פרדס יוסף ויקרא קע

(ל"ג.) רובץ ולא רבצן, ופרש"י רבצן משמע שדרכו בכך, ובראב"ע בפמ"ט כ' ירקרק מורה לחסרון וכן שחרחורת, וי"א היפך הדבר ובפרד"י תשא (דף שכ"ב:) הבאתי הרבה ציונים מזה עש"ה ולא רציתי להכפיל קחהו משם

ובפ' וארא (ט' ט') אבעבועות מורה על הפלגת הכמות ממין זה, ובראשית (ג' י"ח) דרדר, על קוצים סבוכים ביותר - חלחלה, ותתחלחל המלכה (אסתר ד' ד'), ועי' מגילה (י"ג.) - חלקלקות, כפל משרש חלק כמו בדניאל (י"א כ"א) צחצחות צלצלים צעצועים שעשועים תעתועים כולם מורים הפלגת תכונתם עי' ס' תוספת ברכה, וכעת ראיתי בשו"ת אמרי דוד מהג' מסטאניסלוב ז"ל בסי' קל"ב, העיר על מהרש"א בסוטה (י"ב.) כ' דלשון המצפצפים יורה על מיעוט בדבר כמו ירקרק אדמדם, וק' דמשמע להיפך אדום ביותר ירוק ביותר והביא ראב"ע כאן, ורש"י תהלים (ס"ח י"ד) ג"כ ס"ל על מיעוט הדבר, ועתו"ס סוכה (ל"א:) ד"ה הירוק עש"ה בזה

וכן יום ויומים, יום מורה על המשך מעל"ע גם על לילה, ביום הכותי (במדבר ג' י"ג) ומכות בכורות הי' בלילה - בא (י"ב כ"ט) ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור - ומ"ב (ז' ט') היום הזה יום בשורה והכונו עד אור הבוקר, וזה הי' בלילה כמ"ש בפסוק ז' - וכן ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, הרי ששם יום כולל גם לילה וכן ויחל עוד שבעת ימים (נח ח' י') וגם הלילות כוללים אבל יומם מורה על הפלגת אור השמש, יומם השמש לא יככה (תהל' קכ"א ו') וירמי' (ט"ז ט') בעוד יומם כלומר בעוד היום גדול, ושם (ל"א ל"ה) לאור יומם, ואיוב (ה' י"ד) יומם יפגשו חשך כלו' נגד אור הגדול - "מי" רוב מים שאינם ראוים לשתי', מי המבול, מי הים, מי נדה, מי ראש, (ירמי' ח' י"ד) מי שלג (איוב ט' ל'), ובחז"ל מי רגלים, (שבת ק"י.) - "מימי" מורה על טוב ענינים וראוים לשתות, וכמו יברך את לחמך ואת מימך (משפטים כ"ג כ"ה), ונתן מימיה (חקת כ' י') מימי' נאמנים (ישעי' ל"ג ט"ז), ושם (נ"ח י"א) וכל זה מפורש בת"כ שכפל מורה על תוקף ענינים ולא כראב"ע

כא) ושפלה איננה מן העור עמ"ש בפ' ויקרא (ה' כ"ב)

כג) ואם תחתיה, יש הבדל בין שם מקום ובין שם "תחת", מקום כולל גם גבול המיוחד לאיזה דבר לא כן מקום המצומצם תהא איזה גוף או גשם, כמו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה גם גבול העיר מסביב קולט, ושם "תחתיו" מציין רק המקום שתחת הגוף, שבו איש תחתיו (בשלח ט"ז כ"ט) שהם תחת גופו כדי לפשוט ידיו ורגליו, תוה"מ סי' ק"ח ואיה"ש סי' תפ"ז, ובס' תוספת ברכה, הלשון תחתיה מורה שהנגע עומד על מצב אחד לא נתגדל ולא נתקטן, והדבר הקודם חלף הלך ועל מקומו בא אחר כמו תחת אבותיך יהי' בניך (תהלים מ"ה י"ז) וימלוך בנו תחתיו (מ"ב מ' כ"ד), תחת הנחשת אביא זהב (ישעי' ט' י"ז) ועוד - ובתמורה (כ"ו:) תחת משכחת לה לישנא דאתפוסי (כלו' נתפסת ועומדת במקומה כמו שהיתה) ולישנא דאחולי (העברה וחלוף) מלשון לא יחל דברו ושלא יהי' לפלא שמלה א' תכיל דבר והפיכו ישנם כמו כן - הפעל "גלה" ראי' והופעה, הנסתרות והנגלות (נצבים כ"ט כ"ח) גולה סוד, (משלי כ' י"ט) גלוי לכל העמים (אסתר ג' י"ד)– ולפעמים בא להיפך שהדבר נכסה ונעלם, כמו גלה כבוד מישראל (ש"א ד' כ"א), גלה משוש (ישעי' כ"ד י"א) הפעל "יצא", התגלות, השמש יצא (וירא י"ט כ"ג), צאת הכוכבים (נחמי' ד' ט"ו) - ולהיפך הסתר וכלי', כצאת נפשה (וישלח ל"ה י"ח) בצאת היין מנבל (ש"א כ"ה ל"ז), מוצאי שבת, מוצאי יו"ט, שהמובן חלפו ועברו

"נכר" נותן עצמו להכירו, במעללי' יתנכר נער (משלי כ' י"א) והיפך שלא להכיר, ויתנכר יוסף אל אחיו (מקץ מ"ב ז'), (מ"א י"ד ה') והיא מתנכרה - "סקל" לרגום להשליך באבנים, וסקלתו באבנים (ראה י"ג י"א) והיפך סקלו מאבן (ישעי' ס"ב י') סלוק מאבנים, וב"ק (נ':) מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך – "פקד" למניות להקים להשליט, ויפקד פרעה פקידים (מקץ מ"א ל"ד) הפקדתי שומרים (ישעי' ס"ב ו') וכנגדו ולא נפקד ממנו איש (מטות ל"א מ"ט) לא נחסר ממנו איש, ויפקד מקום דוד, (ש"א כ' כ"ה) שבאורו נחסר שלא הי' המקום מיושב עד שהראשונה פקודה שני' ממהרת לבוא, סנהד' (צ"ז.) וע"ש ברש"י "שרש" להעמיק הזרע באדמה, ישרש יעקב (ישעי' כ"ז ו') ושרש צדיקים (משלי י"ב ג') וכנגדו עקירת זרע מאדמה, ושרשך מארץ חיים (תהלים נ"ב ו'), יעקר שרשיך, ובאיוב (ל"א י"ב) וכל תבואתו תשרש - "דשן" שמן ואכל ושבע ורצון (וילך ל"א כ') שמיעה טובה תדשון עצם (משלי ט"ו י'), ולהיפך