פרדס יוסף ויקרא שה

ובס' חסדי אבות סי' י"ג הביא הגאבד"ק קוטנא שליט"א מאדמו"ר סגור שליט"א, ע"ד ס' ביכורי יעקב דאסור ליטול ד' מינים בלי ברכות התורה, והעיר אי אסור בכלל לעשות מצוה בלי ברכת תורה ע"ש, ובהגר"א או"ח סי' מ"ז מבואר דקודם המצוה א"צ לברך ברכת התורה, ועי' או"ח סי' ח' ס"י דטלית קטן יוכל ללבוש קודם נטילה והרי מקיים מצות ציצית בלא ברכת התורה, ובהקדמת ס' אגלי טל כ' דבכל מצות יש בה חלק ללמוד וללמד, ואפ"ל דמצד ללמוד שבה מחויב בבה"ת, ומשו"ה נשים א"ח בבה"ת, אף אי נימא דעל מצות נמי מברכינן מה"ת, דאינהו ל"ה בחלק ללמוד וללמד, ועי' הקדמת ס' חמדת ישראל ח"א

בשו"ת חת"ס יו"ד סוס"י פ"א כ', בשבת בתוך החג יש להסיר הלולב לעת ערב ממים ע"י נכרי שלא יופסלו מטעם כבוש, ובפתחי תשובה יו"ד סי' פ"ז סקי"ט כ' דלא שמענו כבוש רק בדבר הראוי לאכילה, ועי' ב"י סי' תרמ"ה ד"ה כ' האוה"ח, דהדם וערבה ששלקן או כבשן לרפואה פסולין, ובקובץ יגדיל תורה קונטרס ט' סי' קל"ט כ' דט"ס בב"י וצ"ל כשרים, ועי' אורחות חיים החדש סי' תרמ"ח אות כ"ג, ובשד"ח מער' ל' כלל קמ"א אות ט"ו, שראה בכת"י אורחות חיים וכ' כמ"ש בב"י דפסול, וע"ע שו"ת כתב סופר סי' קכ"ב, וכ' דאינו פוסל מה שחוץ למים עש"ה, ובס' שערי שמחה שער ד' סי' ג'

מה שקונים בהקפה ומשלמים אחר החג, עי' מחנה אפרים הל' קנין משיכה סי' ב', דלא יאות עבדין דכל כמה שלא נתן מעות הוי רק קנין דרבנן ובעינן לכם מן התורה, ועי' שואל ומשיב רביעאה ח"ג סי' כ"ט מה שהאריך בזה, ושו"ת בית יצחק או"ח סי' ק"ז אות ז' ושד"ח מערכת ארבעה מינים סי' ג', ומער' ל' סי' קמ"א אות כ"ד

אם קנה אתרוג הדר ובא א' וגזלו ונפסל בידו, אי מצי פטר נפשי' באתרוג כשר אבל אינו הדר כראשון האריכו בזה הפוסקים. ומקור הדבר הוא בב"ק (ע"ח:) הרי עלי עולה והפריש שור ובא א' וגנב אי מצי פטר נפשי' בכבש, עשו"ת מהר"ם מינץ סי' קי"ג, וחכם צבי סי' ק"כ, והביאם במשל"מ פט"ז ה"ז ממעשה הקרבנות ובאר היטב סי' תרנ"ו סק"ד. ופמ"ג שם ס"ק א' במש"ז, ושע"ת סק"ד. וע"ע בזה בשו"ת תפארת צבי סי' כ"ח, שמן רוקח ח"א סי' כ"ג, שו"ת בית שמואל אחרון הוספות בתשובה ה' מהחמדת שלמה ז"ל אריכות, ושו"ת מהר"ם שיק סי' שכ"ט, ושד"ח מער' ארבעה מינים סי' ג' אות כ"ג, ויש אריכות גדול בזה עש"ה

אתרוג של טבל, בכפת תמרים סוכה (ל"ד.) פוסל דטבל הוי מוקצה ואסור לטלטלו, ועי' בית מאיר סי' תרמ"ט, ושד"ח מערכת ל' סי' קמ"א אות ל"ד

אתרוג האסור (של ערלה או תרומה טמאה) אי מותר לבטלו. עי' פמ"ג יו"ד סי' צ"ט בשפ"ד סקי"א, ואו"ח סי' תרכ"ו במ"ז סק"ב, ובס' אבן שתי' סי' כ"ד, ובענין אי במצוה שייך אין מבטלין לכתחלה, וע"ע שד"ח מערכת ל' סי' קמ"א אות ל"ז, ומער' ארבעה מינים סי' א' אות י"ג

אתרוג האסור שנתערב ואינו ניכר, אי יש תקנה על ידי שיטול שניהם דקמי שמי' גלי' איזהו הכשר, ובשו"ת זית רענן ח"ב סי' ז' מחמיר, מאחר לדידן שניהם אסורים, ועתידים לשריפה אינו יוצא בהם, ועי' בזה בשד"ח מער' ל' סי' קמ"א אות ל"ח. ומער' ארבעה מינים סי' א', ובקובץ כנסת חכמי ישראל ריש סי' ס"ב – ובענין בל תוסיף כיון דמתכוון לצאת רק בהכשר, ובענין ב"ת אי פוסל המצוה, מרמב"ם פ"א הט"ו מציצית משמע דפוסל, וע"ע שו"ת דבר משה תנינא סי' צ"ו, וח"א סי' י"ז, בית יצחק יו"ד ח"ב סי' מ"ג אות ח', וסי' קל"ד אות י"א, ושו"ת שערי דעה ח"א סי' י"ב. נודע בשערים ח"ב או"ח סי' ב', ומה שהבאתי בפרדס יוסף משפטים (דף ר"נ.), עש"ה אריכות ובירור הדברים

אתרוג המונח תחת המטה, כיון שאינו ראוי לאכילה לא קרינן לכם, ובבינת אדם או"ה סי' ס"ג מיקל באוכלין חיין שתחת המטה, ובשם הגר"א ז"ל דה"ה אוכלין חיין כמו צונן, והכי משמע בב"ב (נ"ח.), ועי' פתחי תשובה יו"ד סי' קט"ז סק"ד וה'. והביא בשם שבות יעקב ח"ב סי' ק"ה דפשוט דרק אזהרה לכתחילה ולא פסול בדיעבד (וער"מ פי"ב ה"ה מהל' רוצח לא כ' רק תבשיל), גם בשו"ת עין יצחק סי' כ"ד נשאל בזה. ובאורחות חיים סי' תרמ"ט אות י' הביא מסקנת שו"ת בנין עולם סי' ל"ג דאם לא מצא אתרוג אחר יכול לצאת בו, וצ"ע אם יברך, וכתב אם הכין למצוה פשוט ששומר מצוה לא ידע דבר רע, וכ"כ בעקרי הד"ט סי' י"ט אות כ"ו – (ובשו"ת שם אריה יו"ד סי' י"ח