פרדס יוסף ויקרא רצז

סי' תתק"מ בענין קשר של ציצית שר"ת עשה. והק' עליו הר"צ והביא ראי' מקשר של תפילין. וחזר ר"ת ועשה קשר אחר מטעם דבעינן קשר של קיימא ע"ש. וא"כ הוצרך לומר משום דבידו להפקיר דאי"ל דהי' יכול לצייץ בקשר שאינו של קיימא דהא אינו מה"ת

וא"ש מה שהק' הפמ"ג סי' שי"ז בא"א סק"ו דלמה אסור להטיל ציצית בשבת הא יש עצה שלמוצ"ש יתיר מיד ע"ש. ולהנ"ל א"ש דקשר שאינם של קיימא הציצית פסולין כתפילין. ולכאו"ק דלמה לא מצינו שר"א הצריך לקשור בכל יום קשר ציצית וי"ל דבציצית מודה לר"ת דבטעם המלך ה' תפילין הק' לר"א היאך מניחין תפילין בשבת למ"ד שבת זמן תפילין הא צריך לקשור ואסור בשבת. וכ' דטעם ר"א משום דלילה מפסקת ואי שבת זמן תפילין ע"כ דגם לילה זמן תפילין כגמ' שם של"י הז"ג. וי"ל דר"א סובר כשי' רוב פו' הא דלילה לאו זמן ציצית אינו ממעט רק כסות המיוחד ללילה. אבל כסות יום חייב בציצית אפי' לבשו בלילה. ועי' ד"מ סי' י"ח סק"א דכן הלכה, ושפיר מודה ר"א דא"צ לקשור מחדש דהלילה אינה מפסקת – המורם מכל הנ"ל להאב"נ נסתר תי' הב' בספק ישראל, דאי אפשר לומר דמחדש בכל יום ועביד מעשה קשירה בתפילין, דא"כ לא יי"ח מצות תפילין - ובגוף דברי האב"נ ז"ל עי' בכלי חמדה וילך אות ב'. המליץ על מנהגינו שאין מדקדקין בכך לשאול תפילין ולעשות קשר חדש ע"ש. ועי' קול תורה חו"ב סי' מ"ז אריכות גדול מזה, ובס' שלחן מלכים בהל"מ דף ש"י, ובס' שלחן נגד צוררי במפתחות אות ס"ז

וראיתי בשם אדמו"ר מגור שליט"א. דאמרו חז"ל בתפלת מנחה בערב יו"כ צריך להתוודת. לפי שאם אכילת עי"כ כמו תענית. ממילא צריך גם וידוי באכילה כמו בתענית יו"כ בעצמו – וכ' בס' שש"ק ח"ד אות ר"מ בשם הרה"צ ר"ב מביאלא ז"ל. מה שסומכין אף על רופא עכו"ם ביה"כ. ואמר ששואלין לרופא דוקא ביה"כ ולא קודם יה"כ שיאמדו אותו על יה"כ. כי ביה"כ עצמו יש גם על הרופא אימת יה"כ ולא ישקר. אבל קודם יה"כ יש חשש שישקר עכ"ל וזה חדש - ובפס"ת ח"ב (דף מד.) הביא ג"כ בדם אדמו"ר מגור שליט"א מה שהעולם מקדמין לשאול להרופא. על חולה אם יוכל להתענות ביה"כ. איזה ימים מקודם. הלא בין כך יוכל להשתנות לטוב ויוכל להתענות עכ"ל - ובהגהות מהרש"ם או"ח סי' תק"נ כ' מינקת שפסקה להניק תוך כ"ד חודש. יש להקל שלא תתענה בג' תעניות. כיון דאבריה מתפרקין ואין נפשה חוזר עליה עד כ"ד חודש כמ"ש ביו"ד סי' קפ"ט סל"ג – וגם הובא שם מהגה"ק מקאצק ז"ל דבאשה יש להקל בתענית משום דצריכה כח להוליד בנים. והגה"ק מסאכאטשוב ז"ל אמר דאשה העומדת על פירקה יש לדונה לענין ג' תעניות כמו יולדת. כי בכל שעה יש לחוש שמא עתה תלד וצריכה להיות לו כח להוליד ועשו"ת שבו"י ח"ב סי' י"ח במעוברת בחודש ז' דאין דעתו כן

בר"ה דף כ"ה. בא אליו במקלו בתרמילו ביו"כ שחל בחשבונו וכו'. ובפ' וישלח [ל"ב י"א] כי במקלי עברתי. מליצה זו מהשארת המקל נשארה לדורות. על מי שאבד כל הונו. ובשלמה אחר שנטרד ממלכותו ע"י אשמדי. בגיטין ס"ח:. אחז במקלו וקרא זה חלקי מכל עמלי. ובר"ה שם במקלו. ורומז למ"ש בברכות כ"ח. שהי' חי בדוחק ולא הי' לו אלא מקלו. ובירושלמי נדרים פ"ט ה"א מקלו של ר' מאיר. ובמד"ר קהלת פ"ב שכמה שהשתכר חלק לתלמידי חכמים ולא נשאר לו רק מקל. והי' למשל "מקלו של ר"מ

ובמנ"ח אות ס' כ' דאין חיוב דוקא לאכול פת בשבת ויו"ט רק יוצא בכ"ד. וכ"ה במג"א סי' תרצ"ה סק"ט גבי פורים ואפשר דאינו יוצא אלא אם אכל בעי"כ שיעור ככותבת דאכילה הוי כעינוי – במג"א סי' תר"ח סק"ז כתב מצוה לאכול דגים בערב יום כפור ממעשה דחייט בטור סי' תר"ד. ושמעתי שר"מ בפהמ"ש אוסר. וחפשתי ולא מצאתי

ועי' מהרש"א בח"א ריש יומא בענין כסות נקי', ובס' ארצות השלום. ובס' נוה שלום סי' ט"ו מעניני יו"כ – ובענין וכי בט'. מתענין וכו' בפרד"י פ' בא (דף פ"ב:) - ובענין ליגע באוכלין ביה"כ. בפ' בא (ע"ח.). ובענין עשה מלאכה ביה"כ במשפטים (רכ"ג:) ובענין רחיצה ביה"כ בפרד"י ח"ב (דף תנ"ח.)

לד) חג הסוכות. בסוכה (ט':) עצי סוכה אסורין בהנאה כל ז'. ותוס' הק' דכאן משמע דמה"ת ובשבת (מ"ה.) משמע דרק מדרבנן. וכן בביצה (ל':) דאינו אלא משום מוקצה. ותי' כל זמן שהסוכה בעמידתה אסורה בהנאה מה"ת. וכשנפלה רק משום מוקצה ולא שני בין עצים לדפנות. זבין כדי הכשר סוכה ליותר מכדי הכשרה. דבעמידתה הכל אסור מה"ת ובנפילתה הכל מדרבנן. וכ"מ ממג"א ר"ס תרל"ח. ב'. לשי' ר"ת מה שיש כדי הכשרה אסור מה"ת ויותר מדרבנן. ג' הרא"ש מחלק בין סכך לדפנות בדפנות אפי'