פרדס יוסף ויקרא רפח

חיבה ואהבה, וירא להגיד עונות שיהי' מהם זכיות

ובתשא (ל"ג י"ט) וחנותי את אשר אחון ורחמתי א"א ארחם, אם א' עושה לחבירו רעה ומבקש מחילה מוחל לו, אך אם ידע כי יעשה עוד עול הזה בודאי לא ימחול לו, אבל השי"ת לא כן, וזה וחנותי א"א אחון, אף שאהי' נצרך לחון עוד הפעם - ובב"ק (כ"ג:) ארס נחש בין שניו עומד, דאין נחש ממית רק החטא, ושטן הוא מלאך המות וכשתקח מנחש ח' נשאר שן, וכן משטן ט' נשאר שן, ואותיות ח"ט בין השני ש', וזה ארס נחש שהם אותיות ח"ט בין שיניו עומד והוא חטא

ישעי' (א' ד') "הוי גוי חוטא", ואמר הקדושת לוי ז"ל שהי' מליץ של ישראל, המטהרים את עצמם מכל חטא, "עם כבד העון" שכבד להם לעשות עון, "זרע מרעים" מרעים אהובים, אברהם יצחק ויעקב, בנים משחיתים, משחיתים גופם לעשות רצון יוצרם, עזבו את ה' נאצו קדוש ישראל, אם לפעמים יעזבו ה' "נזיר אחור" תיכף נזיר אחור ויעשו תשובה - גם אמר למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך, ועבדים נאמנים למלכם יש להם הצדקה לדרוש דין וחשבון מאת מלכם, וטענות שלנו כך הוא: רבש"ע אנחנו מניחים תפילין, וכן אתה, בתפילין שלנו כ' שמע ישראל ה"א ה' אחד (ואתחנן ו' ד'), ובתפילין שלך ומי כמוך ישראל גוי אחד בארץ (ש"ב ז' כ"ג), אם אצלינו נופלין תפילין לארץ, מגביהים אותם ומנשקין ויושבים בתענית לפייסך על שלא נזהרנו בהם, ותפילין שלך מושלכים זמן רב, ומונחים בתהום, ואתה יושב ושותק בעת שבידך לשמוע לקולנו

וגם אמר ומפני חטאנו גלינו מארצינו, דב' שנים קודם הזמן נחרב הבית מקדש ונתגרשנו, (ונושנתם ערש"י ואתחנן ד' כ"ה) וז"ש ומפני חטאנו גלינו מארצנו, עוד קודם החטא, קודם שנתמלאה הסאה, וכמו שהגלית לנו קודם הזמן, כן תפדנו קודם הזמן וקודם שנעשים תשובה

יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, "טובה" יכול להיות גם על דבר רע ח"ו דכשם שמברכין על הטוב מברכים על הרע (ברכות מ"ח:), וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס':) לכן מתפללים "ומתוקה"

כתבנו בספר פרנסה וכלכלה, שלא נהי' טרודים כל כך, עד שלא נוכל ללמוד בספר, וגם להיפך שלא נהי' רק בספר, מחמת שלא יהי' פרנסה ח"ו

ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח, וקשה מה שמברכים ברכה מקודם, ומנא ידעינן שלא יהי' ברכה לבטלה, ורק כמו ילד חכם כשרואה פירות על השלחן מברך ברכה, ואב לא ירצה שיברך ברכה לבטלה ומוכרח ליתן לו הפירות, כן הכא

זכרינו לחיים כו' למענך אלקים חיים, מה שאנו מבקשים, אין מבקשים למענינו למען נתענג בתענוגי חיים, רק כוונתינו אך למענו ית' שנוכל לעשות רצונו ולעבדו בלב שלם אם יהי' לנו כל טוב, (בינה לעתים דרוש י"ג, ועי' ברכת אהרן מאמר קכ"ג) - הא דמכים על חטא ביד, דהיא כותבת החטאים כמ"ש והיד כותבת (אבות פ"ג מט"ז), והדין יד העדים תהי' בו בראשונה (דברים י"ז ז')

מקודם אמרו שקר בבהכ"נ על חטא, כי לא חטאו, ובחוץ אמרו אמת, הן הי' הן, ולאו הי' לאו, ועכשיו להיפך, וז"ש מי שיש לו בית הכנסת ואינו נכנס לתוכו להתפלל, ורק לשיח, ועי' פרד"י ח"א (דף ק"כ:) באריכות

אם ישוב מיד תקבלו (יוצר ר"ה) הרה"צ ר"י מווארקי ז"ל אמר כל דבר יש לו זמן מיוחד (סעזאן) ואז אפי' סחורה גרוע יש לו קונים, לא כן בשאר זמן יבחור רק מן המובחר, כן בימי הנוראים זמן וסעזאן לתשובה, ואין מקפידין אז כל כך אבל - אנחנו ואבותינו חטאנו, וקשה אדרבה הי' לנו להזכיר זכות אבות, ורק א"ש להשל"ה, בפ' בחקתי (כ"ו מ"ב) וזכרתי את בריתי יעקב, זה מן התוכחה, ילד מאבות טובים ישיג בחדר הכאות למה לא ילמוד מאבותיו, ומזכירים חטאת אבותינו ואין עלינו חוב כל כך, וע"ש בפרד"י בחקתי, ובפ' לך (ע"ב:, וירא ק"ל.)

ובעניני תשובה אעלה מה שראיתי בספרים שונים עם הוספות הרבה ממני בעזה"י

הושע (י"ד ג') ונשלמה פרים שפתינו, בתוספתא פ"ג דפאה חסיד א' שכח עומר בתוך שדהו אמר לבנו להקריב עבורו שלמים, ושאל למה, וא"ל כל מצות מדעתו, אבל שכחה שלא מדעת ע"ש, ועמ"ש בפ' ויקרא (דף ל"ה.), נשמע דמצוה שאי אפשר לעשות בבחירה ראוי להביא קרבן, וכן במצות תשובה שזדונות נעשו כזכיות, שא"א לבוא ע"י בחירה ורצון, שהאומר אחטא ואשוב ל"מ תשובה ביומא (פ"ה:) דרק אם חטא ועשה