פרדס יוסף ויקרא רנד

ולפמ"ש במד' איכה פ"ב דקשה סילוקן של צדיקים יותר מחורבן בהמ"ק. ואם הותר שרט בחורבן בהמ"ק הותר גם בסלוקן של צדיקים

כט) אל תחלל ערש"י ויבמות (ל"ז:) ומלאה הארץ זמה הרי שבא על נשים הרבה נמצא נושא בתו ונמלאו כל העולם ממזרים. ובתורת משה כ' שמכאן למד הרמב"ם דספק מה"ת מותר דאל"כ לא משכחת לה ומלאה הארץ זמה, הא צריך הוא לבדוק. וכן מבואר להדי' בלשון הר"מ פט"ו הכ"ט מא"ב. ומכאן למד דשתוקי מותר ולא כמ"ש דהר"מ יליף מממזר ודאי הוא דלא יבא. ועי' ס' המצות שורש ה' ברמב"ן שם ובמרגניתא טבא שם אריכות בכאן ובסה"מ בל"ת שנ"ה. ור"מ פ"ב הי"ז מנערה. ובס' יראים סי' ר"ו ובס' סביב ליראיו שם. ובגרש כרמל. ותורה תמימה אות רכ"ו

ל) את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו. ע"ס גן רוה. וכתבתי בזה הרבה בפרד"י ריש ויקהל (דף שנ"ג:). ועי' במנ"ח מ' רנ"ד וברש"י לא יכנס במקלו. וצ"ב כי האי קרא כ' ג"כ בסוף בהר (כ"ו ב'). ושמעתי דילפי' מיני' לענין הך דזבחים (ס"ג.) שאם הקיפו גוים העזרה מותרים כהנים לאכול קדשים בהיכל וכו'. וס"ד דאפי' גם בלא הכרח הגוים נמי מותרין לאכול בהיכל ת"ל מקדשי תיראו דאסור. דאין אדם אוכל במקום רבו דהוי זילותא

לא) אובות וידעונים עמנ"ח מ' רנ"ה ורנ"ו בזה, ועמ"ש הרבה בפ' שופטים (י"ח י"א). ה' יזכני להוציא לאורה. ועי' לעיל בפסוק כ"ו ומענין ידעוני עי' באריכות בס' טוב עין על ירושלמי יבמות (דף נ"ט.) - וגם בס' מנחת סולת על החינוך מצוה ס"ב ע"ש ותמצא חדשות ומהאריכות לא העתקתי. ומענין ידעוני עמ"ש בפרד"י וארא (נ"ה:) ובמדרש תלפיות כ' הטעם שברא ה' חיה הזאת מן הארץ גם פרצוף דומה לפני אדם. כדי לבטל דעת הכופרים בבריאת אדה"ר מן האדמה. ועי' ס' אהבת יהונתן ומלואים לס' בראשית בסוף שמות (ל' י"ד). ועי' בכלאים פ"ח מ"ה. ורע"ב סנהד' פ"ז מ"ז. והיא באיוב (ה' כ"ג). ובפי' משניות לר"מ סנהד' שם כ' שהוא מין עוף. וכ"כ בהל' ע"ז פ"ו ה"א שהוא עוף הגדיל באילן ועתי"ט כריתות פ"א מ"ב ויו"ד סי' פ"ד סט"ו וזהר שמות (ט"ו:). ושפת אמת וירא תר"נ וכתב לי הגאבד"ק גאלין נ"י שאדמו"ר מגור שליט"א כתב לו שיוכל להיות שהוא טעות. כי גם אם הוא חיה שפיר הוי ממוצע

לא) אל תבקשו כ' בתוס' ברכה שאינו מענין רצון כמו ובקשתם גם כהונה (קרח ט"ז י'). או לא בקשה דבר. (אסתר ב' ט"ו). רק מענין דרישה וחיפוש כמו בקשתיהו ולא מצאתי' (שה"ש ה' ו'). ובקשתם ולא תמצא (הושע ב' ט') והבאור. דבש"א (כ"ח ה') ויאמר שאול בקשו לי אשה בעלת אוב ואדרשה בה. וז"פ אל תבקשו אפי' בשעת סכנת מלחמה או שאר סכנה

ובת"כ שאינם באים אא"כ הפנה דעתו להם ונטמא בהם. וכמ"ש ביומא (ל"ט.). אדם מטמא עצמו למטה מטמאין אותו מלמעלה, ובתפארת ישראל סנהד' פ"ז מ"ז הביא בשם מהר"י חאגיז, דעתה באחרית הימים דראו כל בשר כי אין עוד מלבדו. ואור הבקיע בא. והטומאה כלול תחלוף ונתבטלו כחות הטומאה. ואין גם אחד כח בידו לקסם ולכשף. והאמונה באלה תקונן כעת רק במוחי השוטים והתינוקת. ועי' בתו"ת, ועל יסוד זה החליט בנחלת שבעה סי' ט"ו להתיר להמון העם השואלים למכשפים ע"ד גניבה וחולה וכדומה. אחרי כי עתה אין כישוף בעולם והכל הבל ולהמון עם יש בזה קורת רוח

לב) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן עמנ"ח מ' רנ"ז. ובזה"ק (דף פ"ז:) מנו הקב"ה לבר נש לאהדרא בתיובתא בבחרותו קודם דמזדקן בו היצה"ר – כל ח"ח שאינו עומד בפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים. בקידושין (ל"ג.). החת"ס ז"ל אמר שהוא מדה כנגד מדה. כשאינו עומד בפני רבו. לא יאריך ימיו ולא יזכה שיעמודו בפניו. מפני שיבה תקום. ועי' נח"ק מ"ש בזה

ובכתב סופר מצוה לעמוד מפני שיבה ע"ה. ומצוה לעמוד מפני זקן שקנה חכמה. ואם שניהם יתאחדו באיש א' שזקן וגם קנה חכמה. אינו ניכר אם מכבדו מפני שבא בימים או מפני התורה. וצריך לעשות לו יתירת הכבוד להידור ביותר. וז"פ מפני שיבה תקום. ואם הוא זקן שקנה חכמה ג"כ "והדרת". צריך לעשות לו שיהי' ניכר שמכבדו מפני התורה. ומענין כיבוד עי' אריכות בשד"ח מערכת כ' כלל קנ"ז

ובתוספת ברכה כ' בקידושין (ל"ג:) זקן זה שקנה חכמה דריש נוטריקן "זה קנה". ואע"פ שיש רק מלים זה קנה. אך אי' בנדרים (מ"א.) דעת קנית הכל קנית. וכאן שכ' סתם זה קנה מתבאר שקנה חכמה. ויחש זקן לחכמה ע"פ איוב (ל"ב ז') ורוב שנים יודיעו חכמה. ושם (י"ב י"ב) בישישים חכמה. ות"ח כ"ז שמזקינים דעתם