פרדס יוסף ויקרא שמב

שם) ברש"י וכי כך הוא החשבון וכו' אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין, וראיתי בזה דאותו איש שהי' בתוך ה', הי' יכול לרדוף רק עשרים (חמשה מאה), אם הי' בין מאה הי' יוכל אז לרדוף מאה, (מאה, רבבה), דכח הרבים עשה לכל אחד גבור, ועי' בזה בשפת אמת תרמ"א ותרמ"ג - ועוד ראיתי דדרך במלחמה אם חיל מצד אחד יגבור ורודף השונא, ואם הכנגד רוצה להתגבר בחזרה ולרדוף את הרודף, נצרכים להיות לכה"פ ה' פעמים חזקים מהם, אז יוכל לפנות ולרדוף את המנצח הראשון, וז"פ ורדפו מכם חמשה מאה, שחמשה מכם ירדפו מאה, "ומאה מכם רבבה ירדפו" וכשהשונא יגבר וירצה לחזור לרדוף לכם, יהי' צריכים להיות רבבה לרדוף מאה מכם, דאם חמשה מכם ירדפו מאה, א"כ החשבון שמאה מכם ירדפו עשרים פעמים ככה הוא ב' אלפים, וכשירצו לגבור עליכם יצרכו ה' פעמים ככה רבבה, וכמו שהי' כתוב "ורבבה ירדפו מאה מכם", וז"ש בהאזינו (ל"ב ל') איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה, א' ירדוף מכם אלף ושנים מהשונאים שירדפו לכם. ב' אלפים ממכם, וכשתרצו לחזור לרדוף אותם צריכים אתם להיות ה' פעמים רבבה - ובהכתב והקבלה כ' דתיבה חמשה מאה ומאה, מושיך עצמו ואחד עמו כמ"ש הרבה פעמים בתנ"ך, וכמו שהי' כ' ורדפו מכם חמשה מאה, וחמש מאה מכם רבבה ירדפו והחשבון מכוון כ' פעמים ע"ש, ובענין ו' מושיך עמו א' עי' רש"י בא (י"ב כ"ט), ועמ"ש בפרד"י ח"ב במלואים (דף תמ"ד:)

ובשפתי צדיק אות ח' הק' בשבת (קי"ח:) יהי' חלקי עם מקיימי ג' סעודות בשבת למה לא קיים ר' יוסי ג' סעודות, ואם קיים למה ח"ו יגרע חלקו, ורק ר' יוסי הי' טרוד בגירסא ול"ה יכול לאכול עם המרובין המקיימים יחד ג' סעודות, שיש לזה מקום גדול בשמים, כדאי' בזה"ק שיש היכל שמכניסים לשם כל השלחנות הערוכים על ש"ק ומה"ש מברכים אותם, וסעודת ר"י ביחידות הי' חביבה בשמים יותר מכל ע"ש, כן ר' יוסי חשק לטעום טעם ש"ק ממקיימי שלשה סעודות ברבים, והם מרובים העושים המצוה

שם) ונפלו רש"י שלא כדרך הארץ, וצ"ב אי מרובים לפני מיעוטים כבר נא', וכ' בכתנות אור לפמ"ש במד' ורש"י ש"א (י"ז מ"ט) בגלות ויפול על פניו ארצה, דלא הי' לו ליפול רק לאחוריו כדרך הנופלים שהרי על מצחו הכהו, אלא שלא יצטער דוד לילך ולחתוך את ראשו, ונשתכר דוד י"ב אמות וכו', הרי דרך הנופלים לאחוריו, וזה שמבשר הכ' שיפלו לפניהם שלא כדרך הנופלים רק לפניו

ט) והרביתי רש"י בקומה זקופה, עי' בבכור שור שבת (ק"ד.)

שם) ופניתי רש"י פונה אני מכל עסקי לשלם שכרכם, בס' פרפראות סי' ק"ל הא דשכר מצוה בה"ע ליכא, ואין ה' עובר בבל תלין משום דתורה ניתנה ע"י שליח והדין בחו"מ סי' של"ט ס"ג דלא עבר לא השליח ולא בעה"ב, אמנם קיי"ל אע"ג דא"ע בב"ת אבל בעה"ב עובר על לך ושוב ומחר אתן מדברי קבלה, ועפרד"י וארא (מ"ה:) - ובברכות י"ב שעות היום וג' שעות ראשונות דן, וקחשיב כל י"ב שעות שהי' עוסק בצרכי עולם וקיומו, וא"כ הו"ל בעה"ב טרוד בפועלים וא"ע בב"ת, ולא על לך ושוב, וא"צ ליתן שכר בה"ע, אבל אם פונה מכל עסקיו הו"ל כאינו טרוד וחייב ליתן שכר מיד דאל"כ עובר על לך ושוב, וז"ש ופניתי מכל עסקי לשלם שכרכם

י) ישן נושן רש"י יין של ג' שנים יפה משל אשתקד, עי' תורת חיים ב"ב (צ"א.) מ"ש בזה, ועי' מהרש"א עה"ת ופרד"י ויגש (שכ"ה:)

יא) ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם, בס' תוס' ברכה כ' בסמיכות למד"ר ויחי עה"פ וידגו לרוב (ויחי מ"ח ט"ז), שדגים אע"פ שגדילים במים אעפ"כ כשיורדים גשמים מקבלים טיפים, וזה מפני שכל דבר שנמצא בתמידות נעשה למשא, ולפעמים גם לגועל נפש, וכאן כ' ונתתי משכני בתוככם, והפעל "שכן" תמידית כמו שוכן עד (ישעי' נ"ז ט"ו), ואמר אפשר שתחושי שמתמידות שכנתי אצליכם, תהי' עלי למשא או גם גועל נפש אע"כ לא תגעל נפשי - וזה הטעם בכל עשרת הדברות לא כ' שכר בצדה רק בכבוד או"א למען יאריכון ימיך, מפני שמיום הולדו רואה פניהם בלי הרף, ואפשר מהתמדת הווייתם אצלו יקלו בעיניו, וכדי לחזק מצות כיבוד או"א הוסיפה התורה עוד מתן שכר בצדה, ועי' ג"כ בנדה (ל"א:) מפ"מ נדה לשבעה מפני שרגיל בה אמרה תורה שאטמא ז' ותהי' חביבה עליו: