פרדס יוסף ויקרא שג

ובמשנה ברורה סי' י"א ס"ו נסתפק, במי שגזל חוטי ציצית ואחר שהטילם בבגדו שילם לו או נתנם לו במתנה, אי יש חשש בזה משום תולמ"ה ע"ש, והג' בעל חלקת יואב ז"ל אמר דפשוט דמחמת שאול וגזול לא מיקרי תולמ"ה דאין החסרון בגופו רק מבעלים, ומבואר בר"ש נגעים פי"א מ"א, דבגד של עכו"ם ונתגייר יראה כתחלה, אף דבנגע בגוף העכו"ם ונתגייר שוב אינו מטמא, אבל בבגד דאין החסרון רק מחמת הבעלים אם נעשו ישראל שוב מטמא וכן בתולמ"ה, ועי' שו"ת כתב סופר יו"ד סי' קל"ט, ובשו"ת שערי דעה ח"ב סי' י"ט ובהשמטות

ובענין הגזרה שמא יעבירנו בר"ה, עתי"ט סוכה (פ"ד מ"ב), ותוספת חדשים שם, ותפא"י אות ט', ועי' הגהות רש"ש שבת (פ"י מ"א), ובשו"ת הרד"ד תנינא או"ח סי' ל"ז, ומה שהק' שם דהוי טעה בדבר מצוה, וכה"ק בטעם המלך ה' שופר, ועי' בלחמי תודה דר"ב בזה, ועי' ביש סדר למשנה פ"ו מ"ב מפסחים שהביא קו' זו בשם ס' נזירות שמשון, וכ' בטריד בד"מ רק חיוב חטאת ליכא אבל איסור איכא מדאו' עש"ה, וצ"ע שלא הביאו כולם סמ"ג ה' לולב וז"ל וגזרה דרבה כך הוא שמא יעבירנו ד"א לאחר שיצא בה, ובהל' שופר כ' גזרה דרבה שמא יטלנו ויולכנה למי שיתקע לו ויעבירנו אח"כ ד"א עכ"ל, וע' באשכול ה' פורים, גרסי' בסוכה מפ"מ אין לולב דוחה שבת ביו"ט ראשון משום דלא בקיאין בקביעא דירחא ומספיקא לא דחינן, וכן בשופר ומגילה כ"כ הרי"ף במגילה, ופי' דאי ידעי' ודאי שהיום יו"ט ל"ה חיישי' שמא יעבירנו דהוציא ברשות דהוי טעה בד"מ, ונר' אפי' אי ידעי' ודאי חיישי' שמא לאחר שיתקע בו יחזיר לביתו עם השופר ויעבירנו ד"א, ול"ה טרוד בד"מ דכבר נפיק בי', וטעם הרי"ף לא קאי על אין בקיאין, דא"נ בקיאין אית לן למיחש שמא יעבירנו במידי דרבנן, אלא בעי למימר דמגילה נמי אין קורין בשבת שמא יעבירנו, ועי' בנחל אשכול, - ואם נשים רוצות לברך על לולב בשבת אם רשאית דל"ש שמא יעבירנו ד"א ובהיל, דפטורות ול"ש הגזרה, עי' כנסת חכמי ישראל: סי' קצ"ד אות ו', ושד"ח מער' ל' סי' קמ"א אות מ'

ובענין אי מהני לחבר האתרוג במחט, עשו"ת בית יעקב סי' קמ"ב שמתיר, ובשבות יעקב ח"א סי' ל"ה אוסר, ועשו"ת הר המור סי' א' בשם מהרי"ק דדיבוק מועיל שיהי' שלם כמו בס"ת ולחם משנה, אבל אינו פועל שם אחד כמו דל"מ דיבוק בשופר, דשופר א' אמר רחמנא ולא ב' וכן באתרוג, ועי' ס' קול סופר מזה ושד"ח מער' ל' סי' קמ"א אות י"ט אי חיבור אדם הוי חיבור ע"ש, ובכללים מערכת ח' כלל כ"ח וח"ס או"ח סי' מ"ו. ושו"ת דברי מלכיאל ח"א סי' ל"ג

ובענין מילה במחובר כשר כמו בשחיטה עי' ביו"ד סי' ו' ס"ב, ועפת"ש בשם שו"ת רע"א סי' נ"א - ובענין לקיחות אתרוג במחובר אם יטלנו בידו בעודו על האילן אי יצא, עי' ירושלמי בכורים פ"ג ה"א אף בשעת הפרשת פרי, משמע דפרי מחובר לא מקרי פרי דמחובר לקרקע כקרקע, ועשו"ת אור המאיר סי' מ', לחם שלמה סי' קי"ג, וברכת אהרן מאמר צ"ז

ובענין לולב בעציץ שאינו נקוב עי' נשמת אדם כלל קנ"ב, וחקר הלכה ח"ב (דל"ב.), וכתבתי בגליון דבירושלמי ספ"ז מכלאים איבעי' אי יש לברך על פת שגדל בעציץ שאינו נקוב ולא איפשטא, וע"ע ירושלמי ספ"ה מדמאי ובפ"א ה"ב ממעילה, ופ"א ה"א מחלה, וע"ע מנחות (ע'.) ובהגהות רש"ש פסחים (ל"ז:) תד"ה אוציא מ"ש להוכיח דמקרי לחם הארץ הגדיל בעציץ שא"נ ע"ש, ובשד"ח ל' סי' קמ"א אות ס"א, וקרן אורה מנחות (ע'.) וע"ע גליוני הש"ס ירושלמי זרעים כ"ב סי' (רי"ח.) ועי' מכל ענין במחובר בפרד"י שמות (דף לז:) ובהשמטות שם (דף שפ"ה.) וע"ע צל"ח שבת ר"פ ראד"מ שכ' שפשוט שאף במחוברין יצא יי"ח ע"ש, ועי' בזה בשו"ת ערוגת הבשם או"ח סי' קצ"ד

ובענין ד' מינים כנגד ד' אמהות עמ"ש בפרד"י ויצא (דף רי"ט.) - ובענין ד' מינים אי בעי שיהי' כדרך גדולתן ע"ש בפרד"י תרומה (רע"ט:) - ובענין ד' מינים בבת אחת עי' ויקהל (דף שס"ד. ושע"ט.) - ובענין ישראל דומין לד' מינים ע"ש במלואים (תי"ט:) ובענין אתרוג טעם עצו ופריו שוה ע"ש בבראשית (ט'.) - ועשו"ת בכורי יעקב או"ח תרנ"א מהג"ר יעקב עטינגער ז"ל אי יוכל לצאת מד' מינים שהובאת מאמעריקא או ממקום אחר, שהדין שצריך להחזיק הד' מינים כדרך גדולתן, ושם הארץ תחת רגלינו כידוע, נמצא דהם להיפך מדרך גדולתן, ועשו"ת תורת חיים ח"ג סי' ז', ובנין שלמה סי', מ"ח, אורחות חיים חדש סי' תרמ"ט ז', ושד"ח מער' ל' סי' קמ"א אות ל"ג: