פרדס יוסף ויקרא רפט

תשובה מאהבה נעשו זכיות, וא"כ צריך להביא קרבן ויש כאן קישוי תשובה, ועז"א כי ל"צ קרבן, ורק ונשלמה פרים שפתינו, ותורה בדיבור סגי, וזה במקום שבע"ת עומדין כו' דתשובה א' מתרי"ג מצות, וצדיק גמור שלא חטא אינו יכול לעשות תשובה ויחסר לו מצוה א', ועפרד"י פ' וישב (רצ"ו) ובפ' הקרבנות יה"ר כאלו הקרבתי עולה וכן בכולן, ובמנחה לא כ' יה"ר, לפי שבזמן המקדש עני מקריב מנחה, אבל כשאומר בלבד, יוכל העני ג"כ להקריב כמו העשיר ולמ"ל יה"ר כאלו הקרבתי מנחה, וז"פ ונשלמה פרים שפתינו (הושע י"ד ג') כי בשפתינו אנחנו יכולים להקריב סרים כמו העשירים

ושם ביומא (פ"ה:) אשריכם ישראל לפני "מי" אתם מטהרים, "מי" קודם שתכנסו לנ' שערי טומאה, אתם מטהרים אתכם, "ומי" מטהר אתכם אביהם שבשמים ושם גדולה תשובה שדוחה ל"ת, לכאו"ק לתוס' עירובין (ק'.) דע"י פשיעה לא דחי, והלאו בא ע"י פשיעה, וי"ל דבסוכה (נ"ב.) ז' שמות ליצה"ר ישעי' קרא מכשול, וז"ש שובה וגו' ולא עשה דהוי ע"י פשיעה, ותירוץ כי כשלת ויצרו אונסו ולא הוי פשיעה

ובנצבים (ל' י"א) לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, דהק' המפו' איך מהני תשובה, הא מקודם הי' נראה וכשחטא נדחה מקדושתו, וקיי"ל נראה ונדחה אינו חוזר ונראה, והתירוץ דבזבחים (ל"ד:) כל שבידו לתקן לא חשוב נדחה, ובידו לעשות תשובה, וז"ש כי תאמר בלבבך מה מהני לי תשובה דנראה ונדחה א"ח ונראה, ע"ז התי' לא נפלאת ממך והוי בידו, עי"ל דבעל חי חוזר ונראה, וקשה דהרי הקרבן נמי בע"ח ואפ"ה קיי"ל א"ח ונראה, וי"ל דבהמה לא הוי בע"ח דסופה לשחיטה, אבל אדם אע"ג דסופו למות יחי' בתחיית המתים, דצדיקים אין חוזרין לעפרם:

עוד הקשו למה מועיל תשובה הא מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול (כתובות י"ז.) והתירוץ שנקראו בנים ואב שמחל ע"כ מחיל (קידושין ל"ב.) וק' הא כ' מלך מוחל וסולח, וי"ל דדוקא בהוה על להבא מלך א"י למחול שנא' שום תשים עליך מלך שתהי' אימתו עליך, אבל על כבוד לשעבר יכול למחול, עמ"ש בזה הרבה בפרד"י משפטים (קפ"ט:)

ובענין תשובה מאהבה ויראה, מזקיני הגאון מלאסק ז"ל, עפמ"ש בחו"ה שער התשובה דומה לעבד הבורח מאדונו ע"ש, ויש ב' מינים בורחים ושבים, א' אם אדון המטיב עם עבדיו והם עצלים ויברחו, ובהיות להם רע ישיבו לאדוניהם וירצו להם, והב' אם מרדו, ונתפסו והוחזרו בעל כרחם. והשר הוציא משפט שלכת הא' יתנו שכרם גם על הזמן שעבר בעת ברחם, והב' יקבלו שכרם רק מעתה, כי הא' נתברר להם כי טוב הי' האדון, ולהבחנה זו באו ע"י בריחתם ולולי שברחו הי' עבודתם בהכרח לא ברצון, ומעתה יעבדו בחשק, נמצא הבריחה הי' טוב גם להאדון, אבל הב' שחזרו בע"כ והבריחה ל"ה טובה לאדון, אין מגיע להם שכר בעת שברחו, וזה תשובה מאהבה שהתבונן מה שפגם בהעבירות ומתחרט על סכלותו, ונתברר לו שכל תענוגי עוה"ז הבל וריק, והתשוקה כנשיו לעבודת ה' גדולה מגיע לו שכר גדול, דהחטא הי' סיבה לעבודה שלימה ונעשה לו כזכיות, לא כן שב מיראה אין מגיע לו שכר עבור החטא, והימים הראשונים יפלו ודי שיהי' כשגגות, וז"ש ביחזקאל (י"ח כ"ז) ובשוב רשע מרשעתו תיבת מרשעתו מיותר, וה"פ ובשוב רשע והסבה הוא מרשעתו שע"י רשעתו נתברר לו שטוב לעבוד לה', ועשה משפט וצדקה חי יחיה, ב' פעמים יחי' על הרשעה ועל משפט צדק, ועמ"ש בענין תשובה בפרד"י בראשית (דף כ"ג. ושמות י"א:)

ובע"ז (י"ז) כל הפורש ממינות מיד מת, וכ' רש"י דצריך ללחום עם יצה"ר, וא"א לגבור עליו לכן מת, וכ' בבנין אריאל, ז"ד בתשובה מיראה שנעשה שוגג ונשאר בו רושם החטא עוד יצרו מתגבר עליו, וה' יחוס עליו שלא ישוב לקיאו, אבל מאהבה יכול לחיות, וז"פ בנצבים (ל' ו') ומל ה"א כו' לאהבה, היינו תשובה מאהבה וממילא תהי' אתה וזרעך ותשאר בחיים, ועתש"ו מים חיים אה"ע סי' ע"ה - והובא משל דאצל גבירים יש על השלחן פעמון עלעקטרי וכשיצלצל יביא המשרת אוכל, פ"א ראה אחד זה, ועשה גם הוא פעמון בביתו, וכשבא עת האוכל התחיל לצלצל בלי הרף, ואשתו אמרה הכי משוגע אתה ויען כי ראה כן אצל גביר פלוני כשיצלצל יביאו אוכל, ושחקה עליו, שוטה! כשמכינים מקודם מאכל יפעל הפעמון להזכיר שיביאו מאכל, אבל אתה לא הכינות מאומה, כן הבקשות זכרנו לחיים וכו' המה כמו הצלצל להזכיר כביכול, כי יתן מלחמם אשר הכינו כל השנה במעשים טובים אבל לא למי שלא הכין כלום - וגם זאת לא