פרדס יוסף ויקרא קל

בזבחים (קא.) אבל בעיקרו הי' נועד לאכילה וע"כ דרש משה למה לא נאכל וצע"ג

טז) דרש דרש חצי התורה, תורה שבכתב עם בעל פה הם. אחד, ע"י בע"פ יגלה מצפונות אוצרות וכוונת שבבכתב, ובלי בע"פ הוי חצי ספר, וז"ש דרש דרש חצי התורה, וע' בדגל מחנה אפרים, ולקמן (י"א מ"ב). ובמס' סופרים פ"ט ה"ב דרש בסוף שיטה דרש בתחילת שיטה ובנחל קדומים הביא כי התורה ארוכה מארץ מדה, ואם יחשוב אשר דבש בסוף יש לו לדעת כי עדיין לא דרש ההתחלה, והנה "שרף" ר"ת ששים רבוא פנים, וכן זה "ספר" ר"ת ס' רבוא פנים, ועמ"ש בזה בפרד"י תרומה דף רע"ג

שם) בני אהרן הנותרים, שמעתי מהגה"צ מאסטראווצא ז"ל, דק' מה להזכיר כאן הנותרים שמתו נו"א והם נותרו בחיים, ובפסוק כ' ברש"י אם שמעת בקדשי שעה כו' וברש"י מרז"ל משה קצף ואהרן מדבר וכו' יכול שלא הי"ל לאלעזר להשיב ת"ל (במדבר ל"א כ"א) ויאמר אלעזר וכו', ותמוה מה ראי' משם דילמא שם ידע וכאן נעלם ממנו, וי"ל דבזבחים (דף ק"א.) טעם אהרן שחילק בין קדשי שעה לדורות, שדן ק"ו ממעשר הקל אינו אוכל באנינות חמור לא כ"ש, ולכאו' תמוה לי מה ק"ו הא התם אסור לאכול באנינות דאפשר לקיים שניהם ולהמתין עד למחר ולא יהי' אונן, משא"כ בקדשים דא"י להמתין דיהי' נותר ואמרי' עדל"ת ושפיר מותר, ועתו"ס יבמות (ח':) ד"ה כולה שהק' באמת דנילף דאין עדל"ת משריפת קדשים ותי' דיכול להמתין עד למחר, אך ז"א דקיי"ל אין עדל"ת שבמקדש בזבחים (צ"ז:) גבי יקדש ושפיר דריש אהרן ק"ו, ור"א דפליג על רבא ומשני יקדש עשה, ואין עשה דוחה ל"ת ועשה, והנה באמת אהרן הי' מחויב כלי' מחטא עגל, אך ל"ה ישראל ראוים לאותה מעשה אלא להורות תשובה, אמנם תשובה שמעי' דקיי"ל עדל"ת כדכ' גדולה תשובה שדוחה ל"ת (יומא פ"ו:), אך באמת אם נימא אין עדל"ת שבמקדש ממילא ל"מ תשובה גבי חטאת של ע"ז, כיון שהרים יד בקדוש ונורא שמו ית', וכמ"ש המפו' סמוכים לעד לעולם (תהלים קי"א ט'), היינו מה שאנו דורשים סמוכים בכלאים דעדל"ת (יבמות ד'.) בזה פדות שלח לעמו, היינו מה שמועיל תשובה אבל קדוש ונורא שמו, היינו בחטא של ע"ז ל"מ תשובה דהוי ל"ת שבמקדש, ומעתה הואיל ונותרו בני אהרן משמע שמועיל תשובה, אף בע"ז וע"כ כר"א דעדל"ת שבמקדש ג"כ, ושוב ליכא ק"ו ממעשר הקל דשא"ה דאפשר לקיים שניהם אבל כאן עדל"ת, ועל זה קאמר שקצף משה על בני אהרן הנותרים דייקא מדוע לא אכלתם באנינות, עכ"פ מבואר בטעמו של אהרן דדריש ק"ו ממעשר דסובר עדל"ת שבמקדש, ונודע דגיעולי מדין הי' משום טעם כעיקר וכדילפינן להלכה טכ"ע משם, דילפי' מנזיר דכ' משרת בפסחים (מ"ד:). ור"ע באמת מוקי להאי קרא להיתר מצטרף לאיסור, כדי שיהי' ב' כתובים נזיר וחטאת ואין מלמדין, והאחרונים הקשו איך חשוב ב' כתובים הא איצטריך יקדש לעשה דלא נימא עדל"ת וכ' יקדש שיהי' עשה ול"ת, אבל אי נימא דבלא"ה אין עדל"ת שבמקדש שוב מיותר הקרא והוי ב' כתובים, והנה טעם דרבנן דלא מוקי משרת להמל"א משום דא"כ יקדש למ"ל ואין סברא לאוקמי לב' כתובים דעדיף לאוקמי לטכ"ע, ובאנו אל המכוון דשפיר כ' רש"י ואי"ל דלא הי' להם להשיב, ז"א דהא גבי גיעולי מדין כ' ואמר אלעזר וממילא ע"כ דילפי' ממשרת להמל"א וא"כ חטאת למ"ל, וק' דילמא כדי שיהי' עשה ולא ידחה, וע"כ דאין עדל"ת שבמקדש, ושפיר איכא למילף ממעשר הקל שאינו נאכל באנינות, ואלא משום כבוד וא"ש רש"י ופח"ח, - ובקו' הנ"ל דמה ק"ו מאנינות ע' כל"ח פלפול גדול, ולקמן פסוק י"ט

יז) מדוע לא אכלתם, הנה כל כמה דכהנים לא אכלו אין הבעלים מתכפרים, וכ' רשב"א יבמות (צ'.) דאף דבנטמא הבשר מקטירין האברים, שא"ה דא"א לאכול הבשר אבל כל דיכול לאכול הבשר אי לא אכל לי' לא מתכפרין הבעלים, ובדברי שאול מ"ת כ' דכאן אמר ואותה נתן לכם לשאת עון העדה, ופרש"י כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, וא"כ למה לא אכלתם, וע"ז השיב לו אהרן דכיון דקרה אותנו כאלה ואכלתי חטאת היום היטב בעיני ה', וכיון שלא ראוי לאכול הוי כנטמא הבשר דמתכפרים אף שלא אכלו הכהנים כמ"ש רשב"א וע' כל"ח אות ה': יח) אל הקדש, עפרד"י תצוה (דף ש'.)

יט) הן היום הקריבו פרש"י שמא זרקתם אוננים, ואינו מובן מה זה שאמר אהרן ותקראנה אותי כאלה ובס' פני מבין כ' דבמל"מ פ"ג ה"י מאבל חקר אם באנינות של תורה אסור בקדשים כשבת ויו"ט, ובשעה"מ פ"ב ממעה"ק האריך בזה, והגרי"ש בהגהותיו על ירושלמי ביצה פ"ב הביא הא דמי"ק (י"ד:) הא כ"ג דכל השנה כרגל