פרדס יוסף ויקרא רכה

פרשת קדושים

ב) דבר אל כל עדת בנ"י. רש"י מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, הקדושה נוכל לזכות אם מבטל עצמו לכלל ישראל והוא אחד עמהם, כשיש "הקהל" יוכל להיות קדושים תהי', אם הוא "כל עדת" כשהעדה כולה כאיש אחד יוכל להיות קדושים אני. ועי' תורת משה, ושפת אמת ש' תרל"א, תרמ"ג ותרמ"ט – וגם התורה תובע מאדם לא לברוח מאנשים ולהיות בדד, רק להיות בין אנשים ולהיות "בהקהל" ואעפ"כ להתנהג בקדושה, ועי' במאור ושמש כאן, ופרד"י ח"ב (דף מ"ב. ורנ"ט.) - ובשבת (י"ד:) בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה ב"ק ואמרה, בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני (משלי כ"ג ט"ו), והרבי מקאצק ז"ל פי' להיות מעורב עם העולם "עירובין", ואעפ"כ יהי' הידים לקוחין מהעולם "נט"י" – וגם לא לבד בביתו יהי' קדוש, ובחוץ יתבייש עם יהדות, כמו שהמשכילים יאמרו "היה יהודי באהלך ואדם בצאתך", לא! רק "בהקהל" גם בחוצות, בין אנשים מכיריו ושלא מכיריו, לא תתבייש עם יהודית - ואף שבין ישראל יש יחידים ממדרגה נמוכה, אבל כל עם ישראל בכללות נראה גדולתם ומדרגתם הגדולה, שהוא מוסגר בין העמים, ובהשקפה לכלל ישראל, יאבדו בהם היחידים הגרועים עם מעלותיהם הפחותים, קדושים תהי', ישראל עם קדוש, אם תביט עליהם בכללות, בהקהל, ועמ"ש בתזריע (י"ג ב'), וקדושים (י"ט ט"ו), וע"ע מהרש"א עה"ת

ובאור יקרות כ' דבריש אמור. אמור ואמרת להזהיר גדולים על קטנים, וכ' ברא"ם מדכ' לשון אמירה, דבפעם הראשון קשה להבין, והי' לכתוב דבר ל' קשה, ואמירה היא רכה. אלא מוכח להזהיר כו', ובעירובין (נ"ד:) כיצד סדר לימוד, משה למד מפי הגבורה כו' נמצא אהרן למד ד' פעמים, בניו ג'. זקנים ב', וישראל א', א"כ בישראל לא הי' אמירה, דשמעו רק פעם א' וקשה להבין ושייך דיבור, ולמה כ' כאן ואמרת לכך פי' בהקהל, פי' שהיו כולם בכינופיא אחת אהרן ובניו וזקנים וישראל, ועתו"ס מגילה (ל"א:) דמשו"ה הי' צ"ל פרשה ד' פעמים, והכא היו כולם כאחד והי' צ"ל ד' פעמים בפני כולם, ושייך ל' אמירה ואמרת אליהם, וע"ע בכתנות אור ועולת חודש דרוש י' סיון

שם) קדושים תהיו כי קדוש אני ה"א, הרה"צ רח"ה מאלכסנדר ז"ל אמר, בן שיש לו אב עשיר חומרים שאין לו לדאוג על פרנסה, אביו יתן לו וז"ש קדושים תהיו. תוכלו להיות קדושים וגו', יש לי רב קדושה לכם לחלוק ובס' מאירות עינים, כ' עפמ"ש האר"י ז"ל דכל איש מישראל בהכרח צ"ל קדוש ולקיים כל תרי"ג מצות, וע"י גלגולים נתקן הכל. אמנם מצות כיבוד אב ואם צריך לקיים מיד בכל יכולתו. דזה א"א לתקן ע"י גלגול דשמא אבותיו צדיקים ולא יבואו בגלגול, וזש"ה קדושים תהיו, ר"ל קדושים בע"כ תהיו. שאם לא תקיימו כל המצות בגלגול ראשון תבואו עוד הפעם בגלגול כל זמן שלא תתקנו הכל, אך זאת אומר לכם שאיש אמו ואביו תיראו מיד, כי מי יודע אם יתגלגלו עוד הפעם, ועי' פרד"י ויחי (שמ"ה., וח"ב במלואים תנ"ז:), וקובץ דרושים חוברת ד' סי' כ', והבאר ש"ז סי' ב'

ובס' לשון הזהב שבת (פ"ו.) תד"ה ישראל קדושים, באו לפרש שמשמע שהוא קדושת גדר איזה מצוה או גדר עריות כרש"י קדושים. וא"כ ק' הא קודם מ"ת עדיין לא נצטוו על גוף מצוה מכש"כ על קדושת מצוה, לכך כ' שאין הטעם אלא משום בוזה דרכיו, ובזה אין חילוק בין קודם מ"ת או אח"כ, ועוד ראי' שהרי קראן קדושים אף קודם מ"ת, וא"כ שמרו כבר מילי דקדושה עכ"ל

הר"מ מפרעמישלאן ז"ל אמר, באדם יש ג' שותפים וז"ש קדושים תהיו, שאתם בעצמכם קדושים לקדש עצמכם, כי קדוש אני, פי' אף שחלקי קדוש, אך איש אביו ואמו תיראו, מחלק אב ואם צריך כל אחד לפחוד

ובס' חכמת שלמה מהרש"ק יו"ד סי' ר"מ, המשך קדושים לכיבוד או"א, דביו"ד שם סי"ח דגם ממזר חייב בכבוד אביו, וברש"י קדושים תהיו פרושים מעריות, ושמא תאמר דא"כ שאני מזהירכם על העריות, אם בא אחד על העריות והוליד בן אינו מחויב לכבדו כיון שנולד בעבירה. לז"א דמ"מ איש או"א תיראו, יהי' איזו אב שיהי' חייב לכבדו, ומזה הסמיכות יצא להם, שגם ממזר חייב בכבוד אביו

והובא מעשה שהתפארת שלמה ז"ל בא לחו"ל, והי' באכסני' ואמרו לו איזה חופשים שיאמר להם תורה, והי' אז בסדרה קדושים, והבין שירצו להתלוצץ ממנו, וא"ל כי קדושים תהיו אני ה' וגו', למה כ' ג' פעמים אני ה', רק דמדבר נגד ג' מפלגות, "צדיקים בינונים ורשעים" ומי שאומר ד"ת ודרשה בצבור, ר"ת צדיקים בינונים ורשעים, צ"ל נגד רוחו של כאו"א, תחלת נגד צדיקים, קדושים תהיו שיקדשו עצמם במותר להם, וגמר הדרוש אני ה', ואח"כ אמר נגד בינונים, כיבוד או"א ושמירת שבת, וסיים אני ה', ונגד רשעים