סי' מ"ה בזה)

ועי' בס' מוצל מאש סי' י"ב דאף אנשים אינם ערבין על נשים, ובדגול מרבבה או"ח סי' רע"א נסתפק בזה, והב"י סי' תקפ"ג הביא בשם ש"י דנשים מוציאות אנשים לא ס"ל כרא"ש שנשים אינם ערבין לאנשים, (ובהגהות שם כ' דבמגילה מיירי שעדיין הנשים לא יי"ח, ול"צ לערבות רק משום שליחות ע"ש), ואין חילוק בין מ"ע לל"ת נשים אינם ערבין אף דהם בל"ת חייבין כאנשים דכך גזה"כ, ולא תלוי בחיוב, ותדע במצות שיש לכהנים בודאי ישראל ערבין בשביל כהנים אף דישראלים אינם מחויבים בזה

ועתשו' רע"א סי' ז' ובמשניות מגילה פ"ב אות י"ט דנסתפק בזה אי במצוה שנשים חייבות אין בן ערבין ובספיקות הדגמ"ר הנ"ל, ועשו"ת כתב סופר או"ח סי' כ"ט נ"ז וס"ב ובשו"ת בית שלמה או"ח סי' י"ד, ושואל ומשיב,