פרדס יוסף ויקרא רלד

שם) לא תלין פעולת שכיר עד בקר, יש הבדל בין שכר ובין פעולה, בשם פעולה ישקיף על פרטי המלאכות אשר פעל ועשה, ובשם שכר ישקיף על הריוח לבד, האומן יקבל בעד הפעולה, והשכיר כפי שכר הקצוב, ויש עוד הבדל, שהשכיר מיוחס רק אל מי ששכרוהו לא אל מה שפעל ע"י אמצעי, והפעולה תתייחס גם במה שפעל ע"י אמצעי, תוה"מ ואילת השחר סי' תקי"ט – וגם הבדל בין עמו עמך, דמורה שיווי גמורה ששניהם שווים במעלה, כמו וחי אחיך עמך ששניהם שווים, אבל אתו אתך, אחד טפל לחבירו כמו וילך אתו לוט (לך י"ב ד'), אברהם עיקר ולוט טפל, תוה"מ ואיה"ש סי' תקע"ט

בר"מ פי"א ה"א משכירות, מ"ע ליתן ש"ש בזמנו ואם איחר בל"ת ואין לוקין שהרי חייב לשלם, והק' עליו תיפק לי' דהוי לאו שאין בו מעשה, ותי' דמשכחת מעשה שנטל החפץ מאומן ולא רצה לשלם לו, ושקעה עליו חמה דהוי מעשה, אמנם לחינוך מצוה מ' שמ"ה שמ"ו שמ"ז ועוד, דכל לאו שאפשר בלי מעשה אע"פ שנעשה מעשה אין לוקין הדק"ל, אבל המל"מ פ"ד ה"ו ממלוה כ'. שהה"מ ספי"ג משכירות ס"ל להיפך דכל שאפשר במעשה אפי' לא עשה מעשה לוקה, וענובי"ת או"ח סי' ע"ו וצ"א מזה, וביו"ד סי' ע"ז בהג"ה מבנו ז"ל – ובקצה"ח סי' ע"ב סקכ"ג אם נתן להשכיר משכון אף דהחזיר לו, כיון שכבר קנה המשכון נגד שכרו אינו עובר בעה"ב בלא תלין - ובחינוך מ' ר"ל כ' דאין לוקין בלאו דלא תלין דניתן להשבון וע"ש במנ"ח, ובס' מספר צבאים כ' דבב' לאווי לקי אפי' הם לאו שאב"מ, ועתוס' ב"מ (ס"א.) דאי מוקמי אכובש ש"ש לקי, ובמהרש"א דל"ה ניתק דהוי בב' לשונות ע"ש, וק' דסו"ס הוי לאו שאב"מ, ולפמ"ש א"ש דבב' לאווי לקי אף באין בהם מעשה

ובמנ"ח אות ז' אם כלתה שכירות בשבת א"ע, אף שהאיסור רק מדרבנן, דאדעתא דהכי שכר שלא יקח בשבת וכמו אין לו, ועי' ס' זבחי שלמים לר"מ גלנטו פ' תצא בשם האר"י ז"ל רמז "ביומו תתן שכרו" ר"ת שבת, והעלה אף שלא עבר בלאו עובר בעשה ביומו תתן שכרו, ועי' יאיר אוזן אזולאי ערך ש' אות כ"א שכ"כ – ובב"מ (ק"י:) האומר לחבירו שכור לי פועלים שניהם אינם עוברים בבל תלין וכו', וק' דהא שליח של אדם כמותו, ובאמת בגמ' לא זכר שעשאו שליח רק האומר לחבירו צא ושכור לי פועלים. אבל צ"ע דשליחות ל"צ קנין ועדים, רק באמירה בעלמא, וכר"מ פ"ה הי"א ממכירה, ובריטב"א תירץ דשמא לא אמרי' כן לחובתו עכ"ל, וצ"ע דאטו כשעושה שליח בפירוש לחובתו ל"מ, ובתוס' רי"ד שם כ' דלא אמרי' שליח כמותו דלא סמכא דעתייהו דפועלים שישלם להם בזמנו, ועי' בזה במאסף עמק הלכה שנה ג' חוב' ד' סי' נ"ה. מהגר"מ זעמבא שליט"א

בטוש"ע חו"מ סי' של"ט ס"א הביא דעת רמ"ה דעל שכר קרקע אינו עובר, ובסמ"ג לאווין כ' דעובר ובת"כ כאן כ' ג"כ דעובר, ועמנ"ח אות א' שתמה איך יחלוק רמ"ה על ת"כ אם אין בש"ס דילן להיפך, ובקצה"ח סק"א כ' דבית שהוא תלוש ולבסוף חברו הוי כתלוש לענין זה, ובבעה"ת כאן הביא ג"כ ת"כ, ועי' בשער המשפט סי' של"ט, וחידש שלא הביאו ת"כ שכ' בפירוש שמשהה שכר דירה עובר בלא תלין, ועי' ס' סביב ליראיו סי' רנ"ה

ובשואל ומשיב תנינא ח"ג סי' מ"ב נסתפק, א' נתן לחיט בגד לעשות עבור החיט בעצמו במתנה, והבטיחו שיתן לו שכר מלאכה אי עובר בבל תלין, וכ' דא"ע דכ' לא תלין ופרש"י ל' נקבה מוסב על הפעולה, ולמה כ' ל"ת פעולת שכיר, והול"ל ל"ת שכר שכיר, ובראב"ע כ' פעולת כמו שכירות וכן ופעולתו לפניו (ישעי' מ' י'), וברד"ק כ' וחסרון שכר מפעולתו, ונ' דתורה הקפידה על גוף הפעולה שעשה לו ומגיע לו שכר, והוא מלין פעולתו שכל זמן שאינו נותן לו שכרו הרי עושק לו הפעולה, וא"כ אם גוף הפעולה משל החיט רק שעושק שכרו לא הקפידה התורה ע"ש עוד

ובשו"מ שתיתאה סי' א' הביא הא דשכר קרקע א"ע, ובב"ח ושטמ"ק בשם הרא"ש דרק בהמה וכלים שעושים בהם מלאכה דומי' דשכיר, וביראים מ' רס"ג מביא ג"כ ת"כ ועי' ירושלמי פ' המקבל הי"א, בארצך לרבות בהמה ועבדים בשעריך לרבות מטלטלין, הרי דעבדים דאיתקשו לקרקעות ושייך ב"ת, ובפירוש אמרו בשעריך לרבות מטלטלין משמע דעד כאן בקרקע מיירי, וע"ש אי יכול להתנות תנאי שלא יעבור בב"ת – ובירחון דגל התורה שנה ב' סי' ל"ב נסתפק בשכר עכו"ם למלאכה ותוך ימי השכירות נתגייר אם עובר בב"ת דבשעה ששכרו הי' עכו"ם, או דאזלי' בתר שעת תשלומין, וכן אם בשעה שתובעו לא הי' לו מעות ואח"כ נזדמנו לו מעות מי אמרי' כיון