פרדס יוסף ויקרא קפח

ובס' המדרש והמעשה כ' מה שהקפידה התורה על יציאת הכהן מבית י"ל למל"מ פי"ד ה"ה מטו"צ דאין הסגר דלת כרש"י ור"ן שם, אלא דומי' דהחלט ובפה לבד וזה אפשר אף שלא יצא מבית, מ"מ תיכף שיסגרנו יטמא מיד דבית המוסגר א' מאבות הטומאה כר"מ פט"ז ה"א, ושי' רש"י חולין (ל"ה.) דיש איסור דגרם טומאה לגוף, והקפידה התורה לכתחלה שלא יסגרנו הכהן והוא בתוך הבית שלא יגרום הכהן טומאה לעצמו, ואינו מעכב בדיעבד, ואף לתוס' דאין איסור בגרם טומאה לגוף ער"מ ומל"מ פט"ז ה"י מטומאת אוכלין, מ"מ לכתחלה חסה התורה על כהן כמו שחסתה על כ"ח. ויש לחלק כ"ח אין להם טהרה אבל כהן יכול לטבול, אבל בפי"ב מ"ה דנגעים יש פלוג' בזה, ורמ"א דרק על דברים שאין טהרה במקוה חסתה תורה ור"י פליג והר"מ בפי"ד ה"ד פסק כר"י ועמל"מ שם

ומה שהחמירה תורה לכתחלה והקילה בדיעבד שאם הלך והסגיר מוסגר, י"ל דמקרא זה יליף בחולין (י':) דאזלי' בתר חזקה, ותוס' הק' למ"ל קרא דאזלי' בתר רוב הא רוב עדיף מחזקה, ומדאזלי' ב"ח כ"ש ב"ר, וי"ל דשי' העיטור ומרדכי דהיכי דאיכא לברורי לא סמכינן אחזקה, ועי' ריש חולין ופסחים (ד':), ולהב"י או"ח סי' תל"ז ומג"א סק"ד הא דלא חיישי' לברורי בי"ח טריפות (לבד מריאה) שלא הי' חזקת איסור, אלא שבמחצת השקל סי' ח' סקי"א לענין בדיקת ציצית הוכיח מתוס' דרק ברוב כן אבל בחזקה דקלישא אף בלא חזקת איסור צריכין לברר ע"ש, וענובי"ק יו"ד סוס"י ד'. וא"ש קו' תוס' הנ"ל דהו"א דומי' דחזקה דחייב לברר אף בלא חזקת איסור, אבל אי יש קרא לרוב סמכי' בדלית חזקת איסור אפי' במקום דאיכא לברורי, אך עי' פמ"ג בפתיחה לסי' ל"ה דחיוב הבירור בין ברוב בין בחזקה רק מדרבנן והדק"ל יתירא דקרא, ועי' במפו' בזה

מא) ושפכו את העפר לשון שפיכה שייך על דבר הניגר, מים יין דם וכדומה, ולעפר שייך השלכה (עקב ט' כא) ואשליך את עפרה, וארא (ט' י') ויזרוק משה, ואיוב (ב' י"ב) ויזרקו עפר, אמנם מצינו בש"ב (כ' ט"ו) וישפכו סוללה, והוא תל עפר גבוה, וירמי' (ו' ו') ושפכו על ירושלים, ומצינו שפיכה גם באבנים איכה (ד' א') תשפכנה אבני קדש, ובנדרים (כ"ה.) ואשפכו הנהו זוזי, וצ"ל היסוד השם שפיכה הוא הרקה ופינוי הדבר ממקום שהוא, ויקביל גם אל דבר לח, וגם דבר יבש וגוש, וצ"ע ברש"י ישעי' (ל"ז ל"ג)

שם) את העפר אשר הקצו, תחת אשר הקצעו, כמו בתחלת פסוק זה ואת הבית יקציע, ואות ע' תשמט לפעמים, ורש"י ויצא (ל' ל"ח) דצה כמו דעצה, ולך (י"ז כ') ולישמעאל תחת ועל ישמעאל, ועי' תוספות ברכה תצא (כ"ג ג') מהרבה מקומות כזה - גם ל' מצורע מוצא-רע, שבא על לשון הרע, ויהושע (ד' י"ח) נתקו תחת נעתקו - ירמי' (י"ב ג') התיקם תחת העתיקם איוב (י"ז י"א) נתקו ת' נעתקו - ישעי' (מ"ח א') וממי יהודה ת' וממעי - דניאל (ד' כ') גודו ת' גודעו - ש"א (ה' ג') נופל לפני' תרגומו דגון נופל על אפוהי, ומפרש לפני' כמו על פני', וכן מצינו השמטת ע' במקום על (וירא כ' י"ג) אמרי לי ת' אמרו עלי תולדות (כ"ו ז') וישאלו לאשתו ת' על אשתו, פנחס (כ"ו ס"ה) כי אמר ה' להם ת' עליהם, ושופטים (ט' נ"ד) תחת עלי

מא) יקציע ערש"י ורשב"ם ובהגהות ר"מ שטראשין עירובין (י"ח), והבאתי בפ' ויצא (דף רכ"ה)

מד) ובא עי' מהרש"א עה"ת, ולעיל שמיני (י"א ל"ה)

נד) זאת התורה לכל נגע צרעת, תורה רפואה לכל נגעי צרעת, חש בראשו יעסוק בתורה טש בכל גופו יעסוק בתורה עירובין (נ"ד.) (דגל מחנה אפרים)

נז) להורות ביום הטמא וביום הטהור, ד"ת אין מקבלין טומאה (ברכות כ"ב) להורות רשות לכל אף ביום הטמא יש הבדל בין הוראה ובין לימוד, המלמד מרגיל תלמידו, אם בהנהגה או באיזה חכמה, המורה מראה לו הדבר פעם א', הלימוד יהי' לפעמים דברים היוצאים מתבונת לב המלמד ודעתו, והמורה הוא רק דבר הנמצא במציאות, או במה שקיבל מרבותיו או מספרים, תוה"מ ואילת השחר סי' תע"א

טו. ב) איש איש, בתיב"ע גבר טלי או סיב, פי' איש קטן או זקן וגדול, דשם הכפלות לרבות, והוא כעין מיעוט אחר מיעוט לרבות, תי"ט ערלה פ"א מ"ב, ועי' ערכין (ג'.) וכאן הי' ההו"א דזקן ל"ש בזה, כזבים פ"ב ה"ב וריש קידושין (ב':) בז' דרכים בודקין הזב אם לא בא מחמת אונס ובכריתות (ה':) מבשרו ולא מחמת אונסו, וה"א דזקן א"צ כלל בדיקה דמן הסתם בא מחמת חולשותו, לזאת צריך לרבות גם זקן שיטמא: