פרדס יוסף ויקרא שכב

מכוון להטעות ועשה כאילו לא ידע, סיים ויראת מאלהיך כי הוא דבר המסור ללב שא"א לברר

וע"ע בס' שארית יעקב בסוגי' דאין נשבעין על הקרקעות שהק' דהוי לאו כולל יותר מעשה, דלאו כולל בין בקרקע בין מטלטלין ועשה דהשבון רק במטלטלין, ועי' שאג"א סי' ע"ז בחמץ שקיבל עליו אחריות דלאו כולל יותר מעשה, ובמקו"ח סי' תל"א דחה דבתמורה א"א לקיים כל העשה בצבור, אבל בחמץ שקע"א אע"ג דאינו בעשה דתשביתו מ"מ ודאי אם השביתו תיקן הלאו דב"י, ודמי לנותר דהוי נל"ע בשריפה אף דנשים פטורות ממ"ע דשריפת קדשים דהוי הזמ"ג דאינו נשרף רק ביום, ולא אישתמיט תנא דנשים ילקו על נותר, א"ו דמתקן הלאו אף שאין מצוון וה"נ דכוותי' - ולפ"ז ה"ה הכא דלאו דאונאה בקרקעות אף דליכא עשה דהשבון, אם מ"מ מחזיר האונאה או מבטל המקח מחמת אונאה ניתק הלאו דמ"מ תיקן הלאו, ומה"ט אין לוקין באונאות קרקעית הגם דליכא עשה השבון, כיון דבמטלטלין איכא עשה דהשבון גם בקרקע אם מחזיר אונאה תיקן את הלאו, וע"ז אין הלאו כולל יותר מעשה דגם בקרקע אפשר לתקן הלאו והוי להנל"ע - ובדברי רמב"ן האריך גם במל"מ פ"ד ה"א ממלוה ולוה, ובאוה"ח כאן, ובקרקעית אף שאין עוברין אלאו לא תונו איש את אחיו שמדבר במטלטלין, אבל עובר על לא תונו איש את עמתו, דקרקע לא גרע מאונאות דברים, ולפ"ז למה לא יהי' במטלטלין ב' לאווי גם אונאות דברים, ויקשה יהי' לוקין על אונאה דלא אתי חד עשה ומנתק ב' לאווי כתמורה ד': דלא יחליפנו ולא ימיר, אבל בתוס' חולין (פ"א.) ד"ה הנח כ', דרק בכל לאווי דסמוכים אמרי' זה וה"נ ב' לאווי אונאות ממון ודברים סמוכין מנתק לתרוויי', ועי' שושנת העמקים כלל ב', ובבעה"ת ופענח רזא כ' דסופי תיבות "איש את עמיתו ויראת" המה שתות, וצ"ע דהא פסוק זה רק על אונאות דברים, וקרא ל"ת איש את אחיו קאי על אונאות ממון וצ"ע - וע"ע בחינוך מ' של"ט דגם לקטנים אסור להונות בדברים, וצ"ע מחו"מ סי', רכ"א ס"א ברמ"א דאין מצווין על אונאות דברים רק ליראי השם, עמיתו דרשי' עם שאתך בתורה ומצות, וקטן ל"ה בר תורה ומצות, וע"ע סוכה (מ"ו:) לא לימא לינוקי יהיבנא ולא יהיב לי' דאתי לאגמורי שקרא, וק' הא מדינא אסור דהוי אונאות דברים, וצ"ע ועמש"ל בקדושים (י"ט י"ד)

ועתו"ס ב"מ (ס"א.) ד"ה אלא דאין אונאה לעבדים, ובהגהות הגר"ב פרענקיל הביא רמב"ן הנ"ל דאזהרת לאו גם בקרקע, וכ"כ באס"ז ב"מ (ע"ז:) בשם ר' יונה, ובענין אונאה עמ"ש דודי הגאבד"ק לוטימארסק ז"ל והובא בקובץ דרושים חו"ד סי' ד', ומ"ש בזה הרבה בפרד"י יתרו (קצ"ג:) ע"ש חדשות, וע"ע בס' יראים סי' רנ"ט ובס' סביב ליראיו על היראים והלכה פחות משתות קנה ואינו מחזיר אונאה, שתות קנה ומחזיר אונאה, יתר משתות בטל מקח, ובחינוך מ' של"ז כ' דפחות משתות מותר להונות מפני תקון הישוב שימצאו בני אדם צרכיהם מוכנים בכ"מ, ועחו"מ סי' רכ"ז ס"ו בזה אי נימא דהלאו קאי גם על פחות משתות אם יש באונאה שו"פ, ועי' בס' משפט שלום שם דברמב"ן כאן מפורש דאסור, ועי' טיב גיטין (דנ"ח.) מ"ש ע"ד הרא"ש בזה, ועי' פנ"י ב"מ (נ"ב.) ברש"י ד"ה יתר, דאף לכתחילה מותר בפחות מכדי אונאה, ועי' תוד"ה אמר, ובקונ' משמרת שלום שם

ובדבר הנמכר בליצטאציע אי שייך בי' אונאה, בשו"ת פני יהושע פו"כ סי' רי"ט העיר בזה, ובמשפט שלום שם סט"ו הביא בזה הרבה, ובליצטאציע שיש קונים עכו"ם וישראל אפשר דגם לגבי ישראל ל"ש אונאה, ועי' נה"מ סי' ק"ט סק"ה בדין נמכר ע"פ שמאים וע"פ ב"ד ליכא משום אונאה, ועי' בשואל ומשיב רביעאה ח"ג סי' קל"ז שפסק ג"כ דליכא בזה משום אונאה ובב"מ (נ"ו:) דיש אונאה לשכירות דשכירות ליומא ממכר הוא, ועבחו"מ סעיף ל"ה, ורק בשכירות מטלטלין אבל בקרקע ליכא דין אונאה דאין אונאה לקרקעות במכר וה"ה בשכירות, ובס' קהלת יעקב בלשון חכמים אות תק"ו אף דשכירות נכללה בל' מכירה, אבל מכירה בלשון שכירות לא נכללה, ומי שנדר שלא ישכור דירה לפלוני מותר למכור לו דירה, ועש"ך חו"מ סי' שי"ג סק"א, ושל"ד סק"כ דלא נקטינן שכירות ממכר ורק באונאה כן, ועשו"ת מקום שמואל סי' א' בזה

ועי' בס' הדרוש והעיון הרבה בענין אונאה, והביא הא דסעיף ט' דבמכר מחמת דוחקי וזלזל במכירתו א"י לחזור דידע ומחל, דטענת אונאה רק במכר בדרך שרבים מוכרים בלי דחק אז עובר באל תונו, ובשו"ת אבני חפץ סי' מ"א נסתפק אי בקונה מחמת דוחק דהיינו סממני רפואה ג"כ ל"ש אונאה, ולכאו' מה הנפק"מ רק מריטב"א קידושין (ח'.) הובא בקצה"ח בסי' רכ"ז סק"א משמע דיש דין אונאה, וי"ל עפמ"ש בחו"מ סוס"י ר"ה דאנסוהו