פרדס יוסף ויקרא ריג

יום חוזר ונראה לא הוי דיחוי כמ"ש תוס' יומא (ס"ד.) ד"ה התם, ולגבי הקב"ה אלף שנה כיום אחד, וז"פ ותאמר שובו בני אדם, וכ"ת איך מועיל תשובה כנ"ל ומתרץ כי אלף שנה בעיניך כיום אתמול, ובאותו יום נראה, וז"ש אשריכם ישראל מי מטהר אתכם אביכם שבשמים, ודן אתכם לפי שמיה ולא לדין הארץ, ועמ"ש בפ' אמור (כ"ג כ"ד)

ובשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סי' קס"ח העיר מדוע לא תיקנו ברכה על התשובה דהוי מ"ע ע"ש, ובס' ברכת אהרן מאמר ש"ח כ' כיון שאין המצוה כולה ביד העושה וא"א לה להגמר רק אם הקב"ה מקבל התשובה, ועל מצוה שאין קיומה כולו ביד העושה אין מברכין, וכמ"ש הרשב"א בתשו' סי' י"ח והובא בתומים וקצה"ח ר"ס צ"ז דה"ט שאין מברכין על צדקה שא"א לעשות המצוה רק ע"י צירוף אדם אחר ע"ש, ובמח"כ אין דומה דשם דילמא לא ירצה לקבל הצדקה, אבל אם יעשה תשובה בכל לבו, בטח יקבל ה' תשובתו וכמ"ש אם ישוב מיד תקבלו (ועפרד"י משפטים דף רמ"ד. בזה הרבה), וע"ש די"ל דאין מברכין על מ"ע הבאה ע"י עבירה, ומטעם זה אין מברכין על לאו הניתק לעשה, כגון השבת רבית והשבת גזילה וכדומה שקיום המצוה בא ע"י עבירה, וכמ"ש הרשב"א שם ואבודרהם בברכות והמצות שער ג' וג"כ בתשובה י"ל כן, (ועי' בתוספות יוה"כ יומא פ"ו בהא דתשובה דוחה ל"ת, ותמהו מה רבותא והא תשובה מ"ע וכל מ"ע דוחה לל"ת, ורק רבותא אף שהדחי' באה ע"י פשיעה ואין עדל"ת כתוס' עירובין (ק'.) מ"מ בתשובה דוחה), וי"ל עוד דעיקר תשובה הוא בלב שמתחרט על חטאיו ומקבל שלא ישיב לכסלה עוד, ועי' קידושין (מ"ט:) ע"מ שאני צדיק אפי' רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו, ועל דברים שבלב אין מברכין כב"י או"ח סי' תל"ב, דה"ט שתקנו לברך על בדיקת חמץ שהוא מדבריהם ולא תקנו לברך על הביטול שהוא מה"ת, משום דביטול הוא בלב ואין מברכין על דברים שבלב ע"ש

ל) לטהר אתכם, טהרה ג"כ צחצוחות, וכעצם השמים לטוהר (שמות כ"ד י'), השבת מטהרו (תהלים פ"ט מ"ה), ואמרה תורה כשה' יכפר על חטאים יהי' מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, ויהי' מהם מצות, דתשובה מאהבה זדונות נעשו זכיות, יומא (פ"ו.) וע' בהכתב והקבלה

לא) שבת שבתון היא לכם, אף דיו"כ קל משבת דבכרת ולא בסקילה, אבל כפל לשביתה מאכילה וממלאכה, וכאן כ' היא ביו"ד ובאמור (כ"ג ג') כ' הוא בוי"ו, וכ' רש"י יומא (פ"א:) ד"ה תשבתו דלשון מנוחה בל' זכר ונקבה, וי"ל דמרמז נמי אשבת, מה דאומרים בליל שבת ויניחו בה, וביום בו, ומלת לכם כאן ל' רבים לרמז תפלת מנחה שאומרים בם, ועמ"ש בזה הרבה בפרד"י יתרו (קס"ז: ויקהל שנ"ח:) - ומצינו עוד בוישלח (ל"ג כ"ב) בלילה ההוא, ומקץ (מ"א י"א) בלילה אחד, ובפ' בא כמה פעמים בלילה הזה, וגם היא הלילה, ובאיוב (ג' ז') כמה פעמים הלילה יהי' גלמוד, רננה בו, כוכבי נשפו, יקו לאור, ובאסתר (ו' א') בלילה ההוא, ודניאל (ה' ל') בי' בלילה קטל בלשאצר, ובמשנה איזהו מקומן שני ימים ולילה אחד, וגם י"ל בלילה אומרים בה וביום בו, דשבת ארוסת ישראל ואומרים פעם בה ופעם בו לכבוד הארוס וארוסה, ובמנחה על שניהם - וכאן כ' הוא לכם, ובשבת כ' שבת לה' (יתרו כ' י', ואתחנן ה' י"ד) שעיקר יו"כ בשבילכם בשביל כפרה, וזה לכם, אבל שבת הוא אות לה'

לב) ואשר ימלא רש"י אין לי משיח בשמה"מ מרובה בגדים מנין ת"ל ואשר ימלא, והם הכהנים מיאשיהו ואילך שנגנזה צליחות שמן המשתה, והפי' לדברי' כי כ"ג נבדל מהדיוט בב' דברים, א' שלובש ח' בגדים, ב' במשיחה, ויתרון הבגדים נקרא ריבוי בגדים, ובפ' צו בעת שנתמנה לכ"ג צריך ללבוש ז"י יום אחר יום, וכן משיחה ז"י - ובת"כ כאן מרבה דאפי' נתרבה או נמשח יום א' סגי, ומרש"י משמע שאי אפשר שיהי' ביחד משיח ומרובה בגדים, דקודם שנגנז שמן המשחה הי' כל כ"ג משוחים ואח"כ הי' כולם מרובי בגדים

רמב"ן הק' מהוריות (י"ג.) משיח ומרובה איזה קודם, משמע שהי' במציאות שיהי' בזמן א', וכן במכות (י"א:) במיתת כולן חוזר א' בא' מהם, משמע שמשכחת שיהי' בזמן א', והא שהי' מתקנים כהן אחר ליו"כ לא הי' מושחין אותו רק עובד בריבוי בגדים, ובאמת כבר הק' זה בתוס', נזיר (מ"ז.) ד"ה וכן, וכ' דמשכחת בזמן אחד כ"ג שנמשח ובתוך כך נגנז שה"מ, ואירע פסול במשיח ומינו אחר ריבוי בגדים ע"ש, משמע דזולת זה לא משכחת שיהי' ביחד, וכן אי' בתוס' שם בע"ב ד"ה מרובה, והראי' ממכות ע"ש בריטב"א מכות שעמד ג"כ בזה, וק' דמשכחת