פרדס יוסף ויקרא ריד

קודם יאשיהו, כגון שהלך משיח למקום אחר ונשבה שם שממנין אחר תחתי' ואין מושחין אותו דאין מושחין ב' כ"ג בדור אחד, ואם אירע פסול בשני זמנין אחר עד שיעבור פסולו, ואם חזר השני למקומו הוי השלישי כהן שעבר, ונמצא כל השלשה בזמן אחד ע"ש ובס' הדרוש ועיון הק' האיך משכחת ילך למקום אחר הא כ"ג לא הי' יוצא לעולם מירושלים וכרמב"ם פ"ה ה"ז מכלי מקדש, וצ"ל דהריטב"א לא ס"ל כן ובאמת לא כתבו הנו"כ מקור לרמב"ם - ועמנ"ח מ' קל"ו שכ' דהא דל"ה יוצא מירושלים מפאת שהקריב בכל יום קרבן מנחת חביתין, ולפמ"ש בסוכה (מ"ז.) ובתד"ה לינה, דכל המביא קרבן אפי' עצים הי' טעון לינה, וכ"כ הר"מ פ"ג הי"ד מבכורים, ועשו"ת בית יצחק אה"ע ח"א סי' קמ"ג אות ד' דלצורך גדול הי' יוצא, וכ"מ ביומא (ס"ט.) שמעון הצדיק הי' יוצא לקראת אלכסנדר מוקדון ע"ש, ועשו"ת אבני חפץ סי' ס"ט, ועפנ"י יומא (ה'.) וכל"ח כאן בת"כ ורמב"ן

וע"ע בחמדת ישראל ח"א דף ס' שהביא שו"ת רמ"ע מפאנו סי' ק"ב שאלה ו', דמשכח"ל ביחד משיח ומרובה בנתרבה ביה"כ שאין משיחתו בשה"מ דוחה שבת ויו"ט ע"ש, ותמוה דאיזה איסור תורה יש בזה, דנימא דאינו דוחה שבת ויו"ט, ואי שבות דמתקן גברא הא אין שבות במקדש, ובפרט דאין משיחה מעכב, ויוכל להיות כ"ג גם במרובה, וצ"ל שרמ"ע סובר כהחת"ס יו"ד סי' ה', דהא שכ' תוס' כ"ג מתמנה ומסתלק בפה רק בנתרבה בבגדים, אבל משיח א"י להסתלק מקדושתו לעולם, וא"כ עי"ז שמושחין הוי תיקון גברא והוי דאורייתא, ואינו דוחה שבת ויו"ט, ועי' תוס' ישינים יומא (י"ב.) ד"ה כמה דבבית הראשון הי' מושחין ביה"כ, ועי' יע"ד ח"ב דרשות אה"ו דרוש י"א פלוג' דתנאי אי כ"ג יכול להסתלק מדין כ"ג שעליו עש"ה, ועי' בלקוטי שפת אמת

ובס' פתחי שערים בשו"ת סי' מ"ו הביא ג"כ רמ"ע מפאנו דאסור למשוח בשבת, וכ' הטעם דגזרו כמו בהזאה, ובשעה"מ ה' שופר כ' בשם הר"ן אמאי גזרו בהזאה הא לא טרידי כמו תק"ש ולולב ומגילה עש"ה, ותירוצו ל"ש במשיחה, ומיהו קשה כיון דמה"ת אפשר למשחו א"כ מעכב המשיחה פעם א', וצ"ל כיון דמשיחה כהזאה משום מתקן או שמא יעבירנו הוי כמו דנגנז שה"מ, וכיוצא בזה אי' בביצה (כ'.) וע"ע ברמב"ן כאן בשיח יצחק דקמ"ג. בתוס' ד"ה נתערבה

שם) בנו קודם עמ"ש הרבה בעניני בנו קודם בפרד"י תצוה (דף ש"א.)

לג) בראב"ע עמם הלוים כי הם לא יקראו הכהנים רק כל כהן הוא לוי ואין כל לון כהן, בחולין (קל"א:) פלוגתא אי לוים מקרי עם, ועתו"ס שבועות (י"ד.) ד"ה כולן, ומ"ש א"ע דלוים לא איקרי כהנים זה אמת ועש"ך יו"ד סי' ס"א סקי"ב דנהי דהוי ספק אי לוים איקרי עם אבל פשיטא דלאו כהנים איקרי ע"ש, ועי' בס' עבודת הלוים על מס' שבועות

לד) לכפר באו"ח סי' תר"ד ס"ד בערב יו"כ יש לטבול, וברמ"א כ' רק פעם א', ובטו"ז סק"ה ג' פעמים, ובמחצת השקל בשם של"ה י"ד פעמים, וי"א ל"ט, ובס' הדוה"ע הק' מר"מ פ"א ה"ט ממקואות דהטובל פעמים ה"ז מגונה, וע"ש בכ"מ שנראה שטובל להקר, וי"ל דרק כשעלה ממקוה וחוזר וטובל, אבל כל שלא עלה והוא במים רשאי לטבול הרבה פעמים, ומזה יהי' ראי' לכ"מ פ"ו הט"ז מאבות הטומאה שאין נטהר אלא בעליותו ממים ולא בעודו בתוך המקוה ע"ש, ושפיר כל עוד שהוא במים נחשב כטבילה אחת אפי' כשטובל הרבה פעמים, ועמ"ש בזה בפ' מצורע (י"ד ח')

והנה שיעור מקוה מ' סאה תתק"ס לוגין שיעור ביטול בריה, עי' ירושלמי תרומות פ"ו ה"ה, והטעם דרביעית דם הוי דם הנפש, וד' מיני דמים הם בכריתות (כ"ב.), א"כ כל דם האדם לוג וצריך ביטול בתתק"ס לוגין, ועשו"ת חת"ס יו"ד סי' ר"ט רמז לשיעור טהרת מקוה ביחס לגופו של אדם שיתבטל חד בתרי ע"ש

יז. ג) איש איש, בתיב"ע גבר טלי או גבר סיב עמש"ל במצורע (ט"ו ב'), וכאן י"ל אף שקטן אינו בר עונשין, אך כשיגדל ולא יעשה תשובה חל עלי' עונש אף שלא שחט אז בחוץ, ועשו"ת חת"ס אה"ע סי' קע"ב, ובית מאיר סי' קע"ח ס"ג, וחלקת יואב קמא סי' א', ובפרד"י וישב (רע"ז:), ובח"ב בהערות (תמ"ו:) מ"ש בזה הרבה, וע"ע בשו"ת דברי ישכר או"ח סי' י"ג וע"ג, ובס' אהבת יהונתן על תיב"ע כאן ובמלואים (דף קל"א:) הרבה מזה מהגאבד"ק גאלין נ"י - ובשפתי צדיק אות כ"א הביא דבס' מגיד מישרים מהב"י, שבשמים מענשים יותר לאדם שהוא יותר ממ' שנים וכבר הגיע לבינה, ויכול לשמור עצמו מעבירה, לכך הו"א שמענשים