פרדס יוסף ויקרא רצח

איסור דרבנן ליכא, ד' הכ"מ בפ"ו הט"ו מסוכה דכאיסור הסכך כך איסור הדפנות, אלא שהר"ן פ"ד מביצה מחלק לדבריו דעכ"פ בדפנות אין איסור אלא בכדי שיעור סוכה ולא ביותר מכדי הכשרה, ולשי' רוב ראשונים אפי' מה שאסור משום מוקנה ל"מ תנאי לפי שע"כ בודל מהם כל ביה"ש משום סתירת אהל, לבד משי' רי"ף ביצה דתנאי דאינו בודל מהני להנות בחוה"מ, ובשו"ת עונג יו"ט או"ח סי' מ"ט אוסר לשבת בסוכת החג בשעת ירידת גשמים מטעם נהנה מן הסוכה שלא בשעת מצוה, והנך שיש להם גגים דינה בשעת כסויה כסוכה שנפסלת ומהני בה תנאי, ודמי כמו שהתנה להנות בה, וכ"ז ע"י גג דוקא, ובס' המדרש והמעשה כ' דאין לאסור הנאת עצי סוכה רק בהנאה של כלוי לבד וכמ"ש הט"ז סי' תרל"ח סק"ג, ובעיקר מ"ש דבכל איסור הנאת עצי סוכה יש גם הנאת ישיבה שלא בשעת מצוה, ונסתייע מתוס' ר"ה (כ"ח.), אין ראי' דמי יכחיש דהוי הנאה מה שבא בצל קורתה, אנן לא קאמרינן אלא דהנאה זו לא נאסרה, ולא אסרה התורה רק הנאה של כלוי

ובס' זכותא דאברהם כ' ג"כ האיך אנו יושבים בסוכה בשעת ירידת גשמים על ידי סגירת הגגות כסי' תרכ"ו ס"ג, הא משתמש בעצי סוכה שלא בשעת חיוב ואסור מדאו' כסוכה (ט'.) ואו"ח שם, ובשלומא להפו' דמהני תנאי בעצי סוכה ולזה הוי כהתנה, אבל לרמב"ן דאפי' תנאי ל"מ קשה, ואפ"ל כיון דילפי' מחגיגה דכ' חג הסוכות לה' א"כ לא חמור מהקדש, וקיי"ל דאין מועלין במחובר, וקודם שחיברה ויושב בה רק הזמין לסוכה לא חל עלה קדושה, דהזמנה לאו מילתא הוא, ואף דמועלין מדרבנן לזה אפשר דלאיסורא דרבנן גם רמב"ן מודה דמהני תנאי, ועי' מחצת השקל סי' תר"מ סק"ט דמחויב לישב בסוכה שנסגר הגג - ומי שבירך לישב בסוכה בשעה שהגג מסוכה הי' מכוסה אי יברך שנית, עי' באהל מועד שנה ג' סי' כ"ז ול"ד, והעלה דיברך שנית - ובדגל התורה ש"ב סי' ל"ב העיר, אי מותר לקצוץ אילן מאכל לצורך קיום מצות סוכה, אי הוי לצורך גופו דמותר, ואי"ל עדל"ת דלא הוי בעידנא, ועי' רד"ק מ"א (ו' כ"ג) אף לצורך בנין בהמ"ק הי' אסור לקצוץ אילן מאכל, ועי' ב"ק (צ"א:) דאם הוא מעולה בדמים מותר ועי' אחרונים, ובחינוך מ' תקכ"ט, ור"מ פ"ו ה"ח ממלכים - ועי' שבת (ק"ו.) אם תיקון מצוה הוי תיקון, אך לרא"ש שם דבצורך למקומו מותר ה"ה לתיקון מצוה, ורד"ק מיירי ביש לו עצים אחרים, ועשו"ת שאילת יעבץ ח"א סי' ע"ו מה שדחה לרד"ק בשתי ידים, ועשו"ת חיים שאל ח"ב סי' כ"ג מה שדחה ליעב"ץ - וע"ע מ"ב (ג' כ"ג) וכל עץ טוב תפילו, וברש"י אע"פ שנ' (דברים כ' י"ט) לא תשחית כאן התיר להם שהיא אומה ניקלת, וברד"ק כ' שפשט הכ' אלא כשיצורו על עיר כמ"ש כי ממנו תאכלו, וראיתי במ"ע שמנה רמב"ן מצוה ו' דבצאת מן העיר מותר להשחית, וכן להציר לאנשי עיר מותר וכן השחתה בחנם, והר"מ בהקדמתו לזרעים ד"ט, מבואר דנוהג גם בעמון ומואב רק אלישע עשה לפי שעה, ומחויבים אנחנו לעשות כדבריו אפי' בביטול מצוה, ועי' בזה במנ"ח בח"ג במצות שמנה רמב"ן דף ק"ב ע"ד

ועי' באה"ט סי' תרכ"ו סק"ז מענין סוכה על הגג, וראיתי בהפסגה קובץ ה' ח"א שהוציא מזה חדשות, דמותר לעשות סוכה עם תקרה של זכוכית ולהנחת סכך כשר ע"ג התקרה, דהחמה יורדת דרך הזכוכית כמו שהיתה פתוחה לגמרי, וע"י הסכך צלתה מרובה מחמתה, ומשום גזירת תקרה ל"ש דרק היכי שישתמש בה לסכך, אבל כאן יש סכך כשר, ועי' סוכה ט"ו סע"א ורש"י ד"ה בביטולן

בפייט לסוכות ליום ב' ד"ה בל תהי' מצות סוכה בעיניך קלה, כי כנגד כל המצות דת חקוקותי' שקולה, ועי' באה"ט סי' תרל"ט סק"א בשם מהרי"ו דבאלו נעשה שיתוף להקב"ה וכו', וי"ל דמצינו בע"ז (ג':) לעת"ל כי יאמרו רבש"ע תנו לנו מראש כו' מצוה קלה יש לי וסוכה שמה וכו', ולפי טענת אוה"ע שרוצים לקיים התורה, וירצו ליתן להם מצות סוכה, שמעינן דמצות סוכה שקולה כנגד כה"ת, ועפרד"י ח"ב במלואים (דף תמ"א.), וקובץ דרושים ח"ו סי' ט"ז, ובני יששכר תשרי מאמר י' אות כ"ה בזה, חמודי אפרים (דף קנ"ט.), באר שלמה מ"ת מער' ס' אות ד', ומליצי אש תשרי סי' קל"ד

וע"ע בפרד"י וישלח (דף ר"נ:) בענין סוכה ובח"ב (דף כ"ג.) בענין סוכה ז' ימים כיומא אריכתא מהגה"צ מאסטראווצא שליט"א, (ובדף רע"ט:) אי בעינן בסוכה כדרך גדולתן כד' מינים עש"ה, ובסוכה (י"א:) פלוג' ר"א ור"ע בקרא בסוכות הושבתי בנ"י אי ענני הכבוד הי' או סוכות ממש. ובפנים יפות כ' דר"א לשיטתי' דסוכה