פרדס יוסף ויקרא רג

בענין קטרת עי' יומא (י"ב.) הפך בצנורא, ועמל"מ פ"ו ה"א מתמידין דאינו אלא רשות, ועי' אגלי טל מלאכת זורע ואבני נזר או"ח סי' ע"ג וע"ד, אי מהפך בצינורא הוי בגדר עבודה, וי"ל מהא דגם בשבת הי' מהפכין בצינורא, כסוכה (נ"ז:) במשמר הנכנס פרש"י דמהפכין בצינורא, הרי דגם בשבת הי' עושין, וכן מיומא שם לובש ח' ומהפך בצינורא ומוכח דהוי עבודה, דאל"כ איך מותר בשבת ויו"כ דהוי מלאכה גמורה וכרשב"א שבועות (י"ז:) דהוי קרוב בישול, ועי' בזה בירחון קול תורה ש"א כי' כ"ה, וא"ש בזה ביבמות (ל"ג:) זר ששימש בשבת או בהקטרה וכו', ועשו"ת חמד שלמה אה"ע סי' י"ז דתמה הא הקטרה נפסלת והוי מקלקל ע"ש, אך י"ל על זר שהפך בצינורא דחייב משום שבת וזרות, ובודאי אין הקטרה נפסלת ע"י היפך הזר בצינורא

וע"ש באב"נ מתי מתקיימת מצות הקטרה. וחידוש שלא העיר מספרי קרח בקרא דוזה יבא וגו' מן האש (קרח י"ח ט'), דאע"פ דכשנותן האברים על האש קיים מצות הקטרה, אבל אינו עולה לרצון עד שתאכלנו האש, וכ"ה בספרי פנחס בקרא אשה ריח ניחוח לה' (כ"ח כ"ד) – וע"ע ס' יראים סי' שע"ד וז"ל ומצות הקטרה שנותן על האש על המזבח ומיד כשהעשן יוצא קיים מצות והקטיר ע"ש, וע"ע רמב"ן ויקרא (א' ט'), ובמשנה זבחים (מ"ז:) - ובענין כ"ג שעבד בד' בגדים ח"מ ביד"ש ועבודתו פסולה זבחים (י"ח.), ור"מ פ"י ה"ד מכלי מקדש ועוד עניני כ"ג ומשיח, ועי' חידושי מהרא"ך ח"ב (דף מ"ו.) קונטרס בשם "בית הגדול" מזקיני הגאון מלאסק ז"ל בעהמח"ס אהבת דוד ושו"ת הרד"ד. ומגודל אריכות לא העתקתי דבריו הנחמדים מפז

ד) כתנת בד קדש ילבש. ערש"י ר"ה (כ"ו.) דאינו נכנס בבגדי זהב דאין קטיגר נעשה סניגר, ועי' מטה אפרים סי' תרי"א שלא יעשה עטרה של זהב על בית הצואר של הקיטל שלובשים ביו"כ, ותמוהים דבריו דבגמ' שם מבפנים קא אמרינן, ולא עדיפא לבישת קיטל מעבודת חוץ ביו"כ עי' בהדו"ע – ובמד"ר הביא עוד טעם שלא לבש בגדי זהב לפני ולפנים. כדי לחוס על ממון ישראל, וברש"ש ביאר דהבגדים ששימש בפנים הי' טעינן גניזה (יומא י"ב:), ואבני אפוד היו יקרים מאוד וחשו על ממון של ישראל לגונזם - ועי' שפתי צדיק אות י"ד, ומצינו גם אין סניגר נעשה קטיגר בקידושין (ה'.) - ועי' בני יששכר תשרי מאמר ו', תיב"ע על בגדי קדש הם לבוש קודשא הינון ברם בלבושי דהבא וכו', דרשו יתור לשון "בג"ק הם" היינו אותן הבגדים שלא נזכר עליהם רק הקדושה לבושא כתלג חיור, משא"כ בגדי זהב יש חשש להזכיר מעשה עגל, וע"ש מכל הפרשה כאן

ובראב"ע כ"ג בעבודת יה"כ הי' לבוש גם בגדי זהב, והוא נגד הלכה דל"ה רשאי לכנוס לפני ולפנים בב"ז, ומצינו גם ברשב"ם פי' כן, וע"ע ויק"ר פכ"א ז' בזאת וגו' בל"ו אגין וכו', ועי' זבחים (פ"ח:) ורש"ש שם בויק"ר, ויומא (מ"ד:) ברש"י טבעת שמקשקש ומשמיע קול, נ' מזה שרש"י רצה לתרץ התורה ופי' מלת ניאשתיק טבעת שמקשקש, אבל בתוס' שם ד"ה בכל, שבירושלמי גרסי' נרתק שלא יכוה ידו, ועתו"י שם וערוך השלם ע' נשתק, וע"ע בפיוט של עבודת יו"כ אות ק' קיש צעדיו לפרכוס וקרב לבדים, ופי' קול הקשת הוליכו ע"י פעמונים, ועי' תורה תמימה אות י"ד שכ' שבטעות פי' כן המפו', וכ' שכוונתו על הניאשתיק והוא טבעת המקשקש אבל זה רק לרש"י ועמ"ש בזה בפרד"י תצוה (רצ"ד:) - וע"ע בראב"ע בבית שני ששמשו בלא אורים ותומים, וער"מ פ"י ה"י מכלי מקדש שעשו בבית שני או"ת, ועכ"מ מקידושין (ל"א.) דבימי בית שני בקשו חכמים אבנים לאפוד

ה) ומאת בנ"י יקח, בס' עטרת שלמה די"ט כ' דיש לרמז מ"ש והכהנים והעם העומדים בעזרה, ואמר הרה"צ ר"י מפשעדבורז ז"ל שהעם עמדו בעזרה בתפלה ותחנונים עבור כ"ג שיקובל עבודתו, ובלי עזר וסעד מבנ"י לא יכול לגשת אל הקודש, וז"ש הגדול גדלהו משל אחיו, גדולתו הי' משל אחיו המסייעים אותו. וז"פ ומן בנ"י יקחו וכו'

שם) שני שעירי עמ"ש בפרד"י תרומה (רע"ד:) ובהגהות מהגאבד"ק מקאליש שליט"א (דכ"א:), וביומא (ס"ב:) שני שיהי' שווין, והביאור כיון דסתם רבים שנים. א"צ לציין המספר שנים, ובקידושין (ס"ח.) שתי נשים. שיהי' מעם אחד, ובת"כ אמור (כ"ג י"ז) לחם תנופה שתים שיהי' שוות, ועי' מה שהבאתי בזה הרבה בפרד"י ח"ב במלואים (דף ת"ה. ותל"ד)

גם י"ל דידוע דכל דבר משתוקק להיות מקורב אל קדושה, כמ"ש בחולין (צ"א) באבני יעקב עלי ינוח צדיק את ראשו, וכן באברהם (ח"ש כ"ג י"ז) ויקם השדה רש"י תקומה הי' לה שיצאה