פרדס יוסף ויקרא רד

מרשות הדיוט למלך, ובבעלי חיים מצינו (מ"א י"ח כ"ג) שצוה אלי' ליקח ב' פרים לשם ה' ולשם ע"ז, ובמד"ר מסעי פכ"ג ותנחומא דפר שעלה לע"ז לא רצה לילך עד שלחש לו אליהו לך, שגם בך יתקדש השם, ולקחו בידו למסרו להם, והענין בכל דבר יש לו שר מלמעלה (ב"ר פרשה י'), וכן כאן יש לחוש פן לא יבא ברצון השעיר לעזאזל לילך לכן אמר ולקח שני שעירים, שיקח שניהם בדברים טובים כמו שעשה אליהו דאף השני חשוב דע"י יתכפרו עונות ישראל, ועפרד"י (נ"ח ס"ט. וישלח רל"ט:). וע"ע בס' הפרפראות (דף כ"ט:) וגם להראות שצדקה ונתינות על דברים שבקדושה יהי', לא פחות מן הוצאות על לוקסוס ומותרות וטיול, וכמו שתתן על לעזאזל תתן גם לשם

ו) אשר לו משלו הוא מביא ולא מכהנים, עי' תורה תמימה אות כ"ו, וביומא (נ"א:) מקשה האיך מכופר להו בפר דלאו דידהו, דהא מאשר לו ילפי' דמשלו מביא, ומשני דרחמנא הפקיר ממונו לכל אחיו הכהנים ע"ש, אף דהפקר מועיל רק לצאת מרשות הראשון, ולא להכניס ברשות אחר ברשב"א גיטין ל"ז, ועי' מקור חיים סי' תמ"ח סק"ט, מ"מ הפקר של הקב"ה אלים, ועי' קצה"ח סי' ל"ט סק"א בשיעבודא דאו' דשיעבוד של הקב"ה פועל חצי קנין, ועי' בקול סופר

שם) ובעד ביתו עפרד"י ח"ב במלואים (דף תכ"ט:) שהבאתי קושיית הגרי"מ בידרמאן שליט"א הא כ"ג אסור בבוגרות, וגם אין מענשין פחות מכ', הרי אשתו א"צ כפרה ולא מתקיים וכפר בעד ביתו, ואדמו"ר מגור שליט"א תי' דאע"ג דאינה בת עונשין צריכה כפרה וכמו בחייבי עשה דאע"ג דאין עונשין אפ"ה יש עלי' כפרה עש"ה בזה, ולפמ"ש לעיל (בדף קצ"ב:) בשם הצל"ח דבחריף מענשין קודם הזמן א"ש

ח) ונתן אהרן עי' פר"ח או"ח סי' תרצ"ד וברכ"י בזה והבאתי בפרד"י תרומה (דף רה"ע.) ע"ש חדשות

שם) על שני השעירים גורלות רש"י מעמיד א' מימין וא' משמאל, וביומא (ל"ט.) סימן טוב אם גורל לה' הי' ביד ימין, השעיר לעזאזל הי' לדחות הפסולת ולזכך מעבירות, ושעיר לשם הי' להקריב נשמות ישראל להקדושה ולהביאם לשרשם, ובסוטה (מ"ז.) לעולם תהי' שמאל דוחה וימין מקרבת, וזה שעיר לעזאזל הדוחה הי' להיות בשמאל, ושעיר לה' "המקרב" הי' להיות בימין, כן ראיתי בשם האב"נ ז"ל

שם) רמב"ן שהיו נותנין שוחד לסט"א וכו' וכ"כ בפדר"א פמ"ו, ע' ס' תולדות אפרים תזריע בזה והבאתיו בפרד"י ח"א (דף רט"ו:), וע"ע שם (רכ"א: ורפ"ח: ובפ' תצוה שט"ו.) דטהור נולד מטמא, ובספר פרי חיים בזה

ובזה"ק (ס"ב:) ונתן אהרן בגין דאתא מסיטרא דחסד על שני השעירים על דייקא בגין דתתבסם מטרופינא, ובשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רל"ז כ' שאלת מ"ש כו' בגין דיבסם מטרופינא, דע כי נוסחא מוטעת וצ"ל דיבסם מטונופא וכ"ה במד' וסודו כי הכ"ג מצד החסד מדת אהרן, ואהרן דכ' תומיך ואוריך לאיש חסידיך (דברים ל"ג ח) ועל שני השעירים, ועל דייקא ר"ל שהם כנגד העליונים להשלים מדת גבורה שהיא מצד שמאל והיא מדת יצחק ומדת החסד שמצד ימין כדי שישלמו כל המדות, הקו האמצעי תפארת מדת יעקב שנ' תפארת ישראל (איכה ב' א') והוא אמת שנ' תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, (מיכה ז' כ') וכיוצא בזה אמרו תנו שוחד לסמאל שהוא ממדת הגבורה שיתבסם ויתמתק מלכלוך המחטא ולא יקטרג, וזה ונשא השעיר זה סמא המקטרג, וע"ש עוד בס' נ"ז בח"ג ע"ד הקבלה בזה הענין ואין לי עסק בנסתרות

ובראב"ע כשתהי' בן ל"ג תדע, וערמב"ן שכוונתו על פ' ולא יזבחו עוד כו' שהוא פסוק ל"ג מכאן, ובבעה"ת כ' פשט אחר ע"ש, ועי' ס' מטפחת ספרים מיעב"ץ ז"ל ח"ב פ"ח אות י"א שכ' כרמב"ן, והונה את הקורא לפי תומו לגנוב לבבו כאלו ר"ל כשיבא המעיין לבן ל"ג שנה, בשלימות שכלו אז יהי' בכחו להשיג הסוד הנפלא ההוא עש"ה, וציין לשו"ת מהר"ם מרוטנבערג, ועי' מו"נ ח"ג פל"ב, ובמגיד משרים להב"י דאין השכל סובל דאיך אפשר ליתן שוחד לסמאל ויהי' שווין, והוי סגי דיתנו אברים ופדרים, אבל הוא רזא דרזין טמירא דטמירין ולא אפשר למיקם עלה אא"כ יתימר מפה אל פה ע"ש - ויש סודות בתורה סתרי תורה והוא חכמת הקבלה, ובזהר מפליג בשבח חכמה זו, עזה"ק נשא (קכ"ג: פנחס רכ"ו. ורמ"ד. והאזינו רצ"ד.), ומבואר כמה עונשים ופרעניות ר"ל למי שמגלה סתרי תורה הראוים להיות מכוסים וכמוסים, עזה"ק יתרו (ע"א: נשא קכ"ח.) תקו"ז תקון ס"ט, תנחומא ויחי ח', ויקהל י', ר' בחיי תצא (כ"ד כ'), מצודת דוד להרדב"ז תצוה. ר"ח שער הקדושה, חס"ל מעין ה' נהר כ"ד, אמונת חכמים פ"ו מגלה