פרדס יוסף ויקרא רצ

הי' עוד רעה, אם לא בא במעשים הי' עכ"פ כעני שמבקש בקשת חנם, אבל הסחורה שהוא הביא הוא טרפה, כל מיני חילול שבת שנאת חנם ולשון הרע ועוד, וכשיבא מעט מעט לזכך על הפילטער לא ישאר הרבה מזוקק, וז"פ באין מליץ יושר וכו' כי גם המצות שעשינו ונברא מלאכים הם רפוים מאד מחוסרים אבר, כי בעת עשיית מצוה עשינו בלי מחשבה, אבל העבירות עשינו בלהבת אש התאוה, וז"פ באין מליץ יושר למאומה נחשב, מול מגיד פשע, כנגד המלאך הנברא מעבירות, וזה"פ במקום שבע"ת כו', כי בעשה תשובה מאהבה שעבירות נעשו כזכיות, הם יותר גדולים מצדיקים גמורים שעשו מצות בלא כוונה שלימה, וז"פ ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון, כלומר המלאכים שנבראו ממצות יחפזון הם בלי כח יען שלא נעשו בשלימות

ובואתחנן (ו' ה') ברש"י מחז"ל ואהבת וגו' בכל לבבך בשני יצריך יצה"ר ויצ"ט, וק' איך יעבוד ביצה"ר, ובברכות (כ"ט.) הלל אומר אל תאמין בעצמך עד יום מותך, משמע אבל ביום המות בטוח שלא יחטא, דאל"כ הול"ל עד מותך, וכן בשבת (קנ"ג.) שוב יום אחד לפני מותך, ולא אמר שוב ביום מותך, וכיון שאינו יודע מתי ימות יהי' תמיד בתשובה, ועוד וכי תשובה צריך יום שלם הלא הרהר תשובה סגי, וי"ל דביום האחרון נסתלק ממנו יצה"ר כמו ביום כפור בנדרים (ל"ב:) לי"ל רשות לאסטוני, ואף דתשובה מועיל גם ביה"כ מ"מ אינה גדולה כ"כ בערכה כמו קודם, כי תשובה צ"ל באותו ובאותו מעמד, ר"ל תחת כבישת יצה"ר שהי' בשעת עבירה, וביה"כ יצה"ר אינו שולט, וז"פ בשני יצריך שצריך לעזור בשני יצרים, שתשובה צ"ל אם יש לו ב' יצרים, וזה שוב יום אחד לפני מותך, אבל ביום מותו אין תשובתו שלימה, וזה אל תאמן בעצמך עד יום מותך, אבל ביום מותו אין לו יצה"ר, ומשום זה הרבנים דורשים בשבת תשובה ולא ביום כפור כי אז אין לו יצה"ר

והרמב"ם פ"ב ה"ב מתשובה, עד שיעיד עליו יודע תעלומות כו', החידושי הרי"מ ז"ל אמר שזה ע"פ הלכה, דפסק הר"מ בהל' תשובה פ"ב ה"ד וכ"ה בר"ה (ט"ז:) דתשובה מהני מכא שינוי מעשה, ע"ש ברש"י שינה מעשה שב מרעתו, והנה צריך להיות שינוי מעשה שאינו חוזר לברייתו, לכך א"ש פסק הר"מ, אבל באמת מדרבנן מהני אף שאינו חוזר לברייתו מטעם תקנות השבים עי' גיטין (נ"ה.), וכאן ג"כ הוי תקנות השבים, דלהר"מ יקשה לעשות תשובה, ולכך מהני אף שינוי החוזר, ועפרד"י בראשית (דף ל"ט ומ'.) ובפרשת אחרי (ט"ז ל')

יומא (פ"ה:) אחטא ואשוב ב"פ ל"מ, והפשט תשובה הוא מ"ע וא"א לקיימה עד שלא יחטא תחלה שיהי' לו על מה לשוב, ולכן אם יחטא פ"א יוכל לומר כי חטא רק בשביל לקיים מצות תשובה, ורק בב' פעמים אזיל לי' התירוץ ולכן אין מספיקין בידו לעשות תשובה, ועפרד"י וישב (דף רצ"ו. ובח"ב במלואים דף תמ"ח:), ומשל לסוחר שנתן בהקפה, ואחד העני ולא הי' לו לשלם, ובא לפני בבכי' שימחל לו, ומחל לו וקרע השטר חוב, והי' שוטה א' ששמע זאת ובא להסוחר ובכה ג"כ שיתן לו מאה זוז, והסוחר שחק לו, והלה שאלו מדוע מחלת לו, וענה בשעה שנתתי לו בהקפה הי' בטוח ועתה נתדלדל, מה ארויח אם לא אמחול לו, לא כן אתה, כן אם חטא ובוכה ועושה תשובה ימחול ה' לו, אבל השוטה שאמר אחטא ואשוב אין מספיקין, וכן הבדל בין הקורע שט"ח שנפרע במזומן, ובין שנמחל ע"י בכיה, שלהראשון יתן עוד הפעם בהקפה ולהשני לא, וז"פ וסלחת לעונינו ולחטאתינו ונחלחנו זאת לא יספיק שתסלח לנו רק ונחלתנו שמנחיל עוד אותנו, ונהי' עוד סוחרים להבא -- ושמעתי בשם הגה"ק ר"י מראדזימין ז"ל שהק', דלמה הי' יוסף צריך להסביר החטא בהסברות נמוסית הן אדוני וגו', ולא הספיק בזה שהוא חטא גדול, ורק באמת הי' לה טענות שראתה שעתידה להוליד ממנו בנים כמ"ש רש"י, ובאמת הוליד מבתה, וא"כ הוכיחה לו שזה רצון ה', ולכן הסביר לה יוסף שזה חטא נמוסי, ואי אפשר בשום אופן שדבר אשר הנו חטא מצד הנמוס והמוסר האנושי שיהי' בו רצון ה' ומצוה

ובתהלים (ק"ג י"ב) כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו פשענו, הר"מ מפרעמישלאן ז"ל אמר כמו ממזרח למערב הוא מרחק רב, רחוק שטח הארץ של כדורו, וג"כ סמוך מאד אם אתה עומד פניך למזרח יכול אתה בפסיעה א' להיות במערב כן בתשובה

ובע"ז (ד':) לא הי' דוד ראוי לאותו מעשה רק להורות תשובה, משל למלך שהי' לו אבן טוב, ונפל לארץ ונפגם ובא א' ואמר אצייר בו שם המלך ויהי' עוד יפה מבתחלה, וממקום הפגם התחיל לחרוט ולא ניכר הפגם, וזה ג"כ ממקום