פרדס יוסף ויקרא ריב

כאן עי' פרד"י בא (דף ס"ז.) מ"ש מזקיני הגאון מלאסק ז"ל, ומכל ענין עינוי של תענית עי' באריכות בס' תוספת ברכה, ושו"ת חבלים בנעימים ח"ג סי' ל"ד, וקובץ כנסת חכמי ישראל סי' קע"ח, וילקט יוסף תרס"ב סי' י"א ומ"ז, ואהל מועד סי' ע"ג

בשו"ת בנין ציון סי' ל"ד נסתפק, כשאכל פעם א' ברשות כגון חולה שיב"ס, כשאוכל אח"כ שלא ברשות אי הוי בכרת, או כיון שלא יכול לקיים מצות תענו את נפשותיכם מערב עד ערב דכבר אכל, שוב אינו בכרת אם יאכל באותו יום, ובקובץ דרושים חוברת ה' סי' ל"ד הביא דודי הגאבד"ק לאסק ז"ל ראי' מיומא (ע"ב:) יה"כ אסור באכילה ופריך אסור ענוש כרת הוא כו', נימא דכל היום אסור אף אי שכח ואכל, ואינו בכרת על אכילה שני', ומדלא משני כן משמע דעל כל אכילות חייב כרת ע"ש אריכות, ובחוברת ז' סי' כ"ו הביא ראי' מכריתות (י"ח:) וא"א ידיעות מחלקות לחייב ב' חטאת כו' הרי דגם באכילה שני' חייב כרת, ויש לחלק בין אכל ברשות ולא נצטוה על מערב ועד ערב שוב ליכא כרת כשאכל אח"כ, אבל היכי שאכל גם בפעם הראשון שלא ברשות ונתחייב כרת שפיר מחייב על כל אכילה, וא"כ אין ראי' מכריתות, ועי' ברשב"א קידושין (כ"א:) מי שאחזו בולמוס שמאכילין אותו עד שיאירו עיניו ומשם ואילך באיסורא קאי עכ"ל, והביאו בלחם הפנים על קיצור ש"ע סי' קל"ג ע"ש, ובקובץ דרושת חוב' ט' סי' י"ב הביא המשנה יומא פ"ג הנ"ל בבולמוס עד שיאירו עיניו ומוכח דאח"כ אסור וכרשב"א הנ"ל, ודחה זאת דבמשנה מיירי בדברים טמאים, וי"ל דזה אסור אחר שיאירו עיניו, אבל בטהורים י"ל כבנין ציון ע"ש, אבל ברשב"א מפורש דאח"כ קאי באיסורא, וע"ע בזה בס' מנחת סולת על החינוך מהגאבד"ק דוקלא בשו"ת שם סי' ג' בזה, וע"ע בשד"ח הל' יה"כ סי' י"ג

ושם בקו"ד מדודי ז"ל, בפלוג' ב"י ומג"א בסי' קצ"ז אי השותה מים מצטרף לזימון, והביא הלכות קטנות ח"ב סי' רפ"ב דבשותה מים ביה"כ אינו חייב כרת דמים לאו מידי דמזין רק מוליך המזון למקום הנצרך, ורק איסור תורה גרידא יש, ומכל הפוסקים לא משמע כן, ועשו"ת חדות יעקב תנינא סי' ס"ט בזה. והביא מיומא פ"ו מ"ה הרי מזון והרי מים הרי דמים הוי שתי', ועי' בזה במנחת סלת על חינוך מצוה ל' ובקול סופר על משניות יומא שם, וע"ע בזה בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' קכ"ג, ומה שכתבתי בזה הרבה בפרד"י ח"ב (דף שפ"ו:) ובשו"ת חבלים בנעימים, ח"ב סי' כ"ט בזה

שם) והגר הגר בתוככם, וה"ה בקדשים (י"ט ל"ד) הגר הגר אתכם, לשון הגר אתכם בא על מי שנתגייר מקרוב, ול' הגר בתוככם מורה שנתגייר זה ימים רבים, וכן לשון גר בישראל מורה שהוא "גר" מכבר

ל) כי ביום הזה, יכפר, ביומא פ"ג מ"ט כפר נא וכו' ככתוב בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם, עי' משניות ווילנא בלקוטים שם (דף ז') שהק' למה הוצרך להזכיר שמו של מרע"ה דמי לא ידע זאת, וטפי הול"ל ככתוב בתורתיך, ורק דק' דהול"ל "אכפר" ולא יכפר, וגם לפני, ולא לפני ה', להכי. קאמר בתורת משה עבדך, שמשה הוא המדבר ברוח קדשו, יכפר עליכם ה' ע"ש עוד ועי' בינה לעתים דרוש י"א ובמס' כלים פי"ז מי"ד מה שנברא ביום א' טומאה, בשני אין בו טומאה, בג' יש, בד' וה' אין טומאה חוץ מכנף העוז, ועשו"ת מים חיים בקונ' אוצרות חיים דביה"כ כולו טהור כמ"ש כי ביום כו' לפני ה' תטהרו, ע"כ לא יחול יה"כ בימים שיש בהם טומאה, רק ביום ב' ד' ה' ז', ואף שביום ה' נברא כנף עוז, מ"מ הוא רק מדרבנן, ויה"כ שהוא דאורייתא יכול לחול בה

ובס' פני מבין כ' דבמשל"מ פ"ג ה"ט משגגות, והגהות מל"מ פ"א ה"ג מתשובה כ' דביה"כ אינו מכפר על חצי שיעור ע"ש, וצ"ע דהא על עבירות חמורות מכפר ועל ח"ש הקל אינו מכפר, ורק לענין ידיעות אי' בכריתות דאינו מצטרף, ויש ליישב בזה קו' תוס' ישנים יומא (פ"ה:) לרבי דיה"כ מכפר אף לאינם שבים א"כ איך נחרב בהמ"ק, ולהנ"ל א"ש דחטאו כמה פעמים באיסור ח"ש - ואפ"ל בדרך רמז כי ביום הזה יכפר עליכם "מכל" חטאתיכם דדרשו בריש פ' יה"כ מכל חלב ח"ש דכל הפירוש כל שהוא, לזה אמר מכל חטאתיכם דאף על ח"ש מכפר יה"כ לא כמל"מ, ועשו"ת מהר"ם שי"ק או"ח סי' שי"ז ושו"ת בית שערים או"ח סי' רצ"ג, ושו"ת פני מבין יו"ד סי' רפ"ט

וביומא (פ"ה:) אשריכם ישראל כו' ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים, דבכתנות אור הק' הלא קיי"ל דנראה ונדחה וחוזר ונראה אינו נראה עוד איך מועיל תשובה, וי"ל דאם באותו