פרדס יוסף ויקרא קכב

ם על ונשמע קולו בבואו אל הקודש והאי טעמא סגי שכך דרך בעלי אגדה על סמך כל דהוא בלשון דבריהם, אשר בן הר' יחיאל

ובשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרט"ז שאלתך כבר כ' הרא"ש, ואם לא נתישב אצלך לפי שראית בו גמגמו מי הוא שיבא אחר המלך ומ"מ לא ראיתי להשיבך חלק, דע כי שתיית יין הוא מגונה מצ"ע אפי' בלא ציווי ואזהרה ומעשה נח יוכיח ואפי' בתפלה שתויי יין לא יתפלל לפי שמטריד כוונת עבודה, ואחז"ל חוה סחטה אשכול ענבים ונתנה לו וגרמה מיתה לעולם, ול"ה אדה"ר נזיר אלא מפני שגרם היין לפנות מחשבתו מעבודת ביוצרו, וכ' וכבוד ה' מלא את המשכן היש זלזול גדול מזה לבוא לפניו שתויי יין, והלא לפני מלך בו"ד יענש כ"ש לפני ממה"מ, וכבר ידעת שיש ב' מיני יין, יין תרעלה המשכר, ויין המשמח והכל לפי כוונת השותה, והם כוונו ליין המשכר ועזבו יין המשומר בענבי' מששת י"ב ולפיכך נענשו מיתה, אחז"ל שנכנסו בלא בר כלו' בלא רשות כי זה הי' כוונת המעיל עם הפעמונים ליטל רשות לכנוס, דכ' ונשמע קולו בבואו אל הקדש לפני ה' ובצאתו ולא ימות עכ"ל

ובס' עמק יהושע ח"ב דרוש ו' הביא הרא"ש ויפ"ת אחרי פ"כ דכה"ד בעת משיחתם דינם ככ"ג וראי' שנצטוו על פריעת ופרימה, ואינו ראי' דאע"פ שנצטוו על פו"פ אעפ"כ ל"ה עדיין ביום משיחתם לגמרי ככ"ג, דבזבחים (ק"א.) הם הקריבו וכו' ופרש"י וכי בניו שהם הדיוטים שמשו היום והלא עלי הי' כל עבודה וכו', אלמא דאפי' בעת משיחתם דינם כהדיוטים, ומה שתי' הרא"ש שלפי טעיתם שהקריבו לפני ולפנים הי' להם ללבוש נמי ח' בגדים אינו מספיק דמה לנו מה שלפי טעותם הי' להם ללבוש מעיל, והי' צריך לומר שחטאו במה שהיו מיותרי בגדים כיון שלפי האמת ל"ה להם ללבוש רק ד' בגדים כהדיוטים ע"ש אריכות ועי' רמב"ן פסוק ו' שכ' ג"כ שהי' להם דין משיח מלחמה שאינו פורע ופורם, ומ"מ אינו מקטיר אונן, ועי' טור עה"ת שהי' להם דין כ"ג ממש ועי' ריטב"א מו"ק י"ד גבי והצרוע לרבות כ"ג, ובדברי שאול מ"ת הביא יד משה אחרי, שתי' קו' רא"ש דכ' במעיל ונשמע קולו פי' שמה"ש והיו שומעים קולו והי' בדילים משם, ונתנו לו מקום לכנוס, וא"ש שבאמת הדיוטים היו וא"צ מעיל רק הכי קאמר אלו הי' כ"ג והי' לובשים מעיל ל"ה מתים, לפי של"ה מה"ד פוגעים בהם שמכח המעיל בדילים, משא"כ עכשיו שהם הדיוטים ואינם לובשים מעיל ונכנס פתאום וניזקו ע"ש עוד תי' - וי"ל ג"כ דאי לבשו מעיל אם הי' כ"ג הי' נשמע קולם והי' משה או אהרן או אחרים מזהירם שלא לכנוס מפני שאר החטאים שמנו שם ובס' ים התלמוד בהקדמה כ' על המד' מעיל הי' חסרים, למה הזכיר רק מעיל ולא שאר בגדי כ"ג, דחטאם הי' לה"ר על משה ואהרן מתי ימותו וכו', ומעיל הי' מכפר על לה"ר בזבחים (פ"ח:), וז"פ מעיל הי' חסרים שחסר להם כפרה על חטא לה"ר לכן נענשו

וראיתי בזה דבכלי יקר משפטים (כ"ד י"א) ויחזו וגו' דמשה ל"ה משתמש בצרכי הגוף כל זמן שעמד לפני ה' והי' מופשט מגשמיות, וכ' ויכסהו הענן ששת ימים (שם כ"ד ט"ז), ואחז"ל כדי שיתמרק אכילה ושתי' שבתוך מעיו, אבל בנו"א כ' ויחזו וגו' שהיו משתמשים בחלקי שכל וחומר, ולכן צוה ה' לאהרן, ואל יבא בכל עת אל הקדש כי אם ביו"כ שאין בו אכילה ע"ש, וזה"ק כאן (ל"ט) הק' למה אסור שתויי יין לכנוס הא כ' (תהלים ק' כ') עבדו את ה' בשמחה, וכ' (שם ק"ד ט"ו) ויין ישמח לבב אנוש, וי"ל עפמ"ש בעטרת פז ההבדל דביין כ' יין ישמח לבב אנוש, ובתורה כ' פקודי ה' ישרים משמחי לב (שם י"ט ט'), עפמ"ש רש"י וירא (י"ח ה') וסעדו לבכם, לבבכם לא כ' שאין יצה"ר שולט במלאכים, הרי דאדם שיש לו יצה"ר יש לו ב' לבבות כמ"ש בכל לבבך בשני יצריך, ובתורה כ' משמחת לב רק לב אחד יצ"ט, משא"כ ביין לבב אנוש ב' לבבות יצ"ט ויצה"ר כיומא (ע"ד:), בפ' כי יתן בכוס עינו (משלי כ"ג ל"א) יתהלך במשרים ובא לידי עבירה ע"ש, לפ"ז א"ש דאסור שתויי יין במקדש דיין משמח ב' לבבות, וא"ש מד' רות סופ"ה עה"פ ויאכל וישת ויטב לבו בתורה, והק' בנחמד למראה בודאי כיון שאכל ושמח הוטב לבו, ולהנ"ל א"ש דכ' לבו רק לב אחד ע"כ בתורה, נמצא נו"א שהי' משתמשין בב' הכחות זה הוא פעולת היין שמשמחות ב' לבבות, וז"ש שתויי יין נכנסו למקדש ועי' פנינים יקרים, ועיון יעקב, ובס' קהלות ישורין דבר נכון, וחתם סופר על סוגיות (דף מ"ח.) ופרד"י וישלח (דף רסג.) מזקיני הגאון מלאסק ז"ל

ובמדרש תלפיות ענף יין הביא הא דנתחייבו מיתה משום שתויי יין, היינו שהי' שותין מי הבאר וכוונו ליין, דטעם כל המשקין שרצו טעמו במי הבאר ע"ש, ובס' גליוני הש"ס