פרדס יוסף ויקרא שב

מפני זה נזכר בתורה הרמז על נסוך המים ביום שני מפ' לנסכיהם, דיום שני הוא יומו של יצחק כפי סדר אושפיזין, ולכן צריכים אז יותר לחסדה של רבקה להחליש כח הדין של יצחק, כדאי' בזהר תולדות (קל"ז.) דיצחק הוי דינא קשיא ורבקה היא רפיא, ואלולי היא אין העולם יכול להתקיים

והר"מ מפרעמישלאן ז"ל אמר עה"פ ותקח הצעיף ותתכס (חיי שרה כ"ד ס"ה), שרבקה ראתה מדת הדין והגבורה של פחד יצחק, וכסתה על הדינים הללו באותיות של "צעיף" ר"ת "עמך ישראל צריכים פרנסה", שטרדת הפרנסה הנן המלצה על כל המקטריגים והדינים, ומתאים להנ"ל, כי הרי בחג נידונים על המים, היינו על פרנסה. וזו מדת רבקה לבקש חסד, ופרנסה בשביל ישראל ולעורר עליהם חסדים, ולכן מנסכים מים להזכיר זכותם ולעורר את כח חסדה והמלצתה - ועי' פרד"י וישב (רצ"ה:) בענין נסיון עושר ועוני, והגר"מ שאפירא ז"ל מלובלין אמר רמז על נסוך המים בחג נאמר ביום הששי, כדדרשי' בגמ' ונסכי' רמז לשני נסכים מים ויין (תענית ב':), דנסוך יין נגד נסיון עושר להקריב התענוגים ע"ג מזבח, ונסוך מים נגד נסיון עוני לעבוד ה' גם במים במשורה ובלחץ, וכיון דיום הששי הוא נגד יוסף הצדיק אושפוזא שלו, והוא גורם לנו הדרך לעמוד בשני נסיונות, לכן נרמזו אז שני הנסכים מים ויין, ולכן הצדוקים התנגדו לנסוך מים, כי הם רצו דוקא שכר מצוה בעוה"ז ולא הסכימו לרבם אנטונינוס באמרו אל תהי' כעבדים וכו'

שם) ראב"ע אנחנו נאמין בדברי המעתיקים כי לא יכחשנו הכתוב אע"פ שמצינו ויקחו להם שה לבית אבות, וי"ל דמצות אתרוג בלקיחה בלבד, דלא מצינו כמותו דבלקיחה בעלמא יוצא מצוה, ואם לא המעתיקים ר"ל רז"ל, היינו נוכל לומר דולקחתם כמו ויקחו להם שה לבית אבות לא לקיחה בלבד רק אכילה

שם) במג"א סי' תרמ"ט סקכ"ז ואף דחסר כשר מ"מ בענין שישאר כביצה, עי' ירושלמי פ"ג ה"ג מדמאי שלח לי ר"י ברבי אתרוג כו', שאלו הי' בא הי' מעשר מזה על זה, ופריך ולעשר ממנו עלי' כו', ואי בעינן שישאר כביצה הלא יכול לאוקמי דמיירי שהי' כביצה מצומצמת, ואם הי' מעשר ממנו עלי' לא נשאר כביצה וצע"ג

בשו"ת השיב משה או"ח סי' י"ט, נשאלתי על הא דכ' בש"ע פי' תרנ"ב ס"ב אסור לאכול קודם שיטול האתרוג אם מותר לשתות קאווי או שאר משקים, את"ל דטעם איסור שמא ישכח מחמת אכילה ליטול האתרוג, ובמשקה לא שייך זה, או שתי' בכלל אכילה, ולפ"ז אסור לשתות, תשובה, לפ"ד מג"א סק"ד דטעימה שרי כ"ש שתי' שאינם מהמשקה שמשכר דכבר ביארתי, דטעימה חמורה משתי' וזכר לדבר, דבגיטין (פ"א.) אסור לטעום קודם שיתן מאכל לבהמתו, ואלו לשתות אדם קודם כמבואר בפמ"ג או"ח סי' קס"ז באשל סק"ח, וכדמפורש בתוה"ק באליעזר ותכל להשקותם וגו' (ח"ש כ"ד י"ט), וגם בחקת (כ' ח') והשקית העדה ובעירם ע"ש שהאריך, ועפרד"י פ' חיי שרה דף (קנ"ו.) הרבה בזה

ובסוכה (ל"ד:) לולב א' ואתרוג א' ואם נטל ב' אם עוברים בבל תוסיף, ע' ר"מ וראב"ד והה"מ פ"ז ה"ז מלולב, ובמנ"ח מ' שכ"ד כ' דהמצוה יצא וע"ש במצוה תנ"ד, ולא בא מפורש דלא יצא המצוה, אך תוס' סוטה (י"ח.) ד"ה כתבו, דאם נטל ב' אתרוגים לא יצא דפרי א' אמר רחמנא ולא תרי, והוא כשני גיטין דפסולין, ובטורי אבן ר"ה (כ"ז:) כ' דיצא, ואי נטל ב' אתרוגים ואחד מהם פסול אינו עובר בבל תוסיף

וראיתי בס' דבש השדה אות קפ"ו בסוכה (ט"ו.) החוטט בגדיש אינו סוכה, דתולמ"ה, וכן בכ"מ והרמז דאחז"ל לעולם חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב, דרמזו בזה שלא יעשו מצות אנשים מלומדה, ורק ילך בעקבות אבותיו הקדושים, אברהם הי' לו מדת חסד, ויצחק אמר אם אאחוז גם אני בזה יהי' מלומדה, ואחז במדת גבורה, ויעקב במדת תפארת, וזה תולמ"ה מה שראית מאחרים שעושים - ובפמ"ג או"ח סי' י"ח במ"ז סק"א נסתפק אי יכולים לעשות ציצית בלילה, ובס' נפש חי' כ' עפמ"ש בסי' תרכ"ו ס"ג, שמותר לעשות סוכה תחת התקרה ואח"כ להסיר התקרה ואין בזה משום תולמ"ה לפי שאין זה פסול בגופו, והוא כעושה סוכה לפני החג לשם החג בסי' תרל"ו ס"א, ונר' להכריע בזה גם ספיקו של המנ"ח במ' תכ"ג, אם קבע מזוזה בבית ששכר תוך ל' יום אי יוצא על אחר ל', שאין זה פסול בגופו ובודאי יצא, וכן נר' לפשוט ספק הב' של פמ"ג כשעושה ציצית בכסות לילה, ועי' בשו"ת בנין יחזקאל סי' א' שהאריך בענין זה: