פרדס יוסף ויקרא קנט

יום ח' מלידתו - אבל עדיין ק' הא שניהם שבת ומילה אות ברית בין השי"ת וישראל, ומה תוקפה של מצות מילה לדחות שבת, וי"ל עפמ"ש בסנהד' (נ"ד:) עכו"ם ששבת חייב מיתה, ויסוד ההבדל בין ישראל לב"נ מילה, והיא מכינה את האדם להתחייב במצות שבת, ולפ"ז באין מילה אין שבת, ודין הוא שתדחה מצות מילה למצות שבת וקדושה ראשונה מביאה לקדושה שני'

שם) אוה"ח שהמצוה בסיני נאמרה וכו', עי' תנחומא סו"פ לך ושמרתם את בריתי (יתרו י"ט ה') היינו מילה, וערש"י סנהד' (נ"ט:), ועי' קונ' נצוצי אורות מהכל"ח ז"ל על ס' תולדות אוה"ח שהק' א) מ"ש בסיני נאמרה אלא שנכתבה במקומה, ולא מצא מאמר רז"ל בזה במילה, ועי' אוה"ח פנחס (כ"ז ה') ויקרב משה שכ' ג"כ כן, ועי' בפי' המשניות פגה"נ, ב) מ"ש מס"כ בריבוי תיבות ימול למול אפי' בהרת וכו', וק' הא לא מתיבת ימול הריבוי, כי אם מתיבת בשר, עי' שבת (קל"ב:) וצ"ע

ובמד"ר כאן אשה כי תזריע הה"ד ר"י ור"ל, ור"ש בן לקיש, וק' דר"ל הוא רשב"ל כמו בב"ק (פ"ח:) וש"ד וצע"ג

ד) בכל קדש לא תגע רש"י זה תרומה, עשפ"ח אות מ' טבו"י מותר ליגע בתרומה וצ"ע דטבו"י פוסל תרומה מדאו', ועי' יבמות (ע"ד:) וברא"ם ומהרש"א עה"ת, וס' גרש כרמל בזה, וירחון שערי תורה ח"ב סי' צ', וזרע יצחק מע"ש פ"ה מ"ז

וראיתי מקשים לרש"י קידושין (נ"ב:) דנשים אסורות לכנוס לעזרה, וקשה מכאן ואל המקדש לא תבא הרי דאשה מותרת מה"ת לכנוס למקדש, ותי' דכוונת רש"י דאסור רק מדרבנן, אבל בר' בחיי שמיני כ' דאסור מה"ת, וי"ל דקרא קאי גם על עזרת נשים דאסור ליולדת לכנוס מה"ת, אבל שאר נשים מותרות לכנוס שם גם לרש"י, וע"ע ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ו כרש"י, אבל בתוספתא ערכין פ"ג כ' דמותרת לכנוס וכתוס', וע"ע חגיגה (ט"ז:) ושעה"מ פ"ז מביהב"ח מ"ש ברש"י, ובס' אמבוהא דספרי דף ס"ג.

שם) רמב"ן ריחו והבלו מצורע מזיקים, ובפי' הטור פ' בהעלותך הצרעת הוא מחלה ובני אדם מתרחקים ממנה, וכ"כ ב"י אה"ע סי' ל"ט ומשיג על רשב"ש שכ' הטוען על אשתו שהיא מצורעת אינה טענה דאין טומאת צרעת נוהגת בזה"ז, ותמה ב"י דסו"ס היא חולה המתדבקת, והביא מכתובות (ע"ז.) מוכה שחין וכתב רמב"ם בפהמ"ש שהוא מצורע, ועשו"ת חבלים בנעימים ח"ב סי' קכ"ה וח"ד סי' ל"ד בזה, ועפרד"י שמות ל"ב: ולקמן (י"ג א')

ז) והקריבו רש"י שאין מעכבו לאכול בקדשים וכו', עמ"ש בשערי תורה ח"ב סי' צ', ובראב"ע הכהן אינו אוכל חטאת העוף, וקשה דזה נגד הדין דכהן אוכל חטאת העוף, וי"ל דיש לפעמים דכהן אינו אוכל חטאת עוף, דהיינו חטאת העוף שבאה על הספק שאינו נאכל כמ"ש בכריתות (ז':) עש"ה, ובהנשר תרכ"ה דף מ"א

ז) זאת תורת העולה, ק' הא אח"כ בפסוק ח' איתא עוד דין יולדת באם לא תשיג ידה ולמה כ' כאן תורת היולדת, ובמצורע (י"ד ל"ב) זאת תורת נגע צרעת אשר לא תשיג ידו, ובכל"ח כ' בסוף מנחות (ק"י.) זאת תורת העולה מי שלומד פ' עולה כהקריב עולה, וכ' המפו' דבאמירה גם העני יאמר קרבן עשיר, דגם עני אם הקריב קרבן עשיר יצא, ונ' שכ"ז בקרבנות שבאין לכפרה, מי שא"י להביא ילמוד הפרשה, אבל בקרבנות שרק להתיר אכילת קדשים, וכיון שאין קרבן ל"ש אמירה כלל, וא"ש ביולדת שבא לכפר על שבועה שכורעת כו' וכ' תורה, זאת תורת קודם ואם לא תשיג ידה, להורות דבאמירה יאמר תמיד קרבן עשיר, משא"כ במצורע דאי' בשבועות (ח'.) דנגעו איכפר לי' וקרבן בא רק להתיר בקדשים ול"ש אמירה כלל, ופי' זאת תורת כפשטא דין מצורע וכ' אחר קרבן עני, ועי' תורה תמימה אות נ"ז

ח) רש"י לא הקדימה רק למקראה אבל להקרבה חטאת קודם עולה, והטעם שהקדים עולה דמכפר על מחשבה וחטא בא על מעשה, וביולדת עיקר קרבן על מחשבה דבשעה שכורעת נשבעת כו' ולכן הקדים עולה למחשבה ובמגילה (ל"א. וזבחים צ'.) תקנת סדר קרבנות בזמן שהם קוראין לפני מעלה אני כאלו הקריבו לפני, וז"פ למקראה בזמן שאין מקדש צריך לקרות פ' עולה קודם לחטאת - ובס' אזור אליהו כ' ברש"י עפמ"ש במג"א או"ח סי' א' סק"ח דלכך כ' הטור עולה קודם לחטאת, משום דחטאת הוא ספק אם חייב, ועולה בא בודאי בתורת נדבה לכך אמירת עולה קודם ובפנים יפות אהא בשעה שכורעת דוקא דהיינו כורעת לילד בדוחק, אבל אם ילדה בריות אינה נשבעת, ואח"כ