פרדס יוסף ויקרא קמז

ומעשרות וחלה עד שתתגלגל הקמח, ודרך בנ"א בפירות להדיחן מעפרן טרם שיאכלו אז הם גמר, ומשום זה צ"ל שהודחו ברצון הבעלים ועשאו מאכל, וטומאה רק במיוחד למאכל אדם, וגם אסורי הנאה כגון בב"ח וכו' מתטמאין טומאת אוכלין, ועתו"ס סוטה (כ"ה:) ד"ה לאו, שהק' למה לא נימא כתותי מכתת שיעורי' אי בעי שיעור בקבלת טומאה, ועפר"ח אה"ע סי' קכ"ד

ואוכלים אין מקב"ט עד שנעקרו מקרקע, וכן בע"ח אין מקבלים טומאה, וכן ידות האוכלין מקב"ט ונטמא כל האוכל, וגם שומר לפרי כקליפה מטמאין ומצטרפין לשיעור, ובתרומה יכול להיות שלישי לטומאה ובקודש רביעי, ואין וכל נעשה אה"ט לעולם ואפי' נגע במת נעשה ראשון, ודעת תוס' פסחים (י"ז.) ד"ה רביעי דרק לטמא אדם וכלים, אבל לאוכלים ומשקים נעשים אה"ט לעשות מנין, ואין אוכל מקב"ט מאוכל אחר מה"ת ואין מקבלין טומאה רק אם הוכשר בא' מז' משקין, ואף שהם נגובין השתא, והם מים טל שמן יין חלב דם ודבש, ובחינוך מ' ק"ס ור"מ פי"ב ה"א מטומאת אוכלין דבעי בהכשר רצון בעלים, ובכ"מ הביא מרשב"א דלא בעי רצון בעלים ורק אפי' רצון אחרים, ועמל"מ פכ"ד ה"ז מכלים

ועקצה"ח סי' ת"ו סק"א דקדשים קלים ממון בעלים, ורק בשלמים מועיל הכשר בעלים ולא בשאר קדשים, ועמנ"ח בזה ובחת"ס יו"ד סי' ל"ט הסכים לקצה"ח - ועל הקצה"ח הקשו מר"מ פ"י הי"ז מטומאת אוכלין פרת קדשים שהעבירה בנהר ה"ז מוכשרת, ובכ"מ הביא מפסחים (י"ט.) ויקשה היאך יועיל הכשר הלא חטאת לכ"ע ממון גבוה. ובמנ"ח ק"ס הק' מסוכה (ל"ה.) אתרוג של מע"ש לא יטול משום שמכשירה כו', ולמ"ד מע"ש ממון גבוה היאך חל ההכשר ע"ש, ועוד יותר ק' דהר"מ פ"ח ה"ב מלולב כ' באתרוג לא יטול שמכשירה ובמע"ש פ"ג הי"ז פסק מע"ש ממון גבוה ועכצ"ל דס"ל כשי' רשב"א דלא בעי בהכשר דעת בעלים

ובעיקר קו' הנ"ל נהי דסבר הר"מ דבעי דעת בעלים, רק בדבר שיש לו בעלים לא מהני אם אחר נתן עליהם מים דומי' דכי יתן מה יתן דניחא לי', אבל בדבר שאין לו בעלים שפיר חל ההכשר של כל אדם כל מי דניחא לי' - ומה שר"ל הקצה"ח שמדמה הכשר להא דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, לא דמי דדוקא לאסור אינו יכול אם הוא של הקדש, אבל שפיר חל ההכשרה של כל אדם, ורק אם נפל עליו מים בעצמו לא חל ההכשר דבהכשר בעי כוונת האדם וא"ש כל הקושיות ובאבני מלואים בשו"ת סי' כ' הביא גנת וורדים סי' קל"ו דבמס' מכשירין דבעינן דניחא לי' בהכשר מים ושמח בהן, אבל אם אין לו שמחה אע"ג דאינו מיצר ואין לו הפסד בהכשר זה אינו מוכשר, ובכל"ח כאן אות ט', ואמרי הצבי ב"ק פ"א אות נ"ב ובקונ' פלפול חברים שם האריכו מאד ברמב"ם וקצה"ח הנ"ל וברשב"ם ב"ב צ"ז הא דבעינן בהכשר ניחותא דבעלים דוקא, בהכשר מים ולא בהכשיר ע"י שאר משקים, ועמ"ש במאסף עמק המלך ש"ג סי' נ"ח. ועשו"ת אור המאיר סי' כ"ח שחידש ע"פ ת"כ שמיני דמי תלתים אינם מכשירין מפני שיש להם שם לוי, וממילא גם פושרים אינם מכשירים ע"ש, ואמנם במח"כ מבואר במכשירין פ"ב מ"ב דזיעת המרחץ מכשיר הרי דאפי' חמים ופושרים מכשירים, אך מבואר עוד דמים פושרים נקרא שם לוי, בפרה פ"ח מ"ט דמלוחים ופושרים פסולים לפרה, ובר"ש כ' משום שיש להם שם לוי ע"ש, ועי' בפרדס מזאוויערצע חוב' ב' ח"ג סי' י"א, וחוב' ג' ח"ג סי' ס"ה, וחוב' ד' סי' ל"ד בזה מהחלקת יואב ז"ל ע"ש אריכות

ומשקים טומאת עצמם מה"ת, אבל לא לטמא אחרים, ועצל"ח פסחים סוגי' דר"ח סגן הכהנים אות ס"ט וע"ב - ומשקה בית טבחיי' היינו דם ומים שבעזרה אין מקב"ט ואין מכשירין ומשקה יש להם טהרה בהשקה דהוי כזריעה, ובמים של קדשים ל"מ השקה, וכלים מקבלים טומאת מגע ולא במשא, ורק מאב הטומאה ונעשה הכלי ראשון, אך מדרבנן משקים מטמאין כלים ונעשים שניים. וכלי זכוכית מטמאים רק מדרבנן, וכלי עץ העשוי לנחת שאין מטולטלין אין מקב"ט, ער"מ פ"ג ה"א מכלים, והראב"ד כ' דרק אם אסורים בטלטול כשלחן של מקדש, אבל כל שרשאי לטלטל אין זו כלי עץ העשוי לנחת ובטורי אבן סוף חגיגה (כה:) תמה עלי' ממגילה (כ"ו.) בי כנישתא כו' ובמנ"ח מ' קס"א תי' דהתם מיירי לענין חציצה, והביא במל"מ פי"ב הכ"ד מכל"מ דמה"ט אינו מטמא אף דמדרבנן מטמא מ"מ חוצץ

וכלים שבירתן מטהרתן ואם חזר ועשה כלים מקב"ט מהשתא, ואין חוזרין לטומאתן הישינה חוץ מכלי מתכות ורק מדרבנן, ובצל"ח סוגי' דרחסה"כ אות קל"ב חידש הא דאין כלים